בתשובה להפונז, 08/08/12 9:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ולי יש שאלה לגבי קמח לבן. אם אני מבין נכון, מדובר פשוט בקמח שעבר יותר ניפוי מקמח מלא, ולכן הוא מכיל תת-קבוצה של החומרים שנמצאים בקמח המלא. אם כך, למה מתייחסים אליו בתור מזיק? אולי אין בו רכיבים בריאים שיש בקמח המלא, אבל כל מה שיש בו, יש גם בקמח המלא. לא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הבנתי הדלה (ואני לא תזונאי מוסמך) יש כאן מספר טיעונים: 1) טיעון ה"לא מזיק באופן מוחלט, אבל מועיל פחות (==מזיק יותר) באופן יחסי": נניח לצורך הדוגמא הקיצונית שבקמח מלא יש פחמימות פשוטות, סיבים, חלבונים וויטמינים. ובקמח לבן יש רק פחמימות (נעזוב עכשיו פשוטות/מורכבות). מאחר שכמות הלחם שאתה אוכל ביום נתונה וקבועה (או שכמות הקלוריות ביום קבועה), אזי במקרה שתאכל רק לחם מקמח לבן, לא תקבל את הסיבים, החלבונים והויטמינים שאתה זקוק להם. זאת אומרת, על פי הטענה הזאת, הבעיה היא לא מה שאתה מקבל כשאתה אוכל קמח לבן, אלא מה שאתה לא מקבל, והיית עשוי לקבל לו אותו חלק בתזונה שלך היה מורכב מקמח מלא. 2) טיעון רמות הסוכר(ע"ע ערך גליקמי): פחמימות מתעכלות ונספגות בגוף, והופכות לסוכר שעובר לדם ומשם לתאים. לגוף יש מנגנונים מורכבים לטפל ולאזן את רמות הסוכר האלה בדם, כי ערכים גבוהים מדי או נמוכים מדי שלהם גורמים נזקים לטווחים קצרים וארוכים. המנגנונים האלו פועלים, או "אוהבים" לפעול בקבועי זמן מסוימים. כשאוכלים קמח לבן, בעל ערך גליקמי נמוך, הסוכרים משתחררים לדם בקצב גבוה יחסית, וכשאוכלים קמח מלא הם משתחררים בקצב איטי יותר. דומני שגם ירידת ערכי הסוכר לאחר העלייה מושפעת מהרכב התזונה הנ"ל. עליות וירידות מהירות מדי של הסוכר בדם עלולות לגרום נזקים לטווח ארוך, ענייני אינסולין וכדומה. 2ב) טיעון רמות הסוכר והרעב: כאשר הסוכר יורד באופן מהיר לאחר הארוחה, הגוף מרגיש צורך בעוד אנרגיה, מה שמוביל לאכילה נוספת (בד"כ עוד פחמימות), שאינה חיונית לגוף. בתזונה מלאה ערכי הסוכר יורדים במתינות ותחושת הרעב לא מקדימה לבוא. יש הטוענים שתחושת הרצון לפחמימות ומתוק אחרי אכילת פחמימות ריקות (וודאי מתוקים) היא סוג של מעגל המזין את עצמו וגורם לנו להיות "מכורים" לפחמימות. הרגשתי האישית היא שזה לא רחוק מהאמת. נדמה לי שזה עיקר הטענות שאני מכיר, ואם החלפתי בין ערך גליקמי נמוך לגבוה, לא נורא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זוכרים מתגובה 86283 מה הגליק באינדקס הגליקמי, אז קל לא להתבלבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) אם בסנדביץ' יש ריבה או שוקולד, יש ממילא לא מעט סוכרים שזמינים אף יותר מהעמילן שבלחם. גם בלחם מהקמח המלא יש הרבה עמילנים. נקודה אחרת: הגן משתמש בלחם מקמח לבן מכיוון שזה זול יותר. אתה רוצה שהם ישתמשו ברכיבים יקרים יותר. האם במחיר ההפרש בין לחם לבן ללחם מקמח מלא אין דברים יותר מועילים שהם יכולים להוסיף לסנדביצ'ים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שהפרוסה שוקלת לפחות פי עשרה מהממרח, ומכילה ברוב משקלה פחמימות, אני הייתי מהמר שעדיין היא נותנת חלק נכבד מהקלוריות כאן, אבל לא ממש ברור לי שאתה אומר משהו בניגוד למה שאני אמרתי, מלבד אולי שקלול שונה של כמויות. הערה קטנה: "ממילא יש לא מעט" או "גם ברכיב X יש הרבה" הן טענות לא כמותיות ולא ברורות לי לוגית. אותנו מעניין סכום הרכיבים כולו. "ממילא לא מעט" + "מה שיש בלחם" עדיין גדול יותר מ"ממילא לא מעט", אבל זה קצת מצחיק לנסות להשוות כמותית מינוחים שכאלה. הרי כידוע בחיסונים יש "לא מעט" חומרים "מזיקים למדי" כאשר מול חלק מהמחלות אנחנו "ממילא די מחוסנים" לאחר חשיפה כזאת או אחרת. למרות שיש המסיקים ממשפטים כאלה מסקנות אופרטיביות, עדיף לדעתי לקבל נתונים מספריים או כמותיים לפי קבלת ההחלטה. מעבר ללחם מלא, יש דברים אחרים לאכול חוץ מסנדביצ'ים, אבל ברור שזה פתרון יותר קל. אין לי שום פתרון בית ספר לאופטימיזצית מחיר הכריך מול תכולתו ומרכיביו. מאחר שכרגע רוב התכולה היא הלחם, הפתרון הכי פשוט הוא לדאוג שהמרכיב הזה ישופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קמח לבן הוא לא ''סתם'' זול יותר אלא מסובסד בידי הממשלה. למעשה הוא עובר עיבוד נוסף שלפי ההיגיון שלי אמור היה אף לייקר אותו בהשוואה לקמח המלא. זו כמובן לא אשמת הגן המסכן שכך הדברים. אבל זו לא גזירה משמיים שהקמח הלבן יישאר לנצח זול יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. אני חשבתי על (1) בתור הסבר אפשרי, אבל חידשת לי עם שני הסעיפים האחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק שאתה אוכל פרוסת לחם לבן עם חומוס, ולא רק מילאת את ההפרש בין לחם לבן למלא אלא עברת אותו. מי שמקבל חלבונים מן הצומח מקבל יחד איתם כמות גדולה של סיבים ולא זקוק להתחשבנויות של הלחם המלא המפונפן הזה. יחי הבאגט! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם אני אוכל לחם מלא עם חומוס? נראה לי שמיצינו, סה"כ כולנו אומרים בערך אותו דבר, ושכל אחד יבחר על מה הוא רוצה למרוח את הפרוסה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק, כי הערך הגליקמי למשל לא נקבע על פי ממוצע הרכיבים, אלא על פי כל רכיב בנפרד. לדוגמה, אפשר לאכול מנה עם ערך גליקמי נמוך מאד - למשל בשר, או חומוס, ולהוסיף לה סוכר או מייפל או כל ממתיק אחר. זמן עליית הסוכר בדם יושפע מהרכיב הנוסף, ולא ''ימוצע'' על ידי הרכיב הנמוך, ולכן עדיין יגרום לעלייה מהירה של סוכר שפחות מיטיבה עם הגוף. כנ''ל עבור הלחם הלבן עם החומוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט נשמע הגיוני. אבל זה לא כ"כ נכון, כמסתבר. בניגוד לאינטואיציה, הערך הגליקמי של לחם גבוה יותר מהערך הגליקמי של לחם+שקדים 1. אחת הטענות היום היא שתכולת שומן מורידה את הערך הגליקמי של מזון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רק מחזק את הטענה שלי. המגיב לפני כתב שערבוב ימצע ערכים גבוהים עם נמוכים, אני עניתי שכנראה אין מיצוע והגבוה שולט, ואתה מראה שלעיתים הערבוב אפילו מגביה עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, טעיתי והוטעתי, לאחר כניסה ללינק אני רואה שהכתבה הפוכה ממה שכתבת: השקדים מורידים את הערך הגליקמי ולא מגביהים אותו. טוב לשמוע, אני עצמי צורך לא מעט חמאת שקדים מלאה. אני עדיין חושב שצריך להיזהר ולא להניח שכל ערבוב יאפשר לנו לצרוך סוכרים (או פחמימות פשוטות) מבלי לקבל ערכים גליקמיים גבוהים | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הוטעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, טעיתי שהוטעתי. הניגוד לאינטואיציה בלבל אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כתבתי שהאינדקס הגליקמי של לחם לבדו גבוה מזה של לחם + שקדים, וזה בדיוק מה שאתה כתבת - ששקדים מורידים את האינדקס הגליקמי של מאכלים אחרים. מה שרציתי לומר הוא שהאינדקס לא נקבע על פי הממוצע, וגם לא על פי כל רכיב בנפרד, אלא על פי יחסי גומלין - שאינם תמיד ברורים עד הסוף - בין המזונות השונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ידוע לך איפה ניתן לקנות חמאת שקדים בזול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קונה בעדן טבע מרקט, יש להם חמאת שקדים מלאה, שכוללת גם את הקליפות, שזה מומלץ יותר. אני יכול לומר לך גם מה המחיר1, אבל אני לא בטוח מה מדיניות האתר בקשר לזה. 1 אני מניח שזה לא כל כך זול. מצד שני זה מחזיק כמה שבועות בתצרוכת סבירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידידיה רק ירוויח מזה שתתן לו את הפרטים המלאים שלפיהם יוכל להחליט בעצמו מה הוא רוצה לעשות (ולא רק ידידיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה זמן ראיתי בחנות שמוכרת תבלינים, פיצוחים וכו' שני סוגים של ממרחי שקדים - היה כתוב 100% שקד - במחיר 35 ש"ח לצנצנת של 200 גר' כמדומני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז בעדן ממרח שקד מלא עולה 39 ש"ח ל-310 גרם. זה לא מפריע להם לכתוב שזה יוצא 9.75 ל-100 גראם. יש מצב שממרח שקד רגיל עולה דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, בדיוק קניתי מהם שקדימון רגיל (באינטרנט), 33.90 ל-200 גרם. לא ראיתי שם ממרח מלא. נראה לי יקר מאוד, אם מורחים על לחם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי אין אותו באינטרנט, ואולי הוא זול יותר בגלל שהוא פחות פופולארי. בכל מקרה, שקדים הם יקרים גם בצורה הטבעית. זה לא מפתיע שתערובת הסוכר, שומנים צמחיים וצבעי מאכל של שוקולד השחר זולה יותר. (וכן, טעימה להפליא) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוטלה טובה הימנו. במסגרת המאבק שממשלת צרפת אוסרת על ההשמנה המס על שמן דקלים עומד להישלש וכתוצאה יעלה מחיר ממרח השוקולד ואגוזי לוז האהוב כל כך על הצרפתים (למרות המקור האיטלקי שלו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוטנים זולים הרבה יותר משקדים - יש חמאת בוטנים שעשויה מ-100% בוטנים (וקצת מלח) ומחירה כ-15 ש"ח ל-350 גרם. טעימה עד מאוד וגם בריאה (אמנם זה ממפעל B&D שממוקם בשטחים, לידיעת המחרימים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, עם זאת על פי הידוע לי שקדים עדיפים מבחינה תזונתית. בנוסף החמאה שהמלצת, למשל, עשויה מבוטנים שנקלו, וקלייה הורסת חלק מהרכיבים התזונתיים. בכל מקרה, תמיד טוב לגוון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם השקדים יקרים, והאלטרנטיבה היא שוקולד ''השחר'' או ממרח זוועתי אחר, ברור שעדיף בוטנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שעדיף. פרחים נובלים בדרך כלל והבוטנים הם טעימים אמנם פרחים זה מקובל ובייחוד זר שושנים אבל הבאתי לך בוטנים. הנה הבאתי לך בוטנים- ישראל גוריון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערכו התזונתי של השיר עלה כשהבונבון הצרפתי הפך לבוטן ישראלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמחרימים - יש לפיליס גלזר מתכון לחמאת בוטנים תוצרת בית, שטרם ניסיתי. 1.5 כוסות בוטנים. 4-3 כפות שמן מלח לפי הטעם 0.25/0.5 כפית דבש (אם רוצים) מקלפים. קולים. שמים בממחה. מוסיפים מים לפי הצורך. _____________ אני לא מחרימה, ומתעצלת להוריד את הקליפה-הפנימית-האדומה מהבוטנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קולים ואח''כ מקלפים, הרבה יותר פשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוסר של מרכיב חיוני עלול להיות קטלני. ראה מקרה רמדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. אבל אני תחת הרושם שיש כאלה שמתייחסים לקמח הלבן עצמו כמו אל אזבסט - משהו שברור שהוא רעיל אבסולוטית, ושממש מסוכן להכניס לגוף. בגוגל עולות למעלה מ-5000 תוצאות בחיפוש הצירוף "white flour is poison". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובחיפוש "חיסונים ואוטיזם" יש מעל 3 מיליון תוצאות. אז כנראה שקמח רעיל פי 750 פחות מחיסונים, על פי המדד המדויק הנ"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לתקן אי דיוק קל - הקמח הלבן לא באמת מנופה מקמח מלא, אלא הוא פשוט נטחן בשיטה שבה גרעיני החיטה נמעכים (כמו במעגלה) ואז מנפים אותו כדי להפריד קליפת הגרעין הכהה מהתוכן הלבן. בקמח מלא טוחנים את כל הגרעין עם הקליפה (כמו באבני ריחיים). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |