 |
כשאתה מציג את הנתונים, מתוך פחד כלשהו אני מניח, זה גורם לי לחשוב שבאמת טקס המילה בצורה מסויימת הוא טקס שעובר על האב ולא על התינוק. לכאורה יש בכך שחזור של מבחן האמונה שבו נתנסה האיש שעמו נכרתה הברית מלפני האלוהים במעמד העקדה, אף שהעקדה מופיעה מאוחר יותר למילה.
נדמה לי כי סוגיית המילה נידונה משלושה היבטים שנוגעים בחייו של כל אדם. הפונז ציין את הביטוי תיאוצנטרי, אשר נדמה לי כי הוא היבט אחד לדברים ועליו אפשר להוסיף את הביטויים - אתנוצנטרי ואנתרופוצנטרי, אשר מתארים יחד ובנפרד את יחסו של האדם לחיים או לקיום. כלומר כל אדם בהכרח חי את חייו ביחס לעצמו, ביחס לחברה המקיפה אותו וביחס לשמיים ממעל. כך מייצג טקס המילה את הברית בין האדם לבין האלוהים, באותה מידה הוא מייצג את הקהל שקיבל על עצמו אותה ברית, וכן הוא נוגע בשאלה לגבי כאבו של התינוק, הסיכונים וכיו"ב.
אנטיוכוס למשל הטיל את גזירות השמד וביניהן איסור המילה מתוך התייחסות לאתנוס היהודי, מתוך שכך ביקש לפזר לרוח את היהודים כעם. מאתיים חמישים שנה מאוחר יותר אסר אדריאנוס על המילה מתוך התייחסות אנתרופוצנטרית. המילה נתפשה כמעשה לא מוסרי של סירוס הפוגע באדם. הקיסר שבא לאחריו התיר מחדש את המילה כנראה מתוך התייחסות תיאוצנטרית, כלומר מתוך כבוד למנהג היהודי אשר נובע מתוך האמונה של היהודים בשעה שהם מגדירים את עצמם על פי מעמדם בפני האלוהים. מכיוון שכאן מדובר בדיון פנים ישראלי, אין זה פלא שההתקפה על מנהג המילה מגיעה בשם זכויות האדם, להנאה לעינוגים להחליט בעצמו וכיו"ב. אומר עומר- "אני בתור ליברל .." ליברליזם היא תורה אנתרופוצנטרית.
גם אני ליברל, אבל גם אלמלא כן אני מכיר בכך שאיני יכול לכפות עליך לקיים מילה בבניך, בשם האמונה או בשם..נקרא לזה הלאומיות. לפיכך אני מפציר בך ומעודד אותך לקבל החלטה לפי השקפת עולמך. באותה המידה אני סבור שאתה לא יכול להפוך לאדריאנוס ולאסור את המילה על האחרים בשם זכויות האדם סיכה ועינוגים וכיו"ב. מכיוון, כפי שלמדנו מישעיהו לייבוביץ' שאלה אמונית (וגם שאלה לאומית) אינה יכולה להיות נידונה בקטיגוריה אזרחית, אני סבור כי איסור המילה במשפט המדינה של גרמניה, כמו גם הניסיון הגס והמכוער לקדם חקיקה כזו גם בישראל- היא אכן בגדר רדיפה דתית (ואולי גם עניין של רדיפה לאומית) ולא משנה מהם נימוקיה. פסול.
אבל עוד מילה לגבי מהם נימוקיה, שכן בעוד שערן שדה מבקש "להצביע על כך שאבר מין שלם טוב יותר" (וכי האם אבר נימול הוא אבר חלקי?) והוא יחד עם הלובי שלו מקדמים את העניין שהלם כשם שיוני אשפר מקדם את העניין שלו, או כשם שהרבלייף מקדמים את המוצר שלהם, והם מקבצים באופן אקלקטי נימוקים, תסלח לי, מחליאים, תוך הבאת ציטוטים מוצאים מהקשרם, אני מבקש להצביע על טעם שעולה על האחרים לאיסור המילה, כי בעוד ששדה מדבר על רטטים ועצבים אני מדבר על כך שאיסור המילה עשוי להציל חיים. ומה יותר קדוש לליברל מאשר החיים עצמם. ואם זה נשמע "הזוי" שחתיכת עורלה, קרום בשר עלוב, עשויה להציל חיים, הרי זו עובדה היסטורית. במצבים של שואה למשל, עורלה מצילה חיים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש