בתשובה לעדיין באלמוניות, 19/08/12 2:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההתחמקות המשפטית של אריאל איננה ממין העניין (בוודאי כאשר מס הכנסה ושאר רשויות המדינה לא מכירות בטענה הזו, ודיירי אריאל לא פטורים ממס או משאר החובות שישראלים *בארץ* חייבים בהם וכאלה שדרך קבע גרים בארץ פטורים מהם. ברנד היא אזרחית ישראלית, גרה במקום שאיננו מדינה זרה ושישראל טוענת לזכויות לגביו, והוא דה-פקטו (כרגע) חלק ממדינת ישראל (גם בהתעלם מכך שטענת עיריית אריאל הייתה בעיקר הפוך-על-הפוך). הדחתה על רקע מקום מגורים ו*אז* טענה שהדחת אדר כהן על רקע דעות פוליטיות פסולה, היא צביעות גמורה. טענה כאילו היא גרה מעבר לים ו'מגיעה לביקור' (כל יום...) בעבודה, לא רק שהיא השוואה שאיננה ממין העניין, אלא שמעידה היטב על ירי החיצים ואז סימון המטרה, ובמילים אחרות: נגד ימנית כבר תימצא הסיבה למה פיטורים על רקע פוליטי רצויים ומותרים, אבל נגד שמאלני? ז'דנוב! פאשיזם! |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה והפריפרי מטים את הנושא בשיטת "אבל גם מודיעין..." הפריפרית. כל סיפורי ההתפתלויות המשפטיות של אריאל לא מעניינים ולא שייכים. יש דבר אחד בדיוק שהוא מעניין ושייך: עירייה - גוף רשמי - הכריזה בבית משפט כי העיר שהיא מנהלת איננה חלק ממדינת ישראל. אפשר להודות בזה או לא, אפשר לעמוד על הראש ולעשות שמיניות ברגליים - אבל זה היה, זה קרה, זה הוצהר, ולא משנה התחמונים והפליק-פלאקים שמקודם או אחר כך. ובכך, שלא ברצונה ו"לא בכוונה", הביעה העירייה הנ"ל הסכמה עם החוק הבינלאומי והמוסדות הבינלאומיים בעניין בעייתיותן החוקית של ההתנחלויות. הקשר בין אריאל וקדומים: שתיהן בשטחים. הקשר בין קדומים לגברת ברנד: היא חיה שם. בתגובה 600944 מצוטט קלמן ליבסקינד שמתרגז על כך ש"נוטרי חומות הדמוקרטיה שתקו כמו דגים". על כך אמרתי: הגברת חיה במקום שאיננו נמצא בגבולות מדינת ישראל, כך שמלכתחילה היה במינויה לכהונת הפיקוח על נושא רגיש כהוראת האזרחות והדמוקרטיה טעם לפגם. וגם אם אף אחד מלבדי לא נותן על כך את דעתו, וגם אם איותר אני לבדי, אף על פי כן נוע תנוע - טעם לפגם! ומשהו לגבי ה"עוול הקשה" שנעשה לברנד (תגובה 601093). ייתכן שבאמת נעשה לה עוול, אם כי זו דרכו של עולם וזו דרכה של הפוליטיקה. כשנכנס נשיא חדש לבית הלבן, הוא משלח לדרכם, או בלשון האמריקאית - הוא "משחרר מתפקידם" עובדים רבים, ומכניס אל הבית הנ"ל את אנשיו-שלו. בכגון אלה ביטא פעם האופוזיציונר הותיק מנחם בגין ז"ל את חלומותיו ותשוקותיו במשדר בוקר ברדיו, טרם נהיה לראש ממשלה, ואמר, קצת לאחר תחילת כהונתו של ג'ימי קרטר: "זה יופיה של הדמוקרטיה". זה מה שעשו יולי תמיר וענת זוהר. האם פיטוריה של ברנד היו באמת פיטורין? האם היא באה בבוקר לעבודה ונאמר לה: "קחי את הדברים שלך ולכי מפה"? מה שנקרא בסיפור הזה "פיטורין" (גם בלשון הכותבים והכתבנים למיניהם וייתכן שגם בלשון הרשמית), קרה כפי שקורה בהרבה מקומות אחרים: תקופת הנסיון שלה קרבה אל סיומה והיא קיבלה מכתב ובו נאמר כי עם תום כהונתה לא יחודש החוזה עמה. שלא כמצעד יוצאי הבית הלבן, צעדה ברנד אל בית המשפט. שם הוצעה לה בלא מלחמות וכנראה אף ללא תהליך שיפוטי של ממש, פשרה שבני ישראל הפשוטים והרגילים אינם חולמים על שכמותה: בנוסף על פיצויי פיטורין סטנדרטיים (או יותר מסטנדרטיים), היא תקבל סכום נוסף של מאה אלף ש"ח ע"מ שתמשוך את התביעה או את המה-שזה-לא-יהיה, הדבר ההוא שהיא הגישה. היא הסכימה מיד, קיבלה את העסקה ממש שם, בבית המשפט, תוך כמה דקות, בלי התייעצויות, בלי שיחה עם עורך דין - קיבלה מהר-מהר ורצה הביתה כל עוד נפשה בה. יש לקוות שבכך הוקטן במשהו ה"עוול" הנורא שנעשה לה. אדר כהן עשה לאזרחות כמה דברים טובים, ובין השאר הועלה המקצוע מיחידה אחת לשתיים, אבל למי אכפת, הרי האייל הפך מן המקום הנעים והתרבותי-יחסית שהיה פעם, לשלוחת התנועה הפריפריאלית להנחלת החובה הלאומית לחזור בחוסר-הכרה על ביטויים ממחלקת "גזען", "גזענות", "נאצים", וכיו"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נענה בנימוס גדול מן הראוי ובקיצור: 1. גם לו הייתה דעתך נכונה (והיא לא), וגם לו הייתה עיריית אריאל הסמכות הקובעת עבור כל מדינת ישראל (והיא לא), וגם לו היה מחוייב כל אדם לקפוץ לדום על כל דבר שעיריית אריאל אומרת (והיא לא), וגם לו היה בית המשפט מקבל את הטיעון (והוא דחה את העתירה, מה שמהווה טענה משפטית הפוכה הרבה יותר חזקה...) הרי שאלא אם אתה מתנגד לגביית מס הכנסה מישראלים תושבי יו"ש וזימונם למילואים כדי להגן על מדינת ישראל, אז זו שטות אפילו לשיטתך. 2. הפלפולים לא מסווים ולו כזית את השיטה הקבועה: בעד חופש דיבור (או דעה, או משהו), אבל תמיד מוצאים סיבה להחריג את הצד השני ממנה, כך שבסופו של דבר (מנימוקים טהורים לעילא, כמובן) מקבלים משוואה לפיה לשר מותר לפטר עובד ציבור (בתנאי שהוא ימני), אבל אסור לו לפטר עובד ציבור (בתנאי שהוא לא ימני), וכן הלאה - ואת התירוצים בונים מסביב למטרה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, פיקששת. הכיוון על המפה הפוליטית הוא נכון, אבל צריך להיות אייל ותיק מספיק ע''מ להצליח בניחושים האלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את וושאר הגזענים מטים את הנושא בשיטת "אבל עיריית אריאל..." הגזענית. כל סיפורי ההתפתלויות המשפטיות של אריאל לא מעניינים ולא שייכים. יש דבר אחד בדיוק שהוא מעניין ושייך: בית המשפט - גוף רשמי - הכריז כי העיר אריאל הינה חלק ממדינת ישראל. אפשר להודות בזה או לא, אפשר לעמוד על הראש ולעשות שמיניות ברגליים - אבל זה היה, זה קרה, זה הוצהר, ולא משנה התחמונים והפליק-פלאקים שמקודם או אחר כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדיוק הוצהר? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |