 |
נזכרתי בפתיל זה כשקראתי במקור ראשון מסוף שבוע זה שועדת המאחזים בראשות שופט העליון לשעבר אדמונד לוי פסקה, בין השאר, ששטחי יהודה ושומרון אינם בחזקת שטחים שנמצאים תחת משטר "כיבוש".
כפי שהסברתי בתגובותיי הקודמות המילה "כיבוש" כפי שאני מבין אותה מובנה השתלטות על שטח, ולפי הפרוש הזה כמעט כל שטח מיושב היום הוא שטח "כבוש", משום שבזמן כזה או אחר בהיסטוריה הוא נכבש. לכן, כמו שאמרתי, שטחי יהודה ושומרון "כבושים" בדיוק כפי שנהריה ועכו, ובעצם גם חיפה באר שבע ויפו, "כבושים", משום שעברו לידינו בעקבות פעולה צבאית.
הידיעה הזאת מלמדת שכפי הנראה למילה הזאת הודבקה משמעות משפטית במשפט הבין לאומי שמובנה לא כל כך ברור לי, ובכל מקרה אני הייתי בוחר במילה אחרת כדי להגדיר דברים שאינם בדיוק אותו "כיבוש" עליו דברתי בתחילה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות פרסום הידיעה הזאת כדי להתייחס באופן כללי לועדות משפטיות ולדיון משפטי בסוגיות כאלה. יש כאן עוד דוגמה עד כמה מגוחך כל העניין הזה. הרי ברור לכל אחד, משפטן או הדיוט משפטי מה הייתה פוסקת המשפטנית טליה ששון לו היא ומשפטנים שכמותה היו מרכיבים את הועדה הזאת. אז מה ? זה משפטן טוב והיא משפטנית רעה או להפך ? איני סבור כך, ואומר באופן ישיר ובוטה מה אני כן חושב: הכל חָרְטה: אמור לי מי המשפטן ואומר לך מה יפסוק בשאלות כאלה.
ייתכן ואין ברירה ובבואנו לדון בסוגיות כאלה חייבים להשתמש בגופים משפטיים, כי לפעמים אין מנגנון אחר שיכול להחליפם, ואנו עושים את הטוב ביותר שאנו יכולים. אבל הצרה אצלנו היא שאת כל עמדות המשפט הבכירות תפסו אנשים בעלי אותו צבע, והופעתם הנדירה של חברי ועדה צבועים בצבע אחר הצריכה, ככל הנראה, מאמץ מיוחד של הממשלה. הייתי רוצה לראות בבית המשפט העליון ובפרקליטות צבעים יותר מגוונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש