|
||||
|
||||
בכלל, כדאי שאדם יכוון את עצמו כמה שיותר. רק שמה שאני אומרת, זה שמלכתחילה, כל עניין ה''לכולם צריכה להיות בגרות, לכולם צריך להיות תואר'', רק מוביל לבזבוז כספים, משאבים ושנים. |
|
||||
|
||||
אגב, בד"ך בתיכון אדם לא לגמרי סגור על מה ירצה לעשות כשיהיה גדול1. כך שמן הסתם רוב האנשים לא לומדים על מנת לקבל ציון עובר בבגרות, אלא על מנת לקבל ציון טוב. 1 אם היית שואל אותי בתיכון, הייתי אומרת שאני אלמד היסטוריה ומחשבת ישראל באוניברסיטה, ובטח אהיה מורה. |
|
||||
|
||||
===>"בכלל, כדאי שאדם יכוון את עצמו כמה שיותר" אני מניח שהכוונה היא לכמה שיותר שכן כפי שכתבת המשמעות כמעט הפוכה. ואני לא מסכים, בן אדם לא צריך להשקיע ללא תמורה. יש כאן שתי שאלות אחת ראליסטית (למה מובילה כרגע השאיפה) ואחת אידאית (למה היא יכולה להוביל) בנקודה הראליסטית אני מסכים אתך בשאלה האידאית יש כבר דיון במקום אחר בפתיל. |
|
||||
|
||||
אכן. למ''ד נשכחה. |
|
||||
|
||||
אבל יש אנשים שמוותרים על המאמץ - אם בחינת הבגרות שווה פחות - למה להתאמץ להשיג אותה? מצד שני צריך פחות מאמץ. בסיכומו של יום, יש הרבה מאוד אנשים שישקיעו את המאמץ הדרוש לעבור את הבגרות, לא משנה כמה היא תהיה קשה. (טוב, ברמה של בגרות, כן? לא דוקטורט) יש הרבה מאוד אנשים שלא ישקיעו כלום. באמצע יש הרבה מאוד אנשים שישקיעו מאמץ מסוים, כתלות בשווי של התעודה ובמאמץ שהיא דורשת. הורדת השווי של בחינות הבגרות לא תורמת הרבה למספר העוברים (הוכחנו סטטיסטית, למרות שקשה להפריד משתנים), אבל בהחלט מפחיתה את השווי של התעודה, לכן גורמת לכך שהאוניברסיטאות צריכות לעשות סינון לשוק העבודה, ולכן שיש איבוד משמעותי של שנות עבודה על לימודים לא רלוונטיים, ובנוסף לכך שהרמה הכללית של הסטודנטים יורדת, ובלי הארכת התואר - הרמה של הבוגרים יורדת גם כן. |
|
||||
|
||||
אם היא שווה פחות, משמע שלא די בה למצוא לך עבודה טובה / לקדם אותך בחיים. צריך יותר מזה. אם לא תשקיע בה, גם את זה לא תקבל1. הנער או הנערה שלומדים לבגרויות לא יודעים שהם משקיעים פחות. הם משקיעים כפי שנדמה להם שצריך. הם לא יודעים איך היו הבגרויות קשות לפני עשור (נניח), או שההורים שלהם או הסבא והסבתא שלהם חטפו הלם כשנכנסו לתיכון ובבת אחת מתלמידים של 9-10 ביסודי התדרדרו ל-6-7. עד כמה הבגרויות היו לא-עניין-גדול הבנתי רק באקדמיה, כשהפרופורציות שלי השתנו והבנתי שהבגרויות שעשו מהן עניין כל כך גדול בסך הכל מקבילות לבחינת סוף סימסטר במקום עם סטנדרטים אקדמיים בקרשים כמו בצלאל. 1 כמובן, תמיד אפשר לפתוח דוכן פלאפל, לקנות דירה ועוד דירה ועוד דירה כשהמחירים בשפל ובסופו של יום להסתכל מלמעלה על כל אותם אינטיליגנטים שהלכו לאוניברסיטה והיום אוכלים חצץ. |
|
||||
|
||||
על כל אלף אוכלי חצץ יש אחד שחוצב חצץ ולא משלם תמלוגים. |
|
||||
|
||||
The meek shall inherit the earth, but not its mineral rights. (ג'. פול גטי. זה לא מיתרגם כל כך טוב לעברית, נכון?)
|
|
||||
|
||||
''הענווים ירשו ארץ, אך לא יזכו במכרז התפור''. |
|
||||
|
||||
בחינות הבגרות קלות יותר ולכן הן תורמות לאחדות ירושלים: "יש לנו היום בין 60 ל-70 תלמידים וזה מתרחב", אומר מנהל המכללה, עבד אבו רמילה. לדבריו, התלמידים חושבים שהבגרות הישראלית יותר קלה מהתאוג'יה (הבגרות) הפלסטינית: "בבגרות הישראלית יש יותר גמישות, יש מיקוד ואם לא עוברים אפשר לחזור על הבחינה. אין את זה בתאוג'יה". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עכשיו זה ברור, ישראל עושה את הבחינות קלות יותר כדי לדרדר את האינטלקט הפלסיטני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |