|
||||
|
||||
המאמר האמור: בתחתיתו הבהרה: "הכותב מכהן כיו"ר חבר הנאמנים של המרכז האוניברסיטאי אריאל". אני נוטה לחשוד שיחסו של ארנס למרכז האוניברסיטאי באריאל אינו בדיוק אובייקטיבי. |
|
||||
|
||||
אני יכול להעיד שמהתרשמותי האישית, בתחומי ההנדסה והמדעים המדוייקים (מבחינת מחקר, לא נכחתי בשיעורים), הרמה באריאל נמצאת בערך באמצע הדרך בין הרמה באוניב. ת"א לזו שבטכניון. --- הבהרה: הכותב לא מכהן כיו"ר חבר המנהלים של אף אחת מהאוניברסיטאות הנ"ל |
|
||||
|
||||
בהחלט, לא רק בתחומי ההנדסה והמדעים המדוייקים מציגה מכללת אריאל מחקרים פורצי דרך שמרשימים את ההדיוטות, גם בתחום מדעי החברה היא מתנאה בקתדרה מרשימה ומחלקת פרופסורות (הא?) ראיתי את היצור הזה פעם או פעמיים בטלוויזיה כשהייתי טיפונת מכורה ל"האח הגדול", ותהיתי מאיזה מחילה גירדו אותו, מדקלם כמו תוכי את אין ראנד ויותר מדי סתום מכדי להתקדם מעבר לגיל 15. מתברר שהוא פרופסור לתקשורת במכללת אריאל, על משקל דוקטור לשקשוקה, והוא מייצג אותה כיאות. |
|
||||
|
||||
כן, אז יש בהמות גם באריאל (בניגוד לת"א או ירושלים, למשל, שם מעולם לא הואשמו מרצים ביחסים שאינם הולמים עם סטודנטיות, או מעולם לא הוציאו דבר שטות מפיהם). קראת פרסומים אקדמיים שלו, או שההגדרה שלך לחופש אקדמי היא כזו שהעולם האקדמי לא מכיר? |
|
||||
|
||||
עומדת לך הזכות שאתה מתבייש בו, כמו שהתביישת בידידיה. |
|
||||
|
||||
למה שיתבייש? הוא לא אחראי לשטויות שאני כותב. |
|
||||
|
||||
במיוחד במדעי הרוח והחברה: כשאדם מוציא מפיו שטויות לא-אקדמיות, זה גורם לך לפקפק גם ביכולותיו האקדמיות. _______________ וזה, בניגוד למדעים מדוייקים, בהם אני יכולה להניח שיכול להיות חצרוני-שכזה שהוא גם פיזיקאי טוב. |
|
||||
|
||||
מעולם לא מצאתי קשר בין הידע והיכולת של מרצה *בתחומו* ליכולתו לפלוט שטויות *בתחומים אחרים*. |
|
||||
|
||||
אין לי אלא להסכים איתך. גם אני נתקלתי ביותר ממרצה אחד שהאופק שלהם צר למדי. |
|
||||
|
||||
יש אף מוכשרים במיוחד, (בעיקר במדעי הרוח והחברה כמדומני), שמצליחים לפלוט שטויות אפילו *בתחומם* הם. |
|
||||
|
||||
לשם כך אכן נדרש כשרון מיוחד. |
|
||||
|
||||
אני תוהה איזו אוניברסיטה בתיאור הנ"ל נמצאת בדרוג הגבוה לשיטתך ואיזו בדרוג הנמוך (ועל כן גם נמוך מרמת המכללה באריאל). האם זו אוניברסיטת תל אביב, עם זוכה פרס ישראל1 אהרונוב, או הטכניון, עם זוכה הנובל1 האחרון בכימיה. 1 סתם דוגמאות אנקדוטליות. |
|
||||
|
||||
פרסים כאלו הם בדרך כלל עבודות שנעשו בעבר. מאוד יכול להיות שהמחקר הידרדר באחד מהמוסדות. בנוסף, הסתכלות אנקדוטלית לא ממש משקפת את רמת המחקר. יש צורך להסתכל על התוחלת. |
|
||||
|
||||
אז אני מבין ש- א. יש לך אלגוריתם תוחלת ממוצע למדידת הישגים אקדמיים. זה כשלעצמו נראה לי הישג נאה. ב. מי שצריך להוכיח את עמדתו1 כאן זה קודמי, שהציב מכללה חדשה יחסית ולא ידועה בין שני מוסדות מחקר (ואני מדבר רק על מדעים מדוייקים, שם השכלתי) מוערכים ובעלי הישגים מוכחים. אני אסתפק בכך שיתחיל ממקרים אנקדוטליים של חוקרים מצטיינים ובעלי שם מהמוסד לעיל. 1 כאן אפשר גם להכניס את ה"מאד יכול להיות" שלך. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שאתה טועה. בסך הכל אמרתי שקיום של בעלי פרסים לא מעיד על רמת המחקר. |
|
||||
|
||||
גם המתנגדים אינם בדיוק אובייקטיביים. בין אם הסיבה היא תקציב ובין אם הסיבה היא פוליטיקה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |