בתשובה לברקת, 25/05/12 9:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עסקים פשוט לא אוהבים לשלם. לא ברור לי הנוהג הזה ומדוע הוא זוכה ללגיטימציה בחברה. אותם אנשים לא היו נוהגים ברשעות כזו עם כספם הפרטי מול ספקים שנתנו להם שרות אישי, אבל כשזה במסגרת עסקית יש לגיטימציה להיות ממש רשע על גבול הנוכל מתוך לויאליות לעסק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על פי השקפת עולמך אתה אמור להבין מדוע. התפיסה ה"כלכלית" תופסת את הכלכלה כמדע ראציונלי ואת החשיבה הכלכלית כחשיבה ראציונלית. לכן אמות המידה המוסריות הן רשות ולא חובה בחשיבה הכלכלית. אם הבסיס בחשיבה הכלכלית היא מיקסום הרווח: כמה שפחות הוצאות וכמה שיותר הכנסות. כשאלו עניינים אישיים שלך, אינך עוטף אותם בעטיפת הקדושה הנקראת "עיסקי". לכן אתה עדיין נשאר אדם שפועל בתוך מסגרות מוסריות מסויימות. ברגע שעוטפת אותך ההילה העסקית- אמות המוסר אינן שייכות לעניין והיתר היסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה כנראה כמו שאתה מתאר, אבל לא ברור לי למה. החשיבה הרציונלית היתה צריכה להיות- אני אשלם בזמן כדי ליצור לעצמי מוניטין עסקי טוב, לא "אני אלין שכר ועלא ערי". אני מתאר לי שחברה גרמנית או חלילה יפנית שלא תשלם בזמן תשאר בלי עסק די מהר, לא כן? אבל בארצנו כל דאלים גבר. זה לא כלכלה, אלו נורמות מעוותות שהן תוצאה של או אדישות או אינקומפטנטיות או לא יודע מה, שנראים לי מיוחדים להוויה הישראלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה צודק בעניין הזה. המוסר קשור יותר בעניין יחסי עובדים-מעבידים ורמאות מהסוג שאפשר היה לראות במגזרים הפיננסיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל מתחיל ונגמר בבתי המשפט, אם היה קל לתבוע ולקבל את המגיע לך פלוס ריבית, הצמדה, וקנס לזה שמלין את שכרך, והכל בהליך קצר ולעניין, הבעיה של הלנה הייתה נגמרת צ'יק צ'ק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדויק. ספקים (ולא רק קטנים) אינם רוצים להסתכסך עם לקוחות ולא להצטייר כ troubles makers בעיני לקוחות פוטנציאליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שיקול של עלות/תועלת - גם להצטייר כטראבל מייקר, וגם לנהל משפט ארוך ויקר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה, אם יש חוזה (או הסכם, או אינדיקציה כתובה אחרת) על סכום ברור, לא צריך לגשת לבית משפט. אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל בהליך יחסית מהיר, שלא מחייב מעורבות עו"ד.1 זה אמנם לא מאפשר לגבות גם פיצויים, אבל כן ריבית והצמדה (ואת הוצאות ההליך). אם מדובר במעסיק שהוא לא רמאי אלא סתם בעל מוסר תשלומים לקוי, יש סיכוי לא רע שהחוב יוסדר עוד לפני שנדרשים לאמצעים הקיצוניים יותר (עיקולים וכדומה). 1 בפועל ולא רק באופן תיאורטי.2 2 הבעייתיות היחידה היא שאם המעסיק מגיש התנגדות לחוב, הדיון עובר לבית משפט השלום ולא לבית המשפט לתביעות קטנות ואז צריך עו"ד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו מלין שכר ואת מכנה אותו "סתם בעל מוסר תשלומים לקוי"? בעולם העיסקי את בונה לך תזרים מזומנים ואותם "סתם בעלי מוסר תשלומים לקוי" מנפצים לך את התכנית וגם את נאלצת לדחות תשלומים. על פי ההגדרה הזאת גם גנב איננו כזה אלא בעל מוסר בעלות לקוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי סרקסטית. הכוונה הייתה למי שיכול לשלם, ומתכוון לשלם ''מתישהו'' ולא במי שלא משלם כי פשט את הרגל או כי הוא נוכל שעקץ אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיספסתי את הסרקזם. מתנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר סיטואציות עם לקוחות בהסדרי שוטף+90 שבתמים התכוונו לשלם מתי שהוא אך משהגיע המתי שהוא לא שילמו. מכיוון שהספק לא יודע בדיוק מה קורה עם הלקוח שלו באותם 90 ימים - מתגלגלים חייבים לזכור - הרי שקשה לו להערך למקרה שבו לקוח כבד לא יפרע את חשבונו. וכך מתקבל אפקט דומינו לא מתוכנן ולא רע במתכוון, שבו לקוח שנקלע לקשיים מפיל את הספק רק משום שיש חור-שחור של מידע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שמשלם שוטף+90 הוא אולי לא רע "במכוון", אבל קשה לי להגיד עליו שהוא אדם טוב, ואני לא כל כך רואה איך זה "לא במתכוון" אם סיכמת בכוונה מלאה עם הספק שלך שתשלם לו שלושה חודשים אחרי שביצע את העבודה. ואם כבר סיכמת עם ספק שלך שתשלם לו שלושה חודשים אחרי שהוא ביצע עבורך את העבודה, המינימום שאתה יכול לעשות זה להקפיד לזכור לשלם לו. אחרת, כן, אתה חרא. בין השאר כי הכנסת את עצמך ביודעין למצב שבו ידעת שיש סיכוי שתצא חרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בתיאוריה. במציאות ישנם כ''כ הרבה בלתמי''ם, במיוחד בעסקים לא גדולים שאצלם התכנון העסקי לא הכי טוב בלשון המעטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שזו שאלה של תפקוד בתי המשפט, אלא של תרבות עסקית והיסטוריה כלכלית. הסבר ארוך יותר: במדינה דמיונית X ישנם N ספקים ו-M לקוחות שלהם. כל הלקוחות נוהגים לשלם בזמן. אתה לקוח חדש. אתה יכול לשלם בזמן, כמו כולם, או "לגנוב" קצת זמן על חשבון הספק שלך. אם אתה הלקוח היחיד שעושה את זה, לספק שלך לא ישתלם "להעניש" אותך. כלומר, שיקולים כלכליים טהורים יגרמו לו להעדיף להמשיך לספק לך סחורה. אתה בעצם גונב לו מהרווח (הוא עשוי להפסיד ריבית, למשל), אבל אם מצבו טוב הוא יכול לספוג את ההפסד. אבל תרבות עסקית היא יותר משיקולים כלכליים "טהורים". יש לא מעט ספקים, שאם רק יוכלו, יפסיקו לספק לך סחורה במצב כזה. כמו שאתה, בתור לקוח, תעדיף שלא לקנות סחורה מספק שמספק לך סחורה פגומה, כך הספק עשוי לעדיף שלא למכור ללקוח שמלין את התשלום. הנטיה שלנו "להעניש" במקרה כזה יכולה לשמור על התרבות העסקית כך שהלנות שכר יהיו נדירות. כל עוד הספקים מרגישים בטוחים כלכלית, והלקוחות שמנסים לרמות אותם מועטים, המצב ישאר יציב. אבל אם המצב הכלכלי בכי רע, והספקים "חלשים" יותר כלכלית מהלקוחות שלהם, לספק לא תהיה ברירה אלא לספוג ירידה ברווחים, והוא ימכור גם ללקוח שמלין את התשלום. בעצם, סביר להניח שתרבות עסקית כמו שלנו נוצרה בעקבות מצב הסטורי שבו הספקים מצאו את עצמם בעמדת חולשה משמעותית מול הלקוחות שלהם. באופן כללי, בכל מקרה שבו יש חוסר איזון ביכולת המיקוח בין שני צדדים, מתבקש שיווצר כשל שוק. וכשלי שוק הסטוריים יוצרים עיוותים שקשה מאוד לתקן בלי רגולציה. אחרי הכל, לא משתלם לאף חברה במצב הקיים להיות היחידה שמשלמת בזמן. אם הספקים סופגים את ההפסד הזה היום, הם ימשיכו לספוג אותו גם מחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרבות עסקית, כן, ותרבות בכלל. משהו בדנא הישראלי שרוצה איזו הנחה בכללים. רק לגנוב כמה מטרים קדימה, מה קרה? הבנט דה ג'ויש פיפל ספרד אינאף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך ידיעה כלשהי על מוסר התשלומים במדינות נוספות לחוף הים התיכון1? או שאתה סתם מאשים את הדנא הישראלי, בעוד שהבעיה כללית יותר? 1 לי אין, אבל יש לי ניחוש: המצב בטורקיה, יוון ומצריים גרוע יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, מזל שיש לנו חופש בחירה. בעניינים מסויימים נשווה עצמנו למצריים והאיזור תוך הדגשת השתייכותנו ל-OECD. בעניינים אחרים -שקט ודממה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שקט ודממה? לפני שמאשימים את הדנא הישראלי, כדאי לבדוק אם הבעיה היא ישראלית במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסתמך על החמישיה הקאמרית. בעדיין, מניאנה, שניהם סממני תרבות ים תיכונית דחיינית, אבל אצל הישראלי זה לא רק ה"תבוא מחר", אלא שילוב שלו עם פריקת העול של "לא משלם, מה תעשה לי?" הפרטי או עם החוסר אכפתיות "א' עד ג' זה לא אני זה פופטיץ" המוסדי. מעניין אותי להשוות את מוסר התשלומים של חברות שיש להן ספקים מקומיים ובינלאומיים גם יחד ולראות האם מדיניות התשלומים שלהן שונה כלפי פנים וכלפי חוץ. לפני שאני הולך לבדוק אני אהמר שבטורקיה המצב עדיף מאשר אצלנו. על יוון הטובעת קשה לי להמר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |