בתשובה לאיולה, 16/06/12 14:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אנסה לענות על הדברים שכתבת בהמשך. 1. אנחנו חיים בעולם המודרני שכולו מבוסס על צריכת אנרגיה. צריכת החשמל של הקוראים האלקטרוניים היא טיפה בים. אם את רוצה לחסוך בחשמל אז כדאי להתחיל מלכבס ביד או להפסיק להשתמש בתנור. הטענה כי ישנם אנשים שחיים במדינות בהן החשמל לא זורם בחופשיות כמו אצלנו לא מעניינת בכלל. האנשים במדינות הללו הם כלל לא מהשוק של הקוראים האלקטרוניים. הלקוחות מן הסתם הם תושבי המדינות בהן ניתן לספוג את צריכת החשמל הזאת. אני בטוח שכאשר הבעיות הבסיסיות של המדינות עליהן את מדברת יפתרו, אז גם הם יתחילו להיות צרכנים. בדרך בין ימי הביניים למהפכה התעשייתית, יש צורך לעבור ברנסנס. ובכל זאת אפשר לעשות חישוב כלכלי קר. הקינדל למשל דורש טעינה פעם ב 8,000 דפים. אצלי, עם חיבור למחשב הוא נטען בפחות משעה. במקרה הכי מוגזם הוא יצרוך 10 וואט עבור 8,000 דפים. הצריכה של מכונית שאיתה את תיסעי לספריה או לחנות בשביל להביא חומר קריאה, תימדד בעשרות *קילו*ואט. גם אם נפקטר את זה שאת קונה יותר מספר אחד בבת אחת ואת זה שדף של קינדל קטן מדף אימתי, עדיין מדובר בסדרי גודל שונים לגמרי. 2. במובן הזה, אני לא רואה איך קורא אלקטרוני מיוחד או שונה מכל מכשיר אלקטרוני אחר שאת קונה. 3+4. הטכנולוגיה לא מונעת את זה, זאת שאלה של מדיניות. כרגע אין אפשרות לשוק יד-שניה של ספרים שנקנו מאמאזון, אבל זה לא בגלל שאי אפשר להעתיק ביטים ממכשיר למכשיר. אם העברת ספרים הייתה מתאפשרת, התהליך רק היה משתפר. היית יכולה להשאיל ספר לחבר בלי לצאת מהבית ואפילו לדאוג מראש שהוא יחזיר לך אותו תוך פרק זמן מסוים או למכור כיד-שינה בשוק הרבה יותר רחב. למרות זאת לדעתי אין תמיכה מוסרית לקיום שוק יד-שניה או השאלות של ספרים. הספר הפיזי הוא אינו המוצר שאת שילמת עבורו. את שילמת עבור התוכן, אותו קיבלת ברגע שקראת את הספר. אך האם זה נותן לך זכות להעביר את אותו התוכן בדיוק כמו שהוא לאדם אחר, ואפילו לעשות על כך כסף? לדעתי הסופר אמור להרוויח על כל אדם שקורא את הספר1. 5. לא הבנתי 6. נכון יש, אך הם גובים דמי תיווך קטנים יותר. הבשורה הגדולה היא שהסופרים לא חייבים להשתמש בשירותים של אותם מתווכים. מספיק שיהיה לך ספר, חשבון paypal, עמוד אינטרנט, וידע מינימלי ביצירת epubs, וכבר אפשר להתחיל למכור בלי תלות באף אחד. הסופרים הגדולים ביותר עדיין מוכרים דרך מפיצים מוכרים, אך להם יש כוח מיקוח רב יותר. 7. אם את מדברת על הקוראים עצמם, אז במובן הזה קורא אלקטרוני דומה יותר למקרר מאשר לטאבלט או טלפון נייד. מבחינת עלות תועלת לא כדאי לקנות דגם חדש, אלה אם כן זה שברשותך התקלקל. חברות קוראי הספרים ינסו לשכנע שהדגם החדש מגניב יותר, טוב יותר, נוח יותר, אך כמו שכבר ציינתי, אחריות צרכנית משחקת תפקיד חשוב בנושא הזה. אם את מדברת על הספרים, אז אין שום סיבה שלא תוכלי לקרוא את הספרים שקנית מתי שאת רוצה. כמו שכבר ציינתי, מה שאת קנית זה את התוכן של הספר, לא משהו פיזי. אם באמאזון רשום שקנית ספר מסוים, גם אם המכשיר שלך יושמד, תוכלי להמשיך לקרוא את הספרים ממכשיר אחר שתקני או מהמחשב. הסכנה הכי גדולה היא פשיטת רגל של החברה, וגם זה נכון רק אם הספר מוגן ב-DRM. אם את עדיין מפקפקת בחייה של מדיה דיגיטלית, אני מציע לך אתגר. למצוא את הספר דרקולה באנגלית, באחת מחנויות הספרים\\ספרי יד-שניה. 1 תחת תנאי המודלים העסיקיים הנהוגים היום. בעתיד המודלים יתאימו את עצמם לשוק הדיגיטלי, בו ניתן להעתיק ספרים באותה הקלות בה ניתן למכור אותם2. 2 DRM לא יעזור. עדיין יש את הפרצה האנלוגית, והפרצה הזאת מאוד גדולה דווקא בתחום של הספרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערה: מי שקונה ספר פיזי משלם גם על התוכן *וגם* על הקנקן. הנה, יש ספרים שנמכרים בכריכה קשה וכריכה רכה במקביל (פחות בארץ, למיטב ידיעתי). שלא לדבר על ספרים שהכריכה שלהם נראית כל כך נחמד על מדף הספרים,1 שבכלל לא משנה התוכן שלהם. 1 והיום זה יום טוב להזכיר את "יוליסס" בתור דוגמא כזו. אני חושדת שרוב האנשים שמחזיקים אצלם את הספר לא צרכו את התוכן שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להשיג היום ספר הדרכה לקריאת כל כתבי ג'ימס ג'ויס (נדמה לי), למתקשים בקריאה. בעברית. ראיתי בצומת ספרים. השאלה היא האם קריאה כזו היא הנאה או עונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראי, הוא כל כך ארוך, וזמננו עמוס, ככה שלפני שאנחנו מסיימים אותו אנחנו כבר חייבים לגבות אותו על אמצעי אחסון חדש מהיר וטרנדי, וחוזר חלילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעצבים באמת משקיעים כ"כ הרבה בעיצוב החלק בכריכה שנראה מבחוץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. העניין הוא לא חיסכון בחשמל. העניין הוא האם שוק שכולו ספרים דיגיטליים הוא שוק טוב/יעיל/מתפקד וכו'. לחלקים נרחבים של העולם אין גישה לחשמל בצורה פשוטה כל כך. כפריים שיש להם בקתה ועדר עיזים לא ימהרו לרכוש קורא אלקטרוני גם אם יש להם גנרטור. האנשים הללו, כמובן, לא מעניינים אותך, כמו שאתה אומר בעצמך, אבל אותי דווקא כן. 3+4. הכל זה עניין של מדיניות. אין אפשרות ליד שנייה אלקטרונית כי למי שמרוויח מספרים אלקטרוניים אין אינטרס כלכלי להרשות שוק כזה. אותם מעניין הרווח שלהם, אוותי לא. לגבי טיעון המוסריות - נישאר חלוקים. 6. גם היום סופרים יכולים להוציא בהוצאה עצמית, גם אלקטרונית. העניין הוא לא ההוצאה כמו ה"אריזה" ההפצה והשיווק. אם מדברים על ספרי לימוד וספרים אקדמאיים יש גם עניין של עריכה. כבר היום המו"לים של הפרסומים האקדמיים מתנהגים בצורה די בריונית (ראה מקרה אלסווייר). מה מבטיח שהספרות הלא-אקדמית לא תלך באותה דרך? 7. אני אוכל לעשות, מבחינה חוקית, מה שרשיון השימוש שארכוש יתיר לי. ספרים פיזיים לא מגיעים עם רשיון שימוש. אם המפיץ לא ירשה לי להוריד עותק נוסף, לא תהיה לי דרך להוריד אותו. מה מבטיח לך שהמפיץ יהיה לטובתי ולא לטובתו במקרה הזה? לא ברור לי מה הסיפור עם דרקולה, אבל יהיה נחמד אם פשוט תגיד במה מדובר. מה מבטיח לך שמדיה דיגיטלית אמינה יותר? (בכנות, לא בקנטרנות)? איזה נסיון ארוך טווח יש לנו איתה? זה לא שאני מבטלת אותה לגמרי, אבל ביצים וסל וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זבש"ם. לפי הרבה הערכות (כולל של אנשי חינוך) אספקה סדירה של ספרי לימוד סבירים יקרה לא פחות. יש לך הערכה לאיזה חלק מילדי העולם אין אספקה סדירה של חשמל בבית? 3+4. יד שניה לא קיימת. אבל במקרים רבים יד ראשונה הרבה יותר זמינה. בפרט אם למי שמממן את הוצאת ספרי הלימוד יש שכל והוא דואג שלא יהיו עליהם מגבלות הפצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
7. ספרים פיזים דווקא כן מגיעים עם רשיון שימוש. באופן פורמלי אסור לך להעתיק, לשכפל, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע או להפיץ את הספר או קטעים ממנו בשום צורה ובשום אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכאני.1 1 תעיפי מבט בעמוד הראשון של הרבה מאד ספרים. גם אם זה לא מופיע שם, את עדיין כפופה ל"רשיון השימוש" שהוא ההגנות בחוק זכות יוצרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מגיעים עם רישיון שימוש? כלומר: כותבים שם משהו שמותר לך במפורש? מעבר למגבלות האוטומטיות של זכויות היוצרים ולמה שהן לא מגבילות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הנקודה שלי היא שגם עם ספר פיזי אתה לא מורשה לעשות כל מה שאתה רוצה או יכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3+4 לא בדיוק. עותק יד שניה של ספר עשוי להיות פגום מעט, ובכל מקרה - משומש. לכן הוא נמכר יותר בזול. קובץ משומש לא נופל במאום מקובץ חדש1. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא מבין כל כך מה הויכוח. ליותר מחצי מהאפריקאים יש טלפון נייד. ל-75% מאוכלוסיית העולם השלישי יש גישה לחשמל. עדיף שלאותה אוכלוסיה תהיה נגישות גבוהה יותר לספרים זולים יותר, באמצעות קוראים דיגטליים. ברור ששוק שכולו ספרים דיגטליים לא חוסם שוק של ספרים מנייר במדינות עולם שלישי, באותו אופן ששוק שכולו מכוניות לא חוסם שוק של חמורים במדינות עולם שלישי. מה שמבטיח שמדיה דיגטלית היא שרידה יותר, היא שקל לשכפל אותה, לשנע אותה, ולהעביר אותה לפורמטים שונים. כמו כן, היא חסכונית במקום, מה שקריטי עידן של התפוצצות המידע. לכל מדיה פיזית יש חיים מוגבלים. כתבים עתיקים ששרדו (חישבי הומרוס, אלפטון, וכו') הם העלו שהועתקו שוב ושוב ושוב, ולא אלו שנרקבו באיזה ארכיון. במילים אחרות - אף אחד לא מנסה לטעון שסרטים מגנטיים או כונני פלש זה חומר שריד יותר מנייר. הפואנטה היא שהרבה יותר קל לשנע מידע השמור בסרטים דיגטליים, הרבה יותר קל ליצור גיבויים במקומות שונים בעולם, הרבה יותר קל להעביר אותם למדיה הבאה שהאנושות תשתמש בה, הרבה יותר קל להפוך אותה לזמינה לקוראים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מי אומר שהספרים יהיו זולים? בעלות על קורא לא מבטיחה נגישות לתוכן, בטח אחרי שלא תהיה תחרות מצד ספרים פיזיים זולים. ב. אני חושבת שאתה מפספס את ההבדל בין אלקטרוניקה שמשמשת לייצור הכנסה לבין אלקטרוניקה בידורית. לכמה אפריקאים יש אייפוד? ג. עדיין לא השתכנעתי. קל לשמר מידע כשיש אינטרס רב (ומשאבים) לשמר אותו. אתה יודע מה? אותי דווקא מפחידה שאננות אפשרית ביום שבו הכל יהיה דיגיטלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון. שוק הספרים האלקטרוניים גרוע בערך כמו שוק הספרים הפיזיים. לפחות חסמי הכניסה נמוכים יותר ויש תקווה לכניסה של יוצרים עצמאיים (איזושהי מקבילה ל-bandcamp ודומיו). עם תוכן אלקטרוני פעולת ההעתקה (ומכאן: התבססות על תוכן אחר) הופכת להיות פעולה פשוטה בהרבה, ויש מי שלדעתו חשוב שהיא תהיה אפשרית. ג. זה לא מפחיד רק אותך. ר', לדוגמה, ארכיון האינטרנט [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נניח שלא. הנקודה העיקרית היא ש"שוק שכולו ספרים דיגטליים" לא יאיין את קיומו של שוק ספרים פיזיים, ולכן במצבים/מקומות שבהם ספרים דיגטליים יהיו יקרים יותר, ימשיכו להשתמש בספרים פיזיים. (ולעניין המשני של העלות - לדעתי הרבה מאוד ספרים יהיו זולים יותר, כי את חוסכת את עלויות ההדפסה והשינוע למקומות שבהם עלויות אלו משמעותיות. ושוב, אחוז המקרים הללו לא כל כך משנה). ב. הנקודה היתה לגבי זמינות חשמל בכלל, ומוצרים תלויי מטענים בפרט, לרוב האוכלוסין בעולם השלישי. ג. לא הבנתי מה הקשר לאינטרס. גם כדי לשמר מידע פיזי, צריך אינטרס. ובקשר לעלות - העלות של שימור (וחשוב יותר, שכפול) של מידע דיגטלי זולה יותר בסדרי גודל. וכך גם העלות של יצירת גיבויים. אני מדמיין עולם שבו - כל המידע שבספריה הציבורית של ניו-יורק זמין ל*כולם* באינטרנט, בניגוד למצב כעת שבו רק חלקו (מה שלא בארכיב) זמין לתושבי ניו יורק שיכולים להגיע לשם פיזית. - התקציב של 250 מיליון דולר לשנה מושקע במחקר, במקום על תחזוקת המבנה, שימור הספרים, ושינועם. - המידע שמור בעשרות מקומות פיזיים על גבי הגלובוס, במקום במקום אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג. העניין הוא לא טכנולוגי, אלא של מאבק על עצמה ומשאבים. מידע דיגיטלי זמין למי שיש לו גישה למידע דיגיטלי (בניגוד, נגיד, לספרייה ציבורית). לגבי שאלת במה יושקע הכסף, נראה לי קצת אוטופי שהמתווכים בהסדר הזה לא ינסו להרוויח איפה שאפשר. אתה יודע מה? תחשוב שבמקום מבנה מבוזר של ספריות ציבוריות כל הספרים בעולם יהיו במשהו שמקביל למונופול הידע של המו"לים האקדמיים כיום. רוצה לקרוא טרי פראצ'ט? אתה חייב לקנות חבילה של עוד 300 ספרים שלא מעניינים אותך כהוא זה, וש"דחפו" לך. רוצה לקרוא פראצ'ט? קנה גם את התוספות שלא ביקשת ולא רצית. לא רוצה לשלם? לך לספרייה הציבורית. אופס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום ניגוד בין גישה למידע דיגטלי לבין ספריה ציבורית. מידע דיגטלי יכול להיות זמין באינספור מודלים שונים (הרבה יותר מאשר ספרים פיזיים). ספרייה ציבורית הוא אחת מהן. ב-"זמין למי שיש לו גישה למידע דיגטלי" את מתכוונת שהמנוי יהיה חייב לרכוש קינדל/אייפד? מי אמר? במסגרת ספריה ציבורת אפשריים אינספור מודלים שונים של גישה (web, השאלת e-readerים, הדפסה על נייר רגיל/אלקטרוני, גישה ב-e-readers בספריה). ומאיפה צצו "המתווכים בהסדר הזה"? אחת מההשפעות המרכזיות של הדיגטציה וה-web הוא לחתוך בכמות המתווכים (לדוגמא, אלו ששולטים ב-70% משוק הספרים בארץ). למה שכאן יקרה תהליך שונה? לגבי הסיפא - לא הבנתי - אם מבטלים את הספריות הציבוריות, ומוכרים ספרים רק ב-bundles, אכן לא תהיה גישה לספריות ציבוריות, אלא רק ל-bundles. היסק מדהים. מה בדיוק הקשר לספרים דיגטליים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי, אני לא ממש משתכנעת שדיגיטציה של ספרים תחתוך את המתווכים. יקומו מתווכים חדשים שיגבו כסף על שלבים אחרים בתהליך הפצת הטקסט. לגבי ה-bundles:כבר היום הרבה ספריות אקדמאיות, שלא לדבר על ציבוריות, מוותרות על כתבי עת, מהם כאלו שמופצים דיגיטלית בלבד, בגלל עלויות המנויים. מה ימנע מאמזון להפוך למקבילה הלא-אקדמית של אלסווייר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הובלה של ביטים יותר זולה ויותר גמישה מהובלה של ספרים. זוהי עובדה. ברור שתאורטית, מתווכים יכולים לקחת יותר כסף ממה שנלקח עבור התהליך המוגבל יותר והיקר יותר שקיים כיום. אבל זה לא סביר. מה שקורה בשוק המוזיקה והטלויזיה מוכיח שהמחירים נדחפים כלפי מטה בגלל ירידת הכח למתווכים, ועליית הגמישות ללקוח. נחיה ונראה. ב. לגבי ה-bundles: שוב. מה הקשר לספרים דיגטליים? לאמאזון יש מונופול על e-readers או על ה-web ולא סיפרו לי? היא תעשה bundles על הספרים הדיגטליים, אבל לא על ספרים רגילים? ומה הקשר לספריות ציבוריות? הן חייבות להעביר ספרים דיגטליים דרך אמזון? יש איזהשהיא סיבה הגיונית שתעשינה את זה? ומה מונע מצומת סטימצקי לעשות מעשה אלסוויר? להזכירך, התחרות לאמזון נמצאת במרחק של הקלקת עכבר (אפילו אם קנית קינדל), לא כך במקרה של צומת סטימצקי. (וכהערה צידית - הרעיון מגוחך. ספרים הם commodity בשוק גדול ומושכלל, כתבי עת אקדמיים הם מאוד מאוד רחוקים מזה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי א. לי נראה שמתהווה קרטל של מכירת ספרים דיגיטליים עממיים באנגלית לפחות. אתה מכיר מישהו משמעותי מלבד אמזון וברנס-נובל שמשווק ספרים כאילו ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמור רק לספרים עממיים (לא ספרות מקצועית שהשיווק שלה הוא קטגוריה ניפרדת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. הסתייגות קלה: בגלל זכויות יוצרים, ספרים אינם בהכרח commodity. יש בעלים לזכויות היוצרים (למשך פרק זמן ארוך מאוד. מבחינה מעשית: כמעט לנצח) שמכתיב למי מותר לשווק ואיך. יכול להיות שתצליח למצוא בשוק קילו ספרי מתח מאיכות סבירה במחיר סביר. אבל יכול להיות שאתה רוצה דווקא לקנות דווקא את הספר המובחר מהדוכן של רם אורן ולא תתפשר על ספרים מדוכנים שכנים. כמובן שאותו הדבר נכון לגבי מוזיקה, כך שזה לא חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כמעט נצח? על כתבי שייקספיר, ג'יין אוסטין, דיקנס ואדגר אלן פו כבר מזמן אין זכויות יוצרים. ברשימה המכובדת אפשר למצוא גם את "אוהל הדוד תום" ו"נשים קטנות" (וגם "גברים קטנים"). הזכויות על כתבי ביאליק פקעו לפני שמונה שנים, על סדרת "האסופית" הן אמורות לפקוע השנה, בשביל אגאתה כריסטי צריך לחכות רק עוד 44 שנים. לדעתי צריך לקצר את זמן ההגנה על יצירות אבל נצח? זה לא נצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה ל"כמעט נצח": זכויות היוצרים של כל הדברים שיצרו בימי חיינו לא יפוגו (למעט מקרים חריגים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ההגדרה שלי ל''כמעט נצח'' היא מעט פחות אגוצנטרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______ ולכן צפו הוצאה מחודשת של סדרת "האסופית", ואולי תרגום של סדרת אמילי ושאר ספרי לוסי מוד מונטגומרי שלא ראו אור בעברית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשיפוגו זכויות היוצרים על יצירותיהם של לאה גולדברג, ש"י עגנון ונתן אלתרמן, אני מתכוון להיות עדיין בחיים. ובלי קו מפריד: האם 1970 היא השנה בה מתה התרבות הישראלית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנקדוטה קטנה ולא קשורה: לדברי חוגים שונים התורה כולה (ואף יותר מזה: התנך) ניתנה לעם ישראל בסיני. מכאן סביר היה להניח שזכויות היוצרים על היצירה הזו פגו. אבל למיטב ידיעתי עד היום אין נוסח טוב של התנך בעברית ללא מגבלות זכויות יוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אין זכויות יוצרים לא על התנ''ך ולא על רוב ספרי הקודש. זו אחת הסיבות למה הם נמכרים כל כך בזול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאני לא מבלבל כאן בין התנך לתלמוד. אין זכויות יוצרים על הטקסט עצמו. אולם יש זכויות יוצרים על העבודה הפרשנית שנדרשה כדי ליצור מהדורה מדויקת. וזכויות היוצרים עליה לא פגו עדיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפטרו הנזכרים לעיל וגם ג'ימי הנדריקס וג'ניס ג'ופלין, אבל זה עדיין לא היה קיצו של הרןק'נ'רול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא יונה וולך ודליה רביקוביץ' וחנוך לוין ודוד אבידן ויהודה עמיחי ונתן זך ועוד כהנה וכהנה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ה-3 בפברואר 1959 הוא היום שבו מתה המוזיקה [ויקיפדיה] אז 1970 היא השנה שבה מתה התרבות הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו קצת הגזמה לאור העובדה שהרוק הטוב ביותר נעשה בשני העשורים לאחר מכן (וגם לג'אז היה עדיין מה לתת) ובאשר לתרבות הישראלית, נועה כבר הזכירה שמות של יוצרים שפעלו לאחר מכן. אולי 20 שנה מאוחר יותר תהיה השנה הנכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי משניהם מוגזם? (אם שניהם מוגזמים, אז עדיין ההשוואה קבילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה שהרוק מת עם באדי הולי ושות'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שזאת לא אמירה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אופטימי ומקווה שלא נאלץ לחכות עד 2040 (או (?)2060 ליצרותיהם של ג'ופלין והנדריקס: האם מדובר שם על זכויות יוצרים אישיות או של חברה?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
70 שנה ממות היוצר (גם אם הבעלות בזכויות הועברו בשלב כלשהו לאדם אחר או לתאגיד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הספרים לא יהו זולים - הם יהו בחינם. כבר עכשיו רוב המוזיקה בעולם ניתנת להשגה בחינם בפועל - ומדובר בקבצים גדולים שיוצרים בעיות אחסון, אבל כשמדובר על ספרים בקבצי פי די אף? אתם צוחקים עליי? יהיה בלתי אפשרי למנוע הפצה פיראטית, הקבצים האלה שוקלים כלום! במציאות טכנולוגית שבה אנשים יוכלו להסתובב עם כל הספריה הלאומית + ספריית העיר ניו יורק בתוך הכיס שלהם, דחוסות בתוך דיסק און קי שאורכו שלושה סנטימטרים, לא יתאפשר לגבות כסף עבור תוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספק גדול אם הספרים יהיו חינם. אף אחד לא מתכוון לעבוד חינם. ספרים דיגיטליים יופצו רק אם יהיו סידורים שמגבילים מאוד את ההפצה שלהם בתור "קבצים נטו". ההפצה תעבוד רק אם בנוסף לקבצים יהיה "משהו נוסף" (נניח כרטיס דמוי IM ) שבלעדיו אי אפשר חהיה לקרוא את הקובץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה שקיימת מוזיקה (כולל מוזיקה איכותית) בחינם? איך זה מסתדר עם הטענה שאף אחד לא מתכוון לעבוד בחינם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספרים זה לא מוזיקה. * מוזיקאים יכולים להתקיים על הופעות. למעשה, הם התקיימו רק על הופעות לפני שהיו תקליטים, והתקיימו בעיקר על הופעות גם אחרי שהיו תקליטים. סופרים - לא. * בעלי המקצוע שמסביב - למשל, עורכי הסאונד, הם אנשים שמוזיקאי יכול לשלם להם בעצמו, והם יעשו את העבודה. אי אפשר להשוות את זה לעורך ספרותי, משום שתפקידו של עורך ספרותי למרר את החיים לסופר ולשלוח אותו לשפר את הספר. אם הסופר ישלם לעורך, העורך יגיד לו מה שהוא רוצה לשמוע. * מוזיקה הופכת לחינם או מיוזמת היוצרים, ואז היוצרים מצפים לגרוף רווחים באמצעות ההופעות או באמצעות זה שהיוצרים מצפים שאנשים בכ"ז ישלמו מטוב ליבם, או בגניבה. תן דעתך שאם אתה קונה קבצי מוזיקה ברשת, הם בכ"ז זולים יותר מאשר קניית דיסק1. 1 וחבל שמנסים להעביר אותנו די בכוח למודל של שמיעת רדיו בתשלום חודשי, במקום לאפשר לנו לקנות קבצי מוזיקה ולהורידם אלינו. אני מתייחסת לקנייה של songs.co.il בידי וואלה מיוזיק, והורדת ההיצע דראסטית, עקב כך. אם אני לא אוכל לקנות אלבומים, אני אוריד אותם. לא תגרמו לי לשלם לכם כסף כל חודש על מנת לשמוע אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכירה את http://bandcamp.com/ ? יש שם היצע די מרשים באופן כללי, וגם של מוזיקה ישראלית. שמיעה חופשית, הורדה בתשלום (של שירים בודדים או אלבום שלם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה?! (עדיף מישראל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* תיקון הקלדה: * כרטיס דמוי IM = כרטיס דמוי SIM |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו1, תוכנת פריהנד לא פעלה ללא צ'יפ2 שהתחבר למחשב בחיבור USB. 1 שוב אני מביאה מנסיוני בתוכנות גראפיות. 2 יתכן שללא הצ'יפ התוכנה לא זיהתה עברית. היינו - התוכנה פעלה סבבה, רק בלי עברית, מכשול קטן למי שמנסה לעצב בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Ransom model. לא צריך לעבוד חינם, לא צריך הגנה על הקבצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בהחלט יכול להיות שזה יחסל כליל את שוק הספרים, האלקטרוניים והפיסיים. או שהשוק יהיה מבוסס על אנשים שכותבים כתחביב, ללא כוונות רווח. שום סידור לא יכול למנוע את ההפצה, תמיד יהיה מי שידע איך לפרוץ את הסידור ולהפוך את הספר לפי די אף רגיל. אפשר פשוט לצלם את כל העמודים בספר בסורק ולהכניס לפי די אף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא האם תמיד יהיה מי שידע איך לפרוץ את הסידור, אלא האם יהיו מספיק אנשים שלמרות הפריצה ימשיכו לשלם על צריכת התוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שום סידור? מה לגבי איסור הוצאת הספר מהחנות? במקום שתקרא אותו בבית תצטרך לקרוא אותו בספריית החנות תחת אמצעי אבטחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגבלות כאלו מזכירות לי את הסיפור על מוצרט ברומא (שאני בטוח שהוזכר כאן איפשהו, אבל לא מצאתי). הסיפור הזה מתקשר גם למה שעומר אומר כאן במקום אחר על העתקות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אפיזודה מוצארטית: קצת פחות אחד לאחד, אבל הקירייה מתוך הרקוויאם שלו מבוסס בצורה די ברןרה על הקו המלודי העיקרי של And with his stripes מתוך "המשיח" של הנדל. מצד שני, מה שהוא עשה עם זה מפעים ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודל של תשלום וולונטרי לאחר הקריאה (דיון 106). לא צריך לעבוד חינם, לא צריך הגנה על הקבצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים פרסומת חינם למישהו שמנסה להרוויח קצת כסף (מכירות ספרים ומעט פרסומות לא מטרידות מדי): |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שוק המכוניות אולי לא חוסם, אבל אני בטוח שאתה לא תרצה להיות האחרון שיש לו עוד פלטפורמה ישנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
7. יש עוד דרכים לגרום לקהל לקנות קורא חדש: לשנות את הקבצים המופצים, כך שרק קורא חדש יוכל לקרוא אותם. אם ברשותך קורא ישן, לא תוכל לקרוא קבצים חדשים1. את דראקולה מצאתי בקלות, תוך דקות. בבקשה. או שמא התכוונת לחנויות ספרים בארץ? כי אם כן, זו בקשה לא-מאוד הוגנת. למה דראקולה באנגלית ולא פאן תדיאוש בסוואהילית? בעוד 200 שנה, מהם סיכוייו של עותק מודפס לשרוד ולהיות קריא, לעומת קורא אלקטרוני (שאני בספק אם ישרוד 10 שנים)? אני היום לא מחזיקה בסלולרי שהיה לי לפני עשור, ואני לא מחליפה חפיצים כל שני וחמישי. אף ספר שברשותי מעולם לא נאכל ע"י טרמיטים. טרם פרצה אצלנו שריפה, והנזק העיקרי שנגרם לספרים נגרם לפני שנים בידי אחי הקטן שפשוט קרע אותם. הוא היה יכול לעשות נזק רציני לא פחות לקורא אלקטרוני. 1 זה לא שונה בהרבה ממה ש-adobe עושה מדי שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 הקורא של אדובי או תוכנת העריכה של אדובי? תוכנת העריכה היא משהו שצריך להיות אצל יוצרי התוכן. מי שחושב (כמוני) שתוכן צריך להיות חופשי וכו' (כמו שציינתי במקום אחר בדיון) מבין שחשוב גם שיצירת התוכן תעשה בדרכים סטנדרטיות. כלומר: שתהיה לכל אחד אפשרות מעשית לערוך את מה שמישהו אחר יצר. אנחנו מאוד רחוקים מהמצב הזה. רישיונות CreativeCommons, לדוגמה, לא מנסים להבטיח אותו. מי שכתב את Overtone שאותו הזכרתי בתגובה 591396 מנסה להבטיח משהו כזה בדיוק. ועכשיו חזרה למציאות ולמכנה המשותף של רובינו, מה שמקובל היום הוא שיצירת תוכן נעשית בכלים מסובכים יותר וסטנדרטיים פחות מאשר הצגתו. אדובי יכולים לסחוט כסף מהמשתמשים בתוכנות העריכה היקרות, אבל יהיה להם מסובך הרבה יותר להכניס תכונות לא סטנדרטיות ל-PDF. יש ממשלות מסויימות שמתחייבות להשתמש במסמכי PDF לצרכים שונים. הפורמט של המסמכים הללו מוגדר בתקן של ISO, והוא לא מוגדר שם כ"הפלט של הגרסה העדכנית של תוכנות אדובי". בינתיים פלאש הקנייני שלהם כבר בדרך החוצה ו-HTML נשלט כיום ע"י קבוצה מגוונת יותר. אני לא מכיר מספיק טוב את המצב עם הפורמטים השונים של ספרים אלקטרוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 התוכנות הגרפיות של אדובי, חלקן. אם תשאר עם התוכנה שלך יותר משנתיים מבלי לעדכן גרסא, אתה עלול למצוא את עצמך לא מסוגל לפתוח קבצים שנוצרו ע"י מי שמחזיקים בגרסא יותר מתקדמת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |