|
||||
|
||||
אתה יכול להגיד שהסקנציות לא באמת נוראות, בסדר גם ה''פשע'' שלה פחות חמור כך שיש איזשהו מתאם בין החטא ועונשו וכן- לא לקבל תעודת הצטיינות המגיעה לך זה סוג של עונש |
|
||||
|
||||
זה לא תעודת הצטינות, אלא את התעודה שכל תלמיד אמור לקבל. מן הסתם האידיוטים חשבו לקבל ממנה מכתב התנצלות ולסגור את העניין תוך הרגשה צדקנית שהם הראו לחוטאת העלובה, הם לא תארו לעצמם שהתקשורת תעורב, ומי שייתפס כטועה שמעשהו מגונה, (ואכן הם זוכים למלוא הגינוי, ובצדק) זה הם ולא היא. (הם לא באמת יכולים לגזול ממנה את העובדה שהיא תלמידה מצטיינת אתה יודע...) |
|
||||
|
||||
אלמנתי לעתיד אשת חינוך, ולפעמים העונש הוא שתתרוצץ קצת ותזיע לפני שהיא מקבלת. שתשרוף קצת אנרגיות. מה יש. תראה איזה ציונים אתה מחלק "צדקנית", "הם לא תארו לעצמם". בלי באמת לדעת מה קרה שם. וסטטוסים בפייסבוק לא באמת מרגשים מישהו. התלמיד הבא שיחשוב על להיות כזה חכם, יחשוב שוב אם זה שווה את זה. סיכוי טוב שהוא (או הוריו) יגיעו למסקנה שונה. יודע מה? מנהל ביה"ס יכול להחליט שהוא משנה את הציון בסעיף "התנהגות" ל"נכשל" ואז ההצטיינות עפה מהחלון. זה בהחלט בסדר שנערים ונערות עושים מעשי משובה ו/או שטות, זה חלק מהמנדט שלהם וכל הכבוד. אבל החצי השני הוא לדעת שיש או יכולים להיות מחירים להתנהגות זו ולהחליט אם זה שווה או לא. |
|
||||
|
||||
אני לא הצלחתי להבין מה נוראי כל כך במילה גיהנום. בתוך הקונטקסט זה מקביל ל''לעזאזל''. זה לא שהיא אמרה יופטפויומאט או משהו. |
|
||||
|
||||
המילה hell נחשבת באמריקאית למילה גסה, למרות שמילולית היא מקבילה לגיהנום או לעזאזל מבחינה תרבותית זה לא אותו הדבר, והשימוש בה בפומבי שלא בהקשר דתי ישיר נחשב לגסות רוח (יש מילים כאלה גם בעברית, אמנם פחות, אבל יש, נגיד "שואה", "יהוה", "כוס", "זין"). |
|
||||
|
||||
ג'וני קאש אומר באלבום ההופעה שלו בכלא פולסום: "This show is being recorded for an album release on Columbia Records, and you can't say 'hell' or 'shit' or anything like that." |
|
||||
|
||||
מעניין. אני חושב בדיוק ההיפך. מוסדות החברה צריכים ליצור כמה שיותר מרחבים שבהם אפשר ''לשחק'' בלי שלהתנהגות יהיה מחיר חברתי. כך אנחנו יכולים לעודד ביקורתיות ויצירתיות. זה נכון גם לגבי ילדים וגם לגבי מבוגרים, ובעצם, לא רק למוסדות אלא גם לקהילות וליחסים בין-אישיים. |
|
||||
|
||||
כל מרחב, בהגדרה תחום בגבולות מסויימים בני/ות טיפשעשרה בהכרח ינסו לבחון גבולות אלו ולמתוח אותם זה המהות של גיל הנעורים, זה טבעי, וזה יפה להם |
|
||||
|
||||
אם לחזור על דברי יוסי בדגש אחר, במקרה כמו זה שלפנינו - שבו ברור למדי שהמעשה של הנערה לא היה אלא בדיקת גבולות (וגם אם יש בו ביקורתיות, היא ביקורתיות שדרך בדיקת גבולות) - ניסיון להכשיר אותו מראש יביס אותו, כך שקשה לראות איך לקדם את המטרה שאתה רוצה. |
|
||||
|
||||
אולי. הטיעון שלכם נשמע נכון, אבל אני עדיין מתעצבן. |
|
||||
|
||||
גם אני. |
|
||||
|
||||
איפה בדיוק יש דבר כזה ? כל חברת אנשים מעדיפה התנהגויות מסויימות, ודוחה אחרות. ומי שאינו מקיים העדפות אלו נדחה. ואם נערה בישראל תשלב "כוס אמק" בנאום סיום, האם גם אז תחשוב שזו משובת נעורים חיננית ? |
|
||||
|
||||
(לא יהונתן, אבל) כן. |
|
||||
|
||||
זה נכון שכל חברת אנשים מעדיפה התנהגויות מסוימות ודוחה אחרות. חברות של אנשים גם נוטות להיבדל, להשתבלל, ולהסתגר סביב נורמות שבטיות. אבל אני מעדיף לחיות בחברה ליברלית ופתוחה ככל האפשר. ה''טבע'' של חברות אינו כפוי עלינו. האנושי שונה מהטבעי. אם נערה בישראל תשלב ''כוס אמק'' בנאום סיום, אני מניח שברוב התסריטים אחשוב שזאת התבטאות חסרת טעם. לא עניין שראוי לעונש. אגב, מעניין מדוע המילה הזאת מעוררת אמוציות כל כך חזקות בתרבות האמריקאית. אחרי הכול, ''כוס אמק'' הוא ביטוי שמשמש כקללה בלבד. ''גיהינום'' אינו קללה. אני לא יודע את התשובה, אבל אני מנחש שזה קשור לשרשי התרבות האמריקאית שצמחה מהפרוטסטנטיות. אחרי הכל, בפר' כולנו, חוץ מיחידי סגולה, נדונו לרשת גיהינום, ואין דבר שנוכל לעשות בעניין. אולי זה נחשב גסות רוח נוראית להזכיר זאת לאנשים מחוץ לדרשות בכנסייה. |
|
||||
|
||||
בארץ רחוקה, מעוררת כזה דיון? התגובה המופרכת של בית הספר או מעשיה של הנערה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |