 |
|
 |
||
|
||||
 |
שוב: האם לדעתך לגיטימי או חוקי שאני, כאדם פרטי*, אקנה פוליסת ביטוח חיים עסיסית למדי על שמך, או על כל אדם מקרי אחר שאני מוצא בספר הטלפונים?** (ועוד שוב: יש הבדל בין חברה שקונה ביטוח *לנזקים שיכולים להיגרם לה כתוצאה ממות של אדם בעמדת מפתח*, לבין חברה שקונה *ביטוח חיים של האדם עצמו, בלי תלות בנזק*). *ולא רצחני במיוחד. **אני בטוח שפרטים זניחים כמו ת.ז. אפשר למצוא בקלות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה, וכל אדם זר ובלתי רצחני, מוזמנים בזאת לקנות ביטוח - אני מוכן גם למונח "הימור" - על החיים שלי. לא מפריע לי בכלל, אני אפילו קצת מוחמא מתשומת הלב. בנוגע לפסקה שבסוגריים, אני לא רואה תסריט סביר שבו חברה תקנה ביטוח חיים על עובד בלי *קשר* לנזק. ייתכן שהחוזה לא תולה את גובה הפיצוי בנזק, אלא משתמש במשתנה הבינארי "להיות או לא להיות" כקירוב גס לנזק. בדוגמה הספציפית של וולמארט כבר עלה כאן שזו רק תוצאה מעוותת של דיני המס. עדיין אני לא רואה בכך בעיה מוסרית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |