 |
מבלי לשפוט את ערכו של החוק הספציפי, אני רוצה להעיר משהו כללי. אפשר לטעון שההשוואה בין "ספר" כמושג, למוצר היא השוואה מעוותת. מבחינת הנסיון להעביר את החוק הזה, אפשר לנסות השוואה מתאימה יותר, ל"כסף" כמושג. מקובל, או לפחות היה מעשה של ממשלות שהתערבו ע"מ לשמר ולקיים תשתיות פיננסיות באמצעות הצלת בנקים, הזרמת כספים או רגולציה פיסקלית-חוקים (ישראל שנות ה-80, ארה"ב בשנים האחרונות, אירופה בימים אלה). המבנה הפיננסי הוא מבנה חברתי שהוא יותר מסתם חיוני. הוא חלק מאושיות החברה המודרנית, עצם מעצמותיה, תשתית אינהרנטית המגדירה את החברה כפי שהיא. ולכן, מדוע שהמדינה לא תתערב גם ע"מ לשמר את המבנה והתשתית החברתית שמגדירה מהו האדם? למילה הכתובה ערך עמוק בפני עצמו. היא איננה משהו שנוסף אלא משהו שמקדים את היות האדם המודרני, התשתית המכוננת את אושיות האדם (הרבה לפני שנוצרו מבני תשתית פיננסיים). בבסיסה, ה"מילה" (קרי, ההתגלמות הכתובה של ה"שפה") איננה מוצר תרבותי, כי היא מגדירה את האנושות כפי שהיא, בדומה ל"כסף" (ובשונה משאר האומנויות).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש