בתשובה לדינה בארץ האיילים, 06/03/02 1:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ההערות לא מכוונות רק אליך, רק מטעמי נוחיות בחרתי במלבן הזה 2. הערות בעיקר למען הדיון ההסטורי, כי אין עוררין שהיום המצב והנסיבות שונות (אין כבר מנדט, יש ישות מדינית וישות הידועה בציבור העולמי כקוואזי-מדינית בעלת סטטוס משפטי מסוים, ולהן תביעות תקפות במידה כזו או אחרת) כתב המנדט חוזר ומתייחס, במפורש, לבית הלאומי לעם ישראל בארץ ישראל, ואין בו אזכור זהה לצד הערבי/פלסטיני. המנדט מתייחס במפורש למוסדות המדיניים והפוליטיים, "הסוכנות יהודית", כמוסד מוכר הפועל כנציג של היהודים. המנדט מעניק זכויות ומטיל חובות ציבוריות ופוליטיות על הסוכנות היהודית, לניהול "טובת הארץ". אין איזכור של מוסד פוליטי ויורידי זהה של הערבים, אשר יכול לקבל עליו חובות וזכויות זהות. מדוע? הציונות חתרה מימיה הראשונים לקבל על עצמה הגנה וחסות של המעצמות הגדולות, ורצתה לבנות חתח כנפיהין את הישות המדינית. ההתנהלות הפוליטית הפנימית היתה מלכתחילה בכיוון של בניית מוסדות הנהגה, הנהלה וביצוע, על פי התורות המדיניות שרווחו באירופה באותן השנים. בנוסף למאמציו הידועים של הרצל אצל הקיסר והסולטאן, גם קארל נטר קיבל הפירמאן (מאמר השולטאן) המזכה אותו בשטח קרקע, והי גם אחרים. המאמץ העיקרי היה לבנות תשתית יורידית וביצועית של ניהול עצמי מדיני או שמי-מדיני. ברל כצנלסון כתב כיצד התנועה "השמנדריקית" הזו יצרה בעשורים הראשונים של המאה העשרים נכסים פוליטיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים אשר מהווים "תאים למדינה היהודית הבאה". לא תמיד היה ברור שהמטרה לקבל מדינה יהודית על חשבון הערבים. ב 1942 אמר דוד בן גוריון את הדברים הבאים: "האפשר להעלות על הדעת שאומות העולם יתמכו בהקמה של מדינת היהודים שתשלוט בערבים? ובכלל, מוטב שישארו הבריטים בארץ עוד שנים ארוכות כאבטחה כנגד תוקפנות הערבים מזה, ונגד אי-הצדק שבשלטון היהודים על הערבים, מזה" כלומר, יש פה גם הכרה בעובדה שהקמת בית לאומי ליהודים כרוכה בפגיעה בזכויות הערבים, תוך וויתור פוטנציאלי על סממנים ריבוניים גם מהצד הפרקטי וגם מהצד המוסרי. האם יש מקבילה ערבית לאיזה מהנקודות שהעלתי? האם יש סוכנות ערבית הפועלת ומוכרת ככזו. האם יש התחשבות, מסיבה כלשהיא בסיטואציה היהודית? על פי אניטה שפירא, המרד הערבי של 1936-39 הראה שההתארגנות הערבית היא אכן תופעה פוליטית בשלה שזוכה לתמיכה ציבורית רחבה. אבל, יחסית לסוכנות, האם ההתארגנות הזו נשאה בקרבה סממנים אזרחיים, כלכליים ופוליטיים? אוסיף גם שבשנות השלושים החלו לפעול בראשונה קבוצות הטרור הערביות, יחד עם סממנים מוכרים של תעמולה חיצונית ופנימית שלא מגלה קשר הדוק למציאות. למשל, מכתב לפלסטיין פוסט מתלונן שהמורדים מכונים "פורעים" ו"ליסטים" כשהם מגינים על זכויותיהם, כמו יהודה המכבי או וושינגטון. על זה ענה כצנלסון שכנראה לפי מודגי תנועת השחרור הערבית, זה כולל גם את אלה שרצחו מהמארב או התנקשו בתינוקות. גם היהודים השתמשו בטרור, כמו גל הטרור של האצ"ל ב-1938. אבל האם נשמעה מקבילה לאזהרתו של דב"ג ש"הטרור [היהודי] מביא ברכה לערבים, הטרור יחריב את הציונות והישוב". בהקשר הזה מעניין לראות שדווקא ז'בוטינסקי תמך אז בהבלגה. המוסדות הציוניים הכינו את עצמם ואת היישוב לקראת חיים מדיניים עצמאיים, או קרובים כמה שיותר אליהם. מוסדות פעלו, כאמור, מאז המאה ה-19 ובנו את התשתית הנחוצה. דבר זה הוכר על ידי הקהילייה הבינלאומית, ואפשר מעבר ברור לעצמעות מדינית. האם היישוב הערבי קיים או ניסה לקיים תשתית דומה, שתאפשר לו בניה עצמית והכרה בינלאומית כקהילייה אוטונומית? התשובה אז כהיום נוטה לצד השלילי. ההתארגנות הערבית היתה על בסיס לאומי, נכון, אבל הקליפה הזו לא מולאה בתוכן מייצב. היישוב היהודי ניכנס לישורת האחרונה לקראת כינון מדינה, מוכן מבחנה פוליטית וצבאית. בניגוד ללח"י שביטל האפשרות שמדינות ערב יפלשו לא"י כי יש להן דאגות אחרות (בתזכיר סודי לוועדת החקירה האנגלו-אמריקאית), היישוב המאורגן התחיל להתכונן. ב-1939 העביר בן-גוריון מהלך מתוך צפי למאבק מזוין, וב-1943 הורה רמ"ט ההגנה, משה סנה לקיים כוח מדיני בחו"ל, כוח יישובי וכוח לוחם מוכן ומאורגן. זאת אומרת, למרות שהכירו בעובדת ההתארגנות הפוליטית הערבית, ולמרות הרצון למנוע התנגשות, הבשלה ההכרה שההתנגשות בוא תבוא ולכן יש להתכונן אליה. האם הצד הערבי ניהל סיעור מוחות דומה? אשר לשימוש במושג קולוניאליזם. צריך לזכור שזו היתה הטרמינולוגיה וצות המחשבה המקובלת במאה ה-19 "והבאים מאמריקע לייסד קאלאניין המה יכלילו פאר ארצנו" כתב מיפו מאיר האמבורגר, והברון הירש הקים את יק"א Jewish Colonization Association. אבל הבעיתיות שבמושג לא נעלמה מעניניהם. ברל כצנלסון כתב "קולוניזטור, אני משתמש במונח לועזי זה, מחוסר מונח אחר, בידיעה כי הוא מרובה משמעויות, וכי צלילו מעלה אסוציאציות עכורות...[אולם] בתולדות העולם לא היה מפעל קולוניזטורי טהור יותר". כמובן שאפשר להסתייג מהצדקנות העצמית, אבל האם הוא טעה לחלוטין? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |