בתשובה לקונשטוק, 12/08/12 3:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נניח שרמת בחינות הבגרות עצמן אינה משתנה משנה לשנה. ונניח גם שהצלחתי להעלות את רמת הלימודים בבתי הספר, לא משנה אם על ידי תגבור שעות הוראה או על ידי ייסור הנכשלים בשוטים ועקרבים. אני אצפה, בין היתר, ששיעור הזכאים לבגרות יעלה. משהו בהנחות היסוד שלך שונה ולא ברור לי מה. תעודת הבגרות מייצגת לכאורה רף השכלה מסוים, ומשרד החינוך צריך לכאורה להיות מעוניין שאת הרף הזה יעברו כמה שיותר תלמידים. נדיר שניתן למדוד הצלחה של משרד ממשלתי והנה כאן יש סדרות של נתונים קשים (טובים) שיחד עם מבחני ההשוואה הבינלאומיים יכולים לתת לנו תמונה לא רעה. כמובן שהצלחה מופרזת טומנת בחובה צרות אחרות- נזדקק ליותר סודנים במלונות, תאילנדים בשדות ופיליפינים בבתי אבות. אבל זה שיך לדיון אחר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שעשעוע בהסקים לוגיים, או נסיון לתאור מציאות? אם מדובר בשני ההנחה הראשונה שלך דורשת חיזוק כלשהו. מכיוון שתעודת הבגרות מייצגת לכאורה רף השכלה מסוים, ומשרד החינוך אכן מעוניין שאת הרף הזה יעברו כמה שיותר תלמידים, הדרך הקלה היא להנמיך את הרף, כלומר לא לשמור על רמת בחינות הבגרות שאינה משתנה משנה לשנה. אחת הטענות המקובלות היא שמשרד החינוך אכן בוחר בדרך הקלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת ההנחות שלי היא שיש גבול לכמה אתה יכול להעלות את רמת ההשכלה של הבן אדם ולא משנה כמה אתה והוא תשקיעו בזה ואני גם מניח שרמת ההשכלה המקסימלית האפשרית היא לא אחידה ומשתנה באופן ניכר בין אדם לאדם מזה נובע שאפילו במערכת חינוך מושלמת בחינות ש100 % עוברים אותן בהכרח יהיו ברמה הנמוכה ביותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני גם ברמה הנוכחית של בחינות ישנה שונות גדולה, ישנם בתי ספר שמתגאים ב 90% ויותר זכאים לבגרות, וישובים הומוגנים כמו שוהם וכוכב יאיר שעומדים על 85% ויותר. מעניין הוא שגם במגזר הערבי קיים פער עצום בין הראשון (פורידיס 73.96%) לאחרון (ג'סר א זרקא 22.64%) והם אפילו שכנים. השונות הגבוהה מלמדת שאין מניעה עקרונית לדחוף את החלשים להשגים גבוהים יותר ובכך להעלות את שיעור העוברים את אותו רף. זו שאלה של תשומת לב ותקציבים. אני משער שבדרך זו אם רעננה וגבעתיים שומרות על ה 78% שלהן וישובים חלשים יותר מצמצמים שליש מהפער הנוכחי אליהן, הסך הכל יעמוד על שיעור זכאים שיעבור משמעותית את מספר הקסם 50%. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי חפירה נוספת בנתונים אני מגלה שבעצם: במגזר היהודי לא חרדי נשמר בשנים האחרונות שיעור מרשים של כ 95% הלומדים בי"ב מתוך קבוצת הגיל היתה יציבות מדהימה בשיעור הניגשים לבחינה מתוך הלומדים בי"ב לאורך 6 השנים האחרונות ברמת 93.3% +-0.2% היתה עליה בשלוש השנים האחרונות בשיעור ההצלחה של הניגשים מ 67% ל 73% אחרייציבות בשנים קודמות (כאן ניתן להאשים את משרד החינוך בהורדת הרף או לשבח אותו על עידוד התלמידים להצליח) מהצטברות המגמות בסך הכל נרשמה עליה עקבית בשיעור הזכאים מתוך קבוצת הגיל בשש השנים האחרונות מ 57.5% ל 65% במגזר החרדי חלה קפיצה לפני שנתיים בשיעור הלומדים בי"ב מתוך קבוצת הגיל מ 39% ל 48%, ושיפור נוסף בשנה שעברה ל 50.6% חלה ירידה מתמדת בשיעור הניגשים מתוך הלומדים מ 56% לפני 6 שנים ל 46.6% בשנה שעברה חלה ירידה בשיעור ההצלחה של הניגשים מ 41% ל 37% בסופו של דבר התנדנד שיעור הזכאים מתוך קבוצת הגיל בטווח לא רחב בין 8.1% ל 8.8% וההרעה הקלה שבכותרת הדיון נרשמה רק בגלל שהמגזר החרדי הולך וגדל והמגזר היהודי לא חרדי הולך וקטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין איך הסטטיסטיקות האלו משפיעות על הטענה שלי שכל בחינה ש100% מהאוכלוסיה יכול לעבור אותה היא בהכרח ברמה הנמוכה ביותר יש מקום לבחינות שבודקות דרישות סף אבל זאת לא הייתה המטרה המקורית של בחינות הבגרות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלך1 נשארת נכונה בכל מקרה. אבל ב תגובה 600848 שאלת איזה ערך יש לתעודה שמחצית מהאוכלוסיה מקבלת. ויש הבדל גדול בין השתיים. יש לנו כרגע מגזר (יהודי לא חרדי) שכשני שליש ממנו משיג תעודת בגרות, ומגזר נוסף (חרדים) שבו רק אחד מכל 12 זוכה בה. לטעמי שיעור זכאים של שני שליש מתקרב לסביבה שבה התעודה מאבדת מערכה אך עדיין לא נמצא בה. כאשר שניים מכל שלשה מחזיקים בתעודה זו נראית לי הסביבה הנכונה של שיעור הצלחה שמאפשרת לתעודה להיות רף בעל ערך שמבדיל בין בעלי לחסרי השכלה חילונית בסיסית. לכן זה לטעמי בדיוק המקום לעצור כל הקלה (אם היתה) בדרגות הקושי של הבחינות. הבעיה הגדולה היא כיצד להעלות את שיעור הזכאים בקרב החרדים. כאשר רק אחד מתריסר מחזיק בהשכלה חילונית, זה ודאי לא מחוסר יכולת אלא מחוסר רצון. כדי להגדיל את הרצון היה נחמד להתיר למשל את ההצטרפות להסדר תורתו אומנותו בזכאות לבגרות. הרי עבור העילויים שתורתם אומנותם זו לא אמורה להיות בעיה בכלל :) __________________ 1 שכל בחינה ש100% מהאוכלוסיה יכול לעבור אותה היא בהכרח ברמה הנמוכה ביותר ועל כן חסרת ערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש איפשהו תיעוד של כל אותן "הקלות"? האם מדובר אכן רק על הקלות ברמת הבחינה או גם שיפור איכות הלימודים בדרכים שונות? איך מבדילים בין השניים? בתשובתכם נא לזכור שאנחנו בצעירותינו גרנו בקופסת נעליים קטנה ביורקשייר ופתרנו כל יום בחינות בגרות לארוחת בוקר, אבל בכל זאת לא צריך לצפות מהנוער של היום לעמוד בסטנדרטים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קופסת נעליים?! אנחנו אפילו לא העזנו לחלום על קופסת נעליים אני אישית לא ראיתי ירידה בקושי ב25 השנים האחרונות - אני משווה את מה שאני זוכר לפתרונות בחינות הבגרות שמתפרסמות מפעם לפעם בעיתונים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שכבר לא מכניסים לבגרות בלשון מילים יחידאיות שמופיעות בשפה העברית בדיוק בשני מקומות: בשיר של רחל ובבגרות בלשון. ____________________ "איוורש" מצאה את דרכה לבגרות, בזמנו. וקם יריד בארץ. מה פה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג אם היו הקלות או לא. מאן דהו העלה את הטענה ואני כללתי את התכנותה מבלי לחייב או לשלול אותה. זה גם לא משנה לי אם היו. השאלה האם אנו מעדיפים ש 60% או ש 66% מהאוכלוסיה היהודית (ללא חרדים) יהיו זכאים לתעודת בגרות מתגמדת מול השאלה מה אחוז החרדים שהיינו רוצים שיקנה את הזכות הזו, וכמה אנחנו מוכנים להשקיע בזה. ___________________ אתה היית בר מזל- אנחנו היינו צריכים לקום שעה לפני שהלכנו לישון, לשתות רעל קר וללקק את הכביש עם הבחינה בלשון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______ אנחנו חלמנו שיתנו לנו לשתות רעל, כשהכריחו אותנו להגיד "מכחול" בכ"ף רפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מועדי ב' לבחינות. 2. היה פעם מנהג נאה לפיו מתקיימת הגרלה ובמקצוע המוגרל לא נבחנים. עדיין קיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. כולי תקווה שהתכוונת ל"נאה" במרכאות. זו היתה אחת מנקודות השבר העיקריות של התדרדרות מערכת החינוך בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''י - ההגרלה הזו התקיימה שנה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה 600849 יש מספר דוגמאות. עוד דוגמה שגם מדגישה את ההבדל בין זכאות לבגרות לבלה לאוניברסיטה מצויה בפוסט הבא. בקצרה על פי הפוסט יש 650 בחינות לבחירה ו100 בחינות המזכות בבונוס. אולם בעתיד הקרוב רק מקצועות ליבה יזכו בבונוס של 25 ו15 ל5 ו4 יח"ל בהתאמה כאשר השאר יזכו ב5 ו10. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור הפכת את תעודת הבגרות מתעודה שמסמנת שבעלת התעודה שייכת לעילית האינטלקטואלית לתעודה שמעידה שהיא עמדה בדרישות סף מינימליות של השכלה חילונית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אקח לעצמי את הקרדיט על זה. האוניברסיטאות מזמן לא מוכנות לקבל את הזכאות לבגרות עצמה כמליץ על המועמד המשחר לפתחן. עצם קיום המכינה האוניברסיטאית לבעלי תעודת בגרות היא הוכחה מספקת. ראה את סיכויי הקבלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אם תעודת הבגרות שלך לא טובה מספיק. אם הבגרות שלך עתירה שישיות אבל אתה עדיין נורא רוצה להיות רופא, ללמוד תקשורת או להיות עובדת סוציאלית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? תעודה עם ממוצע 110 והגברה כפולה בהגברות עדיין יכולה לסמן שייכות כזו. (יש בערך 40 רמות אינטלקטואלטה בין 60 ל110) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטלקטואלטה זה שילוב של אינטלקט וטואלטה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק המטריד ביותר הוא לדעתי שיעור ההצלחה בקרב החרדים שניגשים לבחינות שעומד על 37%, בדיוק מחצית משיעור ההצלחה של הניגשים היהודים הלא חרדים. על השיעור הנמוך של חרדים שניגשים כלל לבחינות אפשר לעטות מניעים אידאולוגיים, אבל אלו שלמדו וניגשו לבחינה ראויים לדעתי לעידוד מיוחד מהמדינה כדי לקרב את שיעור ההצלחה שלהם למגזר היהודי הלא חרדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן שהעיתונים החמיצו את התמונה ועסקו בהבדלים בין הישובים כאשר די ברור לעין שהתפלגות האוכלוסיה בישובים השונים בין חרדים ללא חרדים היא זו שמשפיעה יותר מכל על שיעורי ההצלחה בבגרות ולא תקציבי החינוך העירוניים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |