|
||||
|
||||
"לפני מאתיים שנה, שיעור האנשים שזכו לדפדף בספר היה דומה, מן הסתם, לשיעור האנשים שמשתמשים בדפדפן היום" - מאיפה הוצאת את הסיפור היפה הזה? מהפכת הדפוס של גוטנברג היתה במאה ה-15. ומאות או אלפי שנים לפני כן לאנשים (כולל האנאלפביתים שבהם) היתה גישה לנייר - בצורת מכתבים, הדפסים ומגילות שונות. הגישה שלי אולי נראית לך רומנטית ונוסטלגית, אבל אני חושבת שמנה מסוימת ממנה היא חיונית לאדם - אלא אם אתה מעוניין רשמית בקיצוניות השנייה, של עולם "נוירומנסר" סייברי מוחלט שכולו סינתטי. אני לא חושבת שיש מישהו שזה החזון המלא שלו. וכן, אחרי שימוש רב במדיה ממוחשבת מתרגלים אליה וקורות תופעות כמו שתיארת בפסקה השנייה. גם נוח יותר לאתר דברים בטקסט ממוחשב. אז מה? גם אחרי כמה שעות של גלישה במגלשות או סיבובים בקרוסלה המוח ממשיך להרגיש זעזועי פאנטום. זה לא אומר לי שזה המצב היחידי הרצוי. |
|
||||
|
||||
ב-1870 (הרבה פחות מ-200 שנה) רק 80% מאוכלוסיית ארה"ב (הבוגרת) ידעה קרוא וכתוב (מקור http://nces.ed.gov/naal/lit_history.asp) היום 80% מאוכלוסיית ארצות הברית משתמשת ברשת (מקור http://www.internetworldstats.com/am/us.htm). המספרים דומים גם במדינות אחרות. על פניו הוא צודק, ואפילו קצת המעיט. |
|
||||
|
||||
נו טוב. זה לא כל כך רלוונטי. אני כתבתי על מגע הנייר כחומר (הנושא תוכן), והאלמוני עונה לי בשיעור האנאלפביתיות באוכלוסייה. בכל התקופות בהן התקיים נייר, גם אנאלפביתים חתמו בטביעת אצבעם על מסמך נייר של הרשויות, שמרו או שלחו חפצים קטנים במעטפות, סימנו מיקום של נכסים שונים על מפה, שרטטו דגם של מבנה או מודל של בגד, וכמובן ציירו ורשמו רישומים. כל זה בלי לבצע את הפעולה הקרויה ''קריאה בספר'', אבל הנייר היה שם כל הזמן ככלי וכחומר שימושי. |
|
||||
|
||||
הנייר הגיע לאירופה רק לקראת סוף ימי הביניים והחל אז להחליף את הקלף. וכמוכן, הנייר לא היה נפוץ כל עוד שיעור האלפבתים היה גבוה. לכן לא סביר להניח ששרטוטים שונים היו על ניירות. עצים ובדים היו זמינים יותר. |
|
||||
|
||||
נטפק כאוות נפשך. העיקרון הוא שכל אלה הם חומרים טבעיים ו''מוחשיים'' יחסית לצג של קורא אלקטרוני. |
|
||||
|
||||
נייר הוא חומר טבעי? נייר הוא עץ שנטחן, רוכך, הולבן ועבר עוד כמה תהליכים. אבל מבחינתנו הוא טבעי כי הוא היה בבית שלנו בילדותינו. |
|
||||
|
||||
אויש, נו באמת. הוא חומר *אורגני*, תוצר של חומר המצוי בטבע. להבדיל מחומרים סינתטיים שמחוץ לבית החרושת ומעבדת הכימיה אין להם מקור. שאלת העיבוד לא רלוונטית. אין הבדל עקרוני, מבחינת חוויית המשתמש, בין זכוכית צבועה ולא צבועה, או בין חימר שרוף ללא שרוף, או בין עץ משויף ולא משויף. |
|
||||
|
||||
גם בנזין הוא חומר *אורגני*, תוצר של חומר המצוי בטבע. |
|
||||
|
||||
נו, אז? (כן, אני יודעת, גם ארס נחשים הוא כזה). אני לא מדברת על ה"טבעיות" כערך אלא על המגע בחומר המוחשי האורגני. פלסטיק לא נותן את זה. |
|
||||
|
||||
אבל פלסטיק הוא בהחלט חומר אורגני. |
|
||||
|
||||
כן? כזה שאפשר לזרוק אותו לקומפוסט? |
|
||||
|
||||
ברזל אפשר לזרוק לקומפוסט? פלדה? |
|
||||
|
||||
לזרוק תמיד אפשר. ממתי הגדרתו של חומר אורגני היא "מה שאפשר לזרוק לקומפוסט"? |
|
||||
|
||||
מהיום שבו הגדרת סלעים היא 'מה שאפשר לזרוק על שוטרים'... |
|
||||
|
||||
:-) |
|
||||
|
||||
ממתי שאיילים מבינים את הנקודה ובכל זאת מתחכמים. |
|
||||
|
||||
ז"א בערך מיומיים אחרי פתיחת האתר? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
שחבתי משום מה ששאלת על ניר. מודה ועוזב, ירוחם? |
|
||||
|
||||
לא סתם ירוחם - ירוחם משל. |
|
||||
|
||||
נכון, בסוף. |
|
||||
|
||||
בעבודה שלי היתה פעם תלויה טבלה כזאת. זה הועיל לי להעלות את לחץ הדם בבקרים. די ברור לי שרוב המספרים שם מומצאים. נראה לך שקלקר מחזיק "לנצח"? או ששקית נייר מתפרקת בחודש אבל בננה בארבעה שבועות? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |