|
א. פסילים - אכן באתרים יהודאים אחרים נמצאו אבל לא בחרבת קיאפה. צריך להדגיש שהאי-המצאות הזו אינה יכולה להדחק כמקרית אלא ברור שיש כאן משמעות אדירה: אביזרי פולחן נמצאו גם נמצאו אבל העדרם של מוטיבים פיגורטיביים בולט באופן שאי אפשר להתעלם ממנו. "ארונות הקודש" ריקים והמזבחות והמצבות למיניהן נעדרות כל דמויות אנושיות באופן בולט. גם אם סביר להניח שהפסילים והתרפים פונו לפני החורבן בגלל קדושתם (גם שלדים לא נמצאו), עדיין העדרם של הקישוטים והמוטיבים האליליים מן האביזרים הפולחניים המנותצים, בולט באופן מוזר. לדעתי יש גם אפשרות שהפסילים הוטמנו באתר ברגע האחרון ואולי עוד ימצאו.
ב. ראה גם תגובה 598419 יש כאן שני מרכיבים נפרדים: הכתב והשפה. לוח גזר והאבן מתל זית משתמשים בכתב (האלפבית) העברי-פיניקי שהאוסטרקון של חרבת קיאפה מחזק את ההשערה כי הוא התפתחות של "אביו" הכתב הפרוטו-כנעני. ההבדל כאן אינו כל כך באלפבית עצמו אלא בעובדה שכיוון הכתיבה בכתב הפרוטו-כנעני עדיין לא התקבע (יש כתיבה בכל הכיוונים ודוקא הכתובת של קיאפה כתובה ככל הנראה משמאל לימין) ואפילו האוריינטצייה של הסימנים עצמם לא התקבעה עדיין (למשל בקיאפה האליף מופיעה פעם כרגיל, פעם הפוכה על ראשה ופעם שוכבת על הצד). כעת הכתובת בקיאפה משתמשת כאמור באלפבית הפרוטו-כנעני (כמו בערי הממלכה הכנעניות מן האלף השני לפני הספירה ולהבדיל מן הכתב של ערי החוף הפיניקיות שהיה זהה לכתב העברי), אבל השפה היא עברית (כמו בלוח גזר) ולא כנענית. השפות היו קרובות מאד אבל לא זהות. יש ביטויים ("אל תשא", "עבד") שמופיעים רק במקרא ולא מופיעים בממצאים הכתובים מן הערים הכנעניות (שמיים-מערביים) הקדומות. על כך מסתמך גרפינקל בין היתר בקבעו כי לא מדובר בעיר כנענית.
|
|