 |
|
 |
||
|
||||
 |
נתחיל מההתחלה: מדוע הומצאו הבנקים? בשביל מה צריך אותם? ובכן, מלווים בריבית קיימים אלפי שנים, אבל הבנקים במשמעות המודרנית שלהם הומצאו באיטליה של המאות ה 14 - 15, במטרה לעזור לשליטים לממן הרפתקאות צבאיות. כתבתי על הנושא יותר ברשומה הזו: בגדול, הנקודה שחשוב לזכור היא שמטרתם של בנקים היא להעביר כסף מאנשים שאינם זקוקים לו ברגע זה, לאנשים אחרים שכן זקוקים לו ברגע זה. זו למעשה המטרה של כל המערכת הפיננסית. רובנו לא זקוקים ברגע זה לכספים שאנחנו מתכננים לשמור לפנסיה, ולכן הבנקים מלווים אותם לכל מני יזמים שכן זקוקים להם על מנת לפתוח עסק חדש. העניין הזה, של להעביר כסף ממי שלא זקוק לו למי שכן זקוק, הוא בעל חשיבות עצומה, ואסור לזלזל בו. בניגוד לטון שמשתמע לעיתים מרשומות בסגנון של הרשומות המוזכרות למעלה, אין כאן איזו קונספירציה של בעלי הון, אלא צורך אמיתי של העולם הכלכלי שהבנקים באים למלא. רבים מאמינים שהסיבה המרכזית לעוני של מדינות עולם שלישי היא מחסור במערכת פיננסית שמסוגלת להעביר הון לאלו שמסוגלים לנצל אותו באופן הטוב ביותר, וזהו הבסיס לצמיחתם של כל מני ארגונים כגון בנק גרמין ואחרים, שמנסים ליצור שם תשתית כזו. אחרי שהבנו שחשוב שתהיה מערכת פיננסית כלשהי, אפשר להתחיל לדבר באופן ספציפי על הרשומות והטיעונים. באופן כללי, למיטב ידיעתי הם צודקים לגבי התהליך שבו נוצר הכסף, וזה נכון שלמערכת הפיננסית יש המון השפעה לא בריאה על המערכת הפוליטית, אבל כל אחד שטוען שהפיתרון הוא לזרוק את המערכת הפיננסית לפח ולשרוף את הבנקים מדבר שטויות. בנקאות ברזרבה חלקית היא בסך הכל המצאה לא רעה, למרות הסיכונים המעורבים בעניין - היא מאפשרת לבנקים להלוות יותר כספים ליותר יזמים שזקוקים להם על מנת לפתוח עסקים ולהניע את הכלכלה קדימה. הבעיה היא תמיד המעורבות בין הון לשלטון, הנקודה שבה הממשל מציל בנק שלקח סיכונים גדולים מדי במקום לתת לו ליפול. לכן נדרש שהממשל לא יציל אותם, או לפחות שיפקח על מידת הסיכונים שהבנקים לוקחים. כמו כן, זה לא נכון לומר שכל המערכת הזו תתפוצץ בסוף - היא קיימת כבר מאות שנים במספר רב של מדינות (זה נכון לומר שרק לאחרונה נטשו את בסיס הזהב, אבל בנקאות ברזרבה חלקית הומצאה במאה ה 17), ובשום שלב לא הייתה קרובה להתפוצצות. הנקודה הבעייתית ביותר ברשומות מתבטאת בבלוג "הכלכלה האמיתית": הכותב שואל מה האזרחים מרוויחים מהסיפור, ותשובתו היא "כלום". זה לא נכון. האזרחים הרוויחו מהסיפור הזה את התקופה הטובה ביותר מאז תולדות האנושות. אם מישהו חושב שהמהפכה התעשייתית והטכנולוגיה המודרנית יכלו לקום ללא מערכת פיננסית מתוחכמת, הוא טועה. רק בזכות בנקים שמחפשים למקסם את התשואה על הכסף שלהם, רושת העולם של המאה ה 19 במסילות ברזל מחוף לחוף. העולם של היום לא רק עשיר יותר מזה של לפני 300 שנים, אלא גם שוויוני יותר, כאשר ליכולות האישיות יש חשיבות רבה יותר בקביעת יכולת ההשתכרות מאשר בעבר - הכל בזכות מערכת פיננסית משוכללת שמסוגלת להזרים את הכסף לאלו שיודעים איך להכפיל את התשואה. היתרונות לא ניתנים רק לבעלי הון, אלא לכל אחד מאיתנו. אנחנו חיים בעולם טוב בזכות הקפיטליזם, ולא למרות הקפיטליזם, עולם שבו אנשים מוכשרים מסוגלים להשיג כסף על מנת להקים עסקים חדשים גם אם הם לא נולדו להורים עשירים. בסופה של הרשומה "כסף זה פיקציה", אחרי שכתב דברים שרובם נכונים לפי מיטב הבנתי, כותב יהונתן קלינגר כי הטכנולוגיה תייתר את הכסף מכיוון שעלויות הייצור ירדו לאפס (זה לא סותר את חוקי הפיזיקה? הוא חושב שגם המשכורות ירדו לאפס?) ואז מייעץ להיפטר מתעשיית הפיננסיים. זאת בדיוק חוסר ההבנה הבעייתית - יהונתן אינו מבין שנדרש גורם כלשהו שיחליט לאן כדאי לנתב את הכסף שאנשים אינם זקוקים לו ברגע זה. נדרש גוף כלשהו של אנשים שיבדקו כל מני יזמים ויחליטו למי מהם יש סיכוי יותר טוב להצליח, יש צורך עסקי אמיתי בקיומו של גוף כזה, גם מצד הלקוחות שרוצים להפקיד את כספם ולקבל עליו תשואה מקסימאלית וגם מצד היזמים שרוצים לקחת הלוואות. ללא גופים כאלו, הכלכלה תאבד את הדינאמיות שלה, אנשים לא יוכלו לפתוח עסקים חדשים. נכון, לפעמים הבנקים נותנים הלוואות גרועות. אם יש קשרים לא בריאים בין המערכת הפיננסית למערכת הריאלית אז זו בעיה, וקרטלים הם בעיה, ותשלום שוחד לפוליטיקאים הוא בעיה, וגופים "גדולים מדי מכדי ליפול" הם בעיה, והיכולת להסתיר סיכונים היא בעייתית, והעובדה שכולם יודעים שהממשלה תציל אותם בסוף היא בעייתית, ובהחלט ייתכן שהמערכת הפיננסית היום גדולה מדי ואולי ראוי להטיל עליה מיסוי מסוג חדש כמו שמציעים באירופה. אבל הפיתרון לכך הוא לא להשליך שיטה שבסך הכל עובדת לא רע לפח, אלא לנסות להמשיך ולשפר אותה, כפי שעושים כבר מאות שנים (למשל - בנקים מרכזיים הומצאו על מנת להתמודד עם חלק מהחסרונות). לגבי "מטבעות העתיד", רעיונות כמו הביטקוין, אני קצת מתקשה לחוות דעה. נשאלת השאלה הבאה: בעולם שבו שולט הביטקוין, איך יוכלו יזמים לגייס כספים? האם כל אחד באופן אישי יצטרך לבדוק עד כמה היזמים האלו מסוכנים ואז להחליט כמה להלוות להם? זה מאוד לא יעיל. אם יזמים יתקשו יותר לגייס כספים, זה יהיה עולם עם כלכלה פחות דינאמית, שבו הרבה יותר קשה לתרגם רעיונות טובים למוצרים חדשים ומוצלחים. אבל אני מתקשה לפסול באופן גורף רעיונות שנועדו להוציא את השליטה על המטבעות מידי המדינות ולהעביר אותה לאיזה שהוא גוף מבוזר יותר, ייתכן שיום אחד רעיונות כאלו יוכלו להיות הבסיס למערכת פיננסית יציבה יותר שקשה יותר לנצלה לרעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חשוב לזכור היא שמטרתם של בנקים היא להעביר כסף מאנשים שאינם זקוקים לו ברגע זה, לאנשים אחרים שכן זקוקים לו ברגע זה? אז אתה מוזמן לקום ולהזכיר זאת לבנקים. כמו שאמר שאר בשרי שמואל קלמן: בנקאי הוא אדם שמשאיל לך מטריה כאשר השמש זורחת, ודורש אותה חזרה כאשר יורד גשם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה הפסיכולוגית של שנאה לאנשים שמתעסקים עם כסף היא עניין מרתק, שמתחברת באופן היסטורי גם לאנטישמיות, והציטוט שלך (זה לא של מארק טווין?) מדגים אותה מצוין. כן, בנקאים ילוו כסף בתנאים טובים יותר לאנשים שמצבם טוב ויש סיכוי גבוה יותר שהם יחזירו את הכסף - וזה מצוין, זה בדיוק התפקיד שלהם. בנק הוא לא מוסד צדקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבמצב טוב, לעיתים קרובות כלל לא צריך את הכסף. ________________ בזמנו בבנק היו מציעים לי הלוואה כל שני וחמישי, מיוזמתם, רק משום ששוכב לי הרבה כסף בעו"ש והרבה בפק"מ כי לא ידעתי מה לעשות עם הכסף. בשלב מסויים זה נהיה מטריד. הבנקאית: "ראינו שיש לך הרבה כסף, אז אנחנו מציעים לך הלוואה בתנאים נוחים. את לא רוצה להחליף רכב או לנסוע לחופשה?" אני: "ואת לא חושבת שהואיל ושוכב לי סכום נזיל גדול מסכום ההלוואה שאתם מציעים, הייתי פשוט משתמשת בו במקום לקחת הלוואה?" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם מוכר נעליים ימכור נעליים למי שיש לו מספיק כסף לקנות אותם. אבל לעיתים קרובות אנשים שיש להם מספיק כסף כדי לקנות נעליים כלל לא צריכים נעליים, וזאת בניגוד לאנשים שאין להם מספיק כסף כדי לקנות נעליים! אח, באיזה עולם נורא אנחנו חיים, שאנשים הם כאלו מרושעים... פעם הכל היה טוב יותר, אין ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר את הבדיחה החבוטה על שני סוכני מכירות של נעליים שנשלחו לכפר נידח באפריקה. אחרי יום הגיע מברק (כן, הבדיחה מאוד ישנה) מהראשון: "אין מה לחפש פה, כולם הולכים יחפים". אחרי חמש דקות הגיע מברק מהשני: "תשלחו עשרה קונטיינרים, כולם פה הולכים יחפים!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, כי לאנשים עם כסף יש בועת הגנה סביבם שבזכותה הם לא צריכים אוכל, מים, אויר, בגדים, מקום לגור בו ובטח ובטח שלא נעליים. באמת.. נעליים... איכס, זה של עניים ממש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אנלוגיה טובה. האם מוכר נעליים יתקשר מדי שני וחמישי לחנות המפעל, ויציע למכור להם נעליים במחיר ליחידים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא לא להלוות על מנת לממן צריכה מוגברת עכשווית. זה באמת נורא. הרעיון הוא להלוות לעסקים, על מנת שישתמשו בהלוואה על מנת לייצר יותר כסף. לדוגמא: משה רוצה לפתוח מכולת. הוא מוכן לעבוד קשה, ויש לו ראש עסקי, והוא עבד במכולת 10 שנים, ו גם יודע בדיוק איפה כדאי לפתוח מכולת. אם יפתח אותה - כולם ירוויחו - גם משה, וגם הסביבה. אבל אין לו הון עצמי מספיק בשביל פתוח מכולת - אז הוא לוקח הלוואה מהבנק, פותח את המכולת, ומהרווחים מחזיר את החוב. וכולם הרוויחו. ומה אם משה לא יצליח? מה יקרה אז? הרעיון הוא שהבנק יהיה מומחה בלעמוד את הסיכונים, ולהלוות לכל אחד לפי תנאיו. אם הלוו לאהרון ולא הלך, אז הבנק יפסיד חלק מהכסף. הבנק ממלא תפקיד חשוב בכלכלה. הוא מאגד הון של רבים (החוסכים), מלווה אותם לאלה שנדרשים לו על מנת להקים עסקים מכניסים חדשים בריבית, חלק מהריבית חוזר לחוסכים וחלק הוא שומר לעצמו, כרווח ועל מנת לכסות את ההוצאות. הבעיה היא שהבנקים קצת שכחו את הסיפור הזה. במקום זה הם מתרכזים בלנהל חשבונות עו"ש ולוקחים עמלות. הם מלווים הלוואות על מנת לממן צריכה, ולא השקעות, ומשווקים את זה בטירוף. ולמשה הם יסרבו להלוות את הכסף כי הוא לא מספיק בטוח, ואז ילוו פי 200 הסכום לאיזה טייקון שמקושר לראש הבנק. בקיצור - זו לא השיטה, זה הביצוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש רעיון אפילו יותר טוב (מומש לאמרונה בספרד, באירלנד, ביוון): להלוות המון כסף למיזמים פיננסיים מפוקפקים, להפסיד אותו, לאיים על המדינה שאם נפשוט רגל, יהיה רע (בעיקר לפנסיות), לקבל ערבויות מהמדינה על החובות העצומים שלך, ואז להכריז על המדינה כעל חדלת פרעון עקב החובות העצומים שהיא ערבה להם. וזכורים לטוב bird&fortune: בקיצור, זו לא השיטה, זו העובדה שהמגזר הפיננסי יותר חזק משאר המגזרים (הבטחוני, אפילו). יש לזה יתרונות (פחות מלחמות, למשל). אבל גם חסרונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגלילי מתייחס לפרשה הארוטית שצונזרה מ''מסע תענוגות בארץ הקודש'' מאת מארק טווין (סמואל קלמנס) שם מסופר על יהודיה שחורת עין מקהילת צפת והדברים שעוללה לסופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי יזמות - יזמים יודעים מראש שאין מה לבקש הלואה מהבנקים בפרט או מ''מוסדיים'' בכלל - תעשיית הון הסיכון (כשמה כן היא) מסוכנת מדי עבורם. כידוע, מודל המימון האפייני לסטארט אפ הוא (בתחילה) אנשים פרטיים שמסכנים את הכסף האישי שלהם (אנג'לים) ומאוחר יותר קרנות הון סיכון - שאסור להן להיות חברות בע''מ אלא שותפויות - בדיוק המודל שאתה טוען שהוא לא יעיל ולא יכול להתקיים. דרך אגב, גם מסילות הברזל (לפחות בראשיתן) מומנו ע''י משקיעים פרטיים ולא ע''י הלואות בנקאיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתייחס רק ליזמי היי-טק. מה עם מישהו שרוצה להקים חנות בגדים? עסק להשכרת מכוניות? מה עם יזם שעלה על רעיון מצוין, פתח חברה מצליחה, ובגלל משבר עולמי נקלע לקשיים זמניים וצריך עזרה מיידית וזמנית על מנת לעבור את התקופה הרעה? מה עם ממשלה שנקלעה לקשיים זמניים? ישנם הרבה מצבים שבהם נדרשים בנקים. בכל אופן, קרנות הון סיכון הן גם חלק מהמערכת הפיננסית, ואני דיברתי על המערכת באופן כללי ולא ספציפית על תת-מודל כזה או אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה דיברת בפירוש על המהפכה התעשייתית ומהפכת המידע "שלא היו יכולות להתקיים ללא מוסדות פיננסיים". חנויות הבגדים והעסקים לשכירת המכוניות, (ואני לא מזלזל בהם, נהפוך הוא, כולי כבוד ליזמים כאלו, המשק בנוי על עסקים קטנים), ואפילו יזמים "שיווקיים" מצטיינים (ע"ע רמי לוי) הם לא המנוע למהפכות הללו. איסמברד ברונל, וילבור רייט וסרגיי ברין - כן, ואף אחד מהם לא הסתמך על מימון בנקאי. גם מצד המשקיעים - אנדראס פון בכטולסהיים ודוד שריטון לא נזקקו לשום בנק בשביל לתת את 200,000 הדולרים הראשונים להקמת גוגל, נהפוך הוא - השכלתם, הכשרתם ונסיונם בתעשיה טובים יותר מאשר כל פקיד בנק. הבנקים יודעים להשקיע ב"עוד מאותו דבר" - עסקים שכבר מוכרים ורוצים להתרחב. לא בעסקים חדשים, ובטח לא במיזמים טכנולוגיים - שבסופו של דבר הם אלה שיוצרים מהפכות באיכות חיינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל לא היתה הראשונה באינטרנט. היא הגיעה לאינטרנט היה בו כבר מה לחפש. דוגמה לחברות קודמות, שהוקמו במימון של משקיעי הון סיכון: נטסקייפ ויאהו, ועזרו להקים את התשתיות. גוגל עצמה אולי קיבלה 200,00 דולר משני משקיעים פרטיים, אך קיבלה 25,0000,000 דולר מקבוצה שלמה של משקיעי הון סיכון פחות משנה לאחר מכן. המשקיעים הפרטיים שציינת לא נזקקו לשום בנק משום שהם בדיוק משקיעי הון סיכון. יש להם הרבה כסף ולכן הם ממלאים בעצמם כאן תפקיד של בנק: חלק מכספם מושקע בהשקעות עם סיכון גבוה שאמורות להניב רווח גבוה במקרה הטוב1. אתה שומע על ההצלחות של חלק מאותם משקיעים. אתה שומע הרבה פחות על ההשקעות הלא מוצלחות שלהם. 1 חוץ מזה, לפי מה שאנחנו רואים היום, גם בנק לאומי מתמחה בהשקעות בסיכון גבוה. אם כי התשואה הצפויה מעט נמוכה יותר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |