בתשובה לעדי סתיו, 09/08/12 4:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנחנו לא יודעים איזה עיקרון שגוי ואיזה אמיתי. עקביות היא אחד הקריטריונים שלנו לאמת. אני מסכים שיש צורך בעיקרון-על. אבל עיקרון-על עלול להפריע לפתרון בעיות פרטיקולריות. נניח, בדוגמא שלנו, שלאדם יש צרכים ספיריטואליסטים. הוא יכול להתעלם מהצרכים הללו, להיצמד לעיקרון-על של מתודה מדעית, ואז הוא רציונאלי במובן זה שהוא עקבי. הוא יכול גם להחליט שלפעמים הוא מאמץ את המדע, ובתחומים אחרים הוא מאמץ תורות ספירטואליסטיות, ואז הוא רציונלי במובן זה שהוא פותר לעצמו בעיה ("צרכים"). האם רציונאליות היא פתרון בעיות או שרציונאליות היא עקביות? נראה לי ששני הקריטריונים רלוונטים להגדרת הרציונאליות, ונראה לי שפעמים רבות יש טרייד-אוף ביניהם: אתה יכול להיות יותר עקבי או לפתור יותר בעיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פרקטיקות רוחניות מתחרות עם המתודה המדעית רק אם מתייחסים אליהן כאמצעי לגילוי האמת או הבנת המציאות החומרית, ובהקשר הזה אני מאמין שהמתודה המדעית[*] דומיננטית לחלוטין. ואין טרייד אוף. הדבר כמובן לא שולל את ערכן כבילוי לשעת הפנאי, כלי תרפויטי או שיטה להתחיל עם בחורות. [*] "ה"-הידיעה כאן קצת בעייתית. ניחא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך מכילה מספר הנחות שהן לא מובנות מאליהן ולא מקובלות על כולם (כולל חלק מהקהילה המדעית). אבל בתגובתי לא נכנסתי לפיל' של המדע. התחום, נראה לי, הוא יותר הרציונאליות של פעולות. האם איש-עקרונות ("עקביות") הוא יותר רציונאלי מפרגמטיסט ("פתירת בעיות")? לי אין תשובה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |