|
||||
|
||||
ארוע יוצא דופן. זה כאילו שש"ס אצלנו היתה זוכה לרוב ומרכיבה את הממשלה. מאז ההפיכה הצבאית נגד המלך פארוק ב 1952 כל שליטי מצרים (כל הארבעה...) היו אנשי צבא שחלקו אידאולוגיה כמעט זהה. שלשת הראשונים היו יחדיו במועצת המהפכה והרביעי העריץ את נאצר עד שקרא לבכורו גמאל. כבר בשנת 1954 הוציא נאצר את תנועת האחים המוסלמים, שזכתה לתמיכה עממית רחבה, אל מחוץ לחוק, בגלל הסיכון הפוטנציאלי שהיוותה כלפי השלטון. רק עשר שנים אחר כך החזיר אותה למסגרת החוק. |
|
||||
|
||||
יוצא דופן? הכתובת היתה על הקיר מאז המהפכה האיראנית בשנות ה70, דרך אלג'יריה בשנות ה90 וטורקיה ב2003. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה ארוע חשוב עוד יותר ממהפכת האיאטולות. במשך חמישים שנה מצרים הובילה את הקו הלאומני (הלאומיות הפאן ערבית) אמנם בלי לדחות את הדת אבל בניגוד לאחים המוסלמים. ניצחונם של האחים המוסלמים במעוז הלאומיות יוצר מזרח תיכון חדש. אסאד מתנדנד, ועבדאללה האחרון שעדיין עומד. מה שלומו באמת? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |