בתשובה לאסתי, 09/03/02 10:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפתוח סוגריים מרובעים ולסגור עגולים זה סוג של טקטיקה כדי לבלבל את האויב? מובן מאליו שיש פה שיפוט ערכי מצדי, אני אומר את הדברים בתור אדם מעורב ובעל דעה, ולא בתור היסטוריון. (ואני גם לא היסטוריון, אז אני בכלל פטור מ"אשמה") אגב, גישה בריאה יותר לבחינת עבודת ההיסטוריון מזו שהצגתי למעלה היא להניח כי שום היסטוריון אינו מסוגל להפריד לחלוטין את העבודה המדעית שלו מדעותיו האישיות, ועל כן יש לבחון אותה באופן מתמיד והשוואתי בהתאם לכך. מובן שעדיין יוצא כי ההיסטוריונים החדשים הינם מדויקים ואובייקטיביים יותר מן אלו הישנים, אך לא באופן מוחלט, ולעתים בגלל נסיבות טכניות של מידע רב יותר העומד לרשותם, כלים מחקריים מתקדמים יותר וכו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
{לא, זה מה שקורה כשעונים לפני שמתעוררים לגמרי# לעניין עצמו- התגובה המקורית שלי היתה לשי מור, שביקש לעורר דיון ציבורי בנושא הסרבנות. ודאי תסכים עמי שדעתו של מוריס בעניין זה חשובה לפחות כמו של כל אדם אחר מהציבור. (הרי לא תטען שרק למי ש/אינו/ היסטוריון מותר להתבטא בנושא...) אך יותר מזה, למרות שאתה כאילו צודק שיש להפריד בין האיש בעבודתו, לבין דעותיו הפרטיות, נראה לי שהיות שעבודתו היא בתחום ההיסטוריה של הסכסוך, ודעותיו הן על הסכסוך, ואותן דעות עברו שינוי בשנתיים האחרונות (ראה הלינק שלי בתגובה לאפופידס)- איכשהו, כן מעניין במיוחד לשמוע דווקא אותו. (ואת האמת- האם היה מפריע לך כך ציטוט ממישהו אחר?) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |