 |
לא משתלם. * שכר העורך הוא מסוג ההוצאות שמשלמים פעם אחת. תשקיע בעורך טוב - תקצור את הפירות (נניח) גם במהדורות הבאות. לשלם גרושים ולתת לסטודנטית לערוך / לשלם גרושים ולגרום לעורך מקצועי לעשות עבודה גרועה ואז להוציא שוב על עורך טוב? הוצאה כפולה סתם1. * אם ערכת גרוע - והכוונה לא להגהה אלא לעריכה פרופר, הספר עשוי להיות לא קריא / משעמם ולא להמכר. עד כמה זה משמעותי? מאוד. דוגמאות: - שמועה שמעתי ש"חולית" כל כך מוצלח בהשוואה להמשכיו המשמימים, משום שאת "חולית" ערך עורך אחד, שהתעקש מאוד עם הרברט, ואת ההמשכים - אחר. - הקיבריאדה, כך שמעתי, היתה כישלון מוחלט בפולנית (שפת המקור) ובהרבה מאוד שפות אחרות. בעברית זה ספר מוצלח, משום שהמתרגמת גם עשתה עבודת עריכה טובה. * ההדפסה. כעקרון ואאל"ט ספרים מודפסים בדפוס אופסט. על לוחות. חלק מהעלות היא יצירת הלוחות זה אומר שאם שומרים את הלוחות, המהדורה הבאה תהיה הרבה יותר זולה להפקה2 (+ כבר אין תשלום לעורך, למגיה, למעצב ולמאייר או למתרגם, אם צריך). לכן לא משתלם לייצר ספר ערוך גרוע, להדפיס, ואז לתקן את חילופי הא' והע' והת' והט', להקפיד הפעם על מין ומספר - ולהדפיס שוב. * הכמויות. ככל שתדפיס יותר, המחיר פר עותק יהיה קטן יותר. זו אולי סיבה נוספת למה ספרים בארץ יותר יקרים להפקה מאשר בחו"ל. בחו"ל הוצאות יכולות לבנות על הרבה יותר אנשים, להדפיס יותר ספרים, ולגבות פחות מחיר פר עותק.
____ 1 אאז"נ אתה מתכנת, נכון? זה מקביל ללקחת דביל לכתוב את הקוד, ואז לקחת מתכנת טוב ומקצועי ש"רק יעבור על הקוד ויתקן אותו". יצא לך יותר זול ועדיף לקחת את המתכנת הטוב מלכתחילה. 2 זה אומר שעל המהדורה ה-82 של "מעשה ב-5 בלונים" או המהדורה ה-72 של "מאה שנים של בדידות" ההוצאה משלמת פחות. הרבה פחות, מעל המהדורה הראשונה. בזמנו (כמה שנים? לפני מבצעי ה-4 ב-100) נשמעו טענות שההוצאות צריכות להוריד במחיר של ספרים ותיקים שמודפסים שוב ושוב.
|
 |