|
||||
|
||||
thing you can do with your lips. צריך מאד להזהר מהצהרות גורפות כאלה, כמו "מקום האישיות במוח" (לGrayShadow) או "מיפוי אישיות" לאזורים מסוימים (מיכאל).הזכרתי כמה פעמים את ה- posterior parietal cortex וה- Dorsolateral Prefrontal Cortex כאזורים הקשורים, משפעים או שבהם קורים תהליכים ופעילויות קוגנטיביים של תודעה, קבלת החלטות, שיפוט רגשי ועוד. אולם, עד כמה שידוע לי, מקובל שמיפוי אזורי המוח נעשה יותר לצורך התמצאות גאוגרפית, ולא מתוך פרנולוגיה (זיהוי רגש או פעילות מסוימת עם אזור ספציפי שבמוח). תגובה 58804 אחד מבכירי הניורולוגיים, הפורטוגזי אנתוניו דאמסיו, כתב ספר שעורר תהודה רבה בקרב הנירו-מדענים, ובו הוא מנתח מקרים הסטוריים של פגועי מוח (כמו פיניאס גאייג' שנמטיל ברזל חדר לראשו מהלסת התחתונה ויצא מקדמת הגולגולת. הוא נשאר בחיים ללא פגיעה פיזיולוגית או באינטלגנציה שלו. אולם כשריו לקבל החלטות רציונליות, מוסריות - לגבי עצמו או לחברה - נפגעו עקב פגיעה בכושר העיבוד והניתוח האמוצינלי, Dorsolateral Prefrontal Cortex). את ההקדמה לספרו אפשר לקרוא בקישור הזה: תגובה 56947 |
|
||||
|
||||
I advanced the concept of functional systems, were various operations are cooperating
for performing multiple level functions I was pioneering in this regards and in criticism of the localization approach |
|
||||
|
||||
Yet, the frontal lobe activation appears to be essential to higher cortical functions
Those two books highly influenced my work Fuster's book about the prefrontal cortex, that first appeared in 1980 http://www.amazon.com/exec/obidos/ASIN/0397518498/qi... And the Russian-Jewish prominent neuropsychologist A. R. Luria http://s1.amazon.com/exec/varzea/ts/exchange-glance/... |
|
||||
|
||||
In mapping I mean isomorphisms between attentional and personality processing properties, or rather one-to- multiple structure mapping
|
|
||||
|
||||
טוב, אני לא חושב שניסחתי את דברי כהצהרה גורפת, רק ציינתי שה-prefrontal cortex הוא מועמד יותר סביר בעיני להיות אזור בעל השפעה מכרעת על האישיות לעומת האונה הטמפורלית הימנית. אני מכיר את מפעיל הדינמיט Phineas Gage, והדוגמא שלו דוקא מחזקת מעט את דברי. לא בדיוק הבנתי את הערתך לגבי כך שמיפוי המוח נעשה בעיקר לצרכי התמצאות ולא לצרכי מיפוי התפקוד. לרוע מזלם של תלמידי פסיכולוגיה, יש תחום שלם שעוסק בדיוק כך (בעל שלל שמות כמו פסיכוביולוגיה או ביופסיכולוגיה או behavioral neuroscience). כמו שאתה בטח יודע, יש כיום ידע לא מועט (אך וודאי רחוק מאוד ממושלם) לגבי התפקיד של גרעינים ואזורים רבים במוח והשפעתם על התפיסה, התפקוד וההתנהגות, כמו גם לגבי מי מחובר למי (ובאיזה נוירוטרנסמיטורים) וכו'. ברור שלגבי תכונות "גבוהות" יותר הידע הוא יותר קלוש לעומת תכונות ממוקדות יותר (כמו שימור צבע או זיהוי פרצופים) אבל הידע הקיים הוא לטעמי רב. צל אפור |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |