|
||||
|
||||
בדיון אצל דובי יש כמה חישובים פשוטים. יש שם גם קישור לנוסח של הצעת החוק ב<http://oknesset.org/bill/3252/ גלגולה המקורי>. |
|
||||
|
||||
כבר היינו בדיון הזה. זה לא עמוס עוז נגד סטימצקי אלא נגד נעמי רגן. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. אתה מוכן בבקשה להסביר או לקשר לדיון הקודם? |
|
||||
|
||||
לא מצאתי כך שיתכן שזה טיעון חדש לגמרי! בכל אופן היתה פעם כתבה שיש לחוק הזה (באחד מגלגוליו) מתנגדים מקרב הסופרים (כולל אם אני לא טועה נעמי רגן) שהם בעצם מרוויחים מהמבצעים האלה שכן בעזרת המבצעים הם מוכרים יותר ברמה כזאת שזה משתלם להם. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי איך החישובים שלו מראים שהחוק יעזור. עד כמה שהבנתי, החישובים שלו מראים שאם החוק ובלעדיו, קשה מאוד יהיה לסופרים להתפרנס רק מכתיבה לשוק הישראלי. וגם כך, הוא הניח שסכום הכסף שיוצא על ספרי מקור שנמכרים לא ישתנה, הנחה מפוקפקת מאוד - כי אנשים ילכו לאלטרנטיבות - כמו נגיד ספרים מתורגמים. |
|
||||
|
||||
אני מניח שזו הייתה מטרת החישוב. אבל זה לא חדש. כבר קישון ז''ל כתב שרק מספרי ילדים אפשר להתפרנס בארץ הזו. |
|
||||
|
||||
אני מוצאת שהבעיה היא לא (רק) שכר הסופרים, אלא בראש ובראשונה ההפסדים שהשיטה הנוכחית כופה על ההוצאות. מתח רווחים נמוך עד אפסי / הפסד מוביל לזה שההוצאות חותכות בכל דבר - כולל בהוצאות התרגום, העריכה וההגהה. התוצאה היא ספרים מתורגמים רע, עתירי שגיאות הקלדה ודקדוק. התוצאה היא גם בררנות-יתר של ההוצאות, שנאלצות להוציא רק מה שנראה להן שיהיה רב-מכר, ולא גם מה שמאוד איכותי וכדאי להוציא גם אם לא יהיה לו קהל רב. וכן, זה גורם להן גם לא לתרגם ספרים שנראה להן שלא יהיו רבי-מכר. |
|
||||
|
||||
איך החוק יעזור פה? החוק אומר שמחיר לצרכן יהיה קבוע במשך שנה וחצי. אז הרשתות יורידו מחירים אז. אם משהו איכותי והן רוצות למכור אותו במחיר גבוה, אז שלא ישימו אותו במבצע. |
|
||||
|
||||
במהלך השנה וחצי הראשונות, כשספר ימכר במחירו המלא, ההוצאה תוכל להחזיר לעצמה את הוצאותיה על הספר. ואז תאלץ לקמץ פחות על שכר העורך והמגיה וליצור מוצר ראוי לשמו, כפי שהיה עד לא-כל-כך-מזמן. לאחר השנה וחצי הראשונות, אפשר למכור ספר במבצע, משום שכבר החזיר את עלותו. "שלא ישימו אותו במבצע" - קל להגיד כשיש דואופול ששולט בחלק כל כך גדול מהשוק. או שישימו את הספרים במבצע (ויפסידו) או שלא ישימו ויאבדו 80% מהשוק (ויפסידו). כשצומת הספרים וסטימצקי עורכות את המבצעים האלה, הן לא חותכות מהרווח שלהן ממכירת הספר. הן חותכות במחיר שהן משלמות להוצאות. |
|
||||
|
||||
ועכשיו נשאלת השאלה: צומת הספרים בבעלות של ערן זמורה (מכנרת-זב"מ-דביר) ועודד מודן (ממודן). גם בדוכנים בשבוע הספר הם מכרו את הספרים ב-3 במאה או ב-4 במאה. איך הם יכולים להרשות לעצמם וההוצאות האחרות לא? ההשערה שלי - הם מכניסים למבצעים את הספרים שהם רוצים, מההוצאות שלהם. אבל ההוצאות האחרות צריכות להתיישר עם זה, לגבי כל הספרים, לא רק אלה שאפשר לחתוך במחירם. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה: הם יכולים כי הם הבעלים. הם מרוויחים גם את חלק המוכר, לא רק את חלק ההוצאה ממחירו של כל ספר. |
|
||||
|
||||
מי יקנה ספר של סופר חדש ולא מוכר לא במבצע? מה שיקרה שעכשיו הסופרים יקבלו את התמלוגים בדיליי. |
|
||||
|
||||
כפי שקנו את הספרים הללו בטרם היות המבצעים. |
|
||||
|
||||
לפני שהיה אימיול גם היו מוכרים דיסקים בשישים שקל ומשכירים סרטים ב 19 שקל ל 24 שעות... אחרי שאנשים התרגלו לשלם 30 שקל לספר הם כבר לא ישלמו 88 שקל לספר. הם יחכו שנה וחצי עד שהספר החדש יכנס למבצעים... הבעיה שאחרי שנה וחצי כבר אף אחד לא יזכור את הספר, לא את קידום המכירות שעשו לו עם הוצאתו והוא כבר לא ישב במדפים הקידמיים בחנויות כי זה ספר שכבר פיספס את הזדמנות שלו.... |
|
||||
|
||||
שתי נקודות לא קשורות: 1. חנויות ספרים ומוזיקה מציעות דיסקים לילדים (בדקתי את כולם) ב-20 שקל בממוצע. גם הקלאסיים והמשובחים שבהם שכתבו טובי היוצרים, גם החאפרים שמקליטים עם אורגן חשמלי, כולם באותו המבצע. אתה יודע איזה דיסק אף פעם, אף פעם לא בהנחה ולא במבצע באף חנות? הכבש השישה עשר. הוא תמיד ב-70-80 שקל ואני מנחשת שתמיד קונים אותו במחיר הזה. 2. למטרה של "לזכור ספר" יש מנגנון שלם מעבר למבצעים בחנות. סוכני הזיכרון הם לא רק יח"צנים ומוכרים והסופר שמתראיין לעיתון. הם גם מרצים באקדמיה, אנשי תקשורת, המלצות מפה לאוזן (אין לזלזל בספרי קאלט), העדפות של אוכלוסיות מובהקות כמו בני נוער או תומכי זרם כלשהו, אירועים פוליטיים או חברתיים שקשורים לספר (למשל ביוגרפיה של מדינאי כלשהו) וכולי. למה אתה זוכר את להקת X משנות השבעים או השמונים, ולא את להקת Y שנמצאת בתהום הנשייה? יש המון סיבות, אבל אף אחת מהן לא קשורה למחיר האלבום שלהם בזמנו. |
|
||||
|
||||
אני יודע איך אני קונה ספר בשנים האחרונות, אני נכנס לחנות ספרים, מסתכל על המבצע, אם יש שם ספרים שאני רוצה, אני קונה אותם, אם לא אני יוצא, ממש לא חשוב לי אם מדובר בספר שיצא אתמול או ספר שיצא לפני 5 שנים (כן משנה לי אם הוא ספר מתורגם מלפני 40 שנה), להפך, אני דווקא תחת הרושם שקלאסיקות נמכרות הייטב, כלומר אם מחר עדיין יהיה מבצע 4 במאה אבל הוא יהיה על ספרים מודל 2010, זה לא ישנה לי כהוא זה. כך שלטעמי, אם לא תהיה הנחה על ספרים בשנה וחצי הראשונות, יקרה אחד משניים, לא יקנו אותם, או שההוצאות יורידו מראש את המחיר שלהם ל-35 שקלים, אני לא אקנה ספר חדש ב-50 או 60 שקלים כשאני יודע שעוד שנה הוא יימכר ב-25, וכשלידו יש ערימה של ספרים ב-25 שקלים. מעבר למבצעים הגדולים אני כלל לא קונה בחנויות הגדולות, אני קונה בשבוע הספר שם המבחר גדול והמחיר בינוני (המחיר הממוצע של ספר שקניתי השנה בשבוע הספר היה 40 שקלים), בחנויות ספרים פגומים או ספרים משומשים. |
|
||||
|
||||
גם אני קונה ספרים כך. אם יש ספר שאני ממש רוצה, אז זה בדרך כלל עקב ביקורת טובה, ואז יש ממי להשאיל. אם מדובר בספר באנגלית, לרוב אפשר להזמין מחו''ל במחיר זול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |