בתשובה לאלמוני, 01/06/12 0:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבריטים דווקא חשבו כמוני. הם עצרו באלימות רבה ספינות מעפילים, נדמה אפילו שספינת מעפילים אחת טובעה. לאחר כניעת ספינות מעפילים -- המעפילים גורשו למחנות מעצר בקפריסין. הבריטים יכלו להפעיל פחות ירי על אנשים, כי אפשר לעצור ספינת מעפילים בדרכים אחרות. אילו היתה ההסתננות המונית של של יהודים דרך גדרות גבול, להערכתי, הם היו עוצרים את המסתננים על ידי ירי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עובדות? מקורות? אם קו המחשבה היה כמו שלך כנראה שהיו פותחים באש על מנת להטביע במקום ללוות אותן לנמלים ולעצור מעפילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדברי לא נכון ? העובדה היא שהבריטים עצרו את כל אוניות המעפילים (או את רובן המכריע). העובדה היא שלאחר עצירת האוניות הבריטים עצרו את המעפילים לתקופה ארוכה (רוב העצורים הוחזקו במחנות מעצר בקפריסין). אילולא עצרו הבריטים את ההעפלה בצורה אפקטיבית, היו עולים לארץ להערכתי לפחות עוד מליון יהודים לפני שהבריטים הסתלקו. ברור שאם ספינה ניכנעת והנוסעים בה לא מתנגדים למעצר אין צורך לירות עליה. בספינות שהייתה התנגדות היתה הפעלת כוח אלים, מיעוט הירי בהשתלטות על ספינה (או העדרו) נובע מכך שאפשר בדרך כלל להשתלט על ספינה ללא ירי על הנוסעים. (בתגובתי הקודמת כבר אמרתי "הבריטים יכלו להפעיל פחות ירי על אנשים, כי אפשר לעצור ספינת מעפילים בדרכים אחרות" בפיסקה זו הוספתי פירוט כי כנראה התקשת להבין מה שכתבתי אז). אשר להלך הרוח שלי (ומה היו הבריטים אמורים לעשות בהתאם ל"הלך הרוח שלי") – זו פרשנות מהדמיון שלך. במצב שהיו בו הבריטים הם לא היו מחוייבים לפתוח באש נגד ספינות המעפילים, היו להם דרכים חילופיות יעילות. עובדה שהם עצרו את האוניות וגירשו את המעפילים למחנות מעצר. הבריטים היו אימפריה לכן יכלו ללא קושי להחזיק מחנות מעצר בארץ אחרת, מה שהקל עליהם את הטיפול. אנחנו לא אימפריה, אנחנו לא יכולים להחזיק מחנות מעצר בחו"ל עבור המסתננים. אפילו מחנות מעצר בתוך הארץ זה עסק מאוד יקר עבורנו. כמו כן, עצירת מסתננים דרך הגבול הרבה יותר מסובכת בהשוואה לעצירת ספינת מעפילים. מזה משתמע: דרך מעשית לעצירת הסתתננות המונית דרך הגבול היא ירי על המסתננים (לזה אפשר להוסיף אולי מיקוש ועוד אמצעים אלימים נוספים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבריטים עצרו וגרשו. ממה שידוע לי מלבד פעם אחת הם לא ירו מראש. אתה מתרץ עבורם יפה, בשורה התחתונה הם יכלו, בדיוק כמו שאתה מציע, לירות כדי להרוג בכדי להרתיע יהודים מלבצע הגירה _המונית_ וכדי להגן על השטח שלהם. ככה הם לא היו צריכים לבזבז זמן ומשאבים על ליווי, גירוש ומחנות מעצר. העובדה היא שהם בחרו שלא לעשות את זה, אלא למצוא פתרונות חלופיים והומניים עד כמה שאפשר תוך כדי הגנה על השטח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פאטריה [ויקיפדיה] נתפסה ע"י הבריטים וטובעה. ע"י אנשי ההגנה, שניסו רק לחבל בה, אך שמו פצצה חזקה מדי. סטרומה [ויקיפדיה] טובעה. בים השחור, ע"י צוללת סובייטית, בזמן מלחמת העולם השניה. מתוך אח"י אילת (א-16) [ויקיפדיה]: שתי הספינות יצאו ב-26 בספטמבר מהנמל ועשו את דרכן בקרבה אחת לשניה עד אזור רודוס. כבר בצאתן ממיצר הדרדנלים לים האגאי המתינו להן שתי משחתות בריטיות. הן ליוו את הספינות כברת דרך ואף הזהירו את מפקדי הספינות ממוקשי ים בדרך והמליצו על נתיב חלופי שאומץ בתודה. התוכנית המקורית הייתה להעביר את מעפילי 'גאולה' ל'מדינת היהודים', אולם היא לא יצאה לפועל בשל הצפיפות הרבה ב'מדינת היהודים'. האוניות נפרדו באזור רודוס, 'גאולה' המשיכה לחיפה ו'מדינת היהודים' לתל אביב. במהלך ההפלגה נערכו מפקדי ההגנה והמעפילים להתנגדות פעילה למניעת תפיסת האונייה על ידי הבריטים. לקראת סוף המסע התקבלה הוראה שיש להתנגד פאסיבית, מחשש שהחיילים הבריטים, שדווחו על נשק באונייה, יפתחו באש. ב-2 באוקטובר, בהתקרב הספינות, בנפרד כבר, לחופי הארץ, הגיעו לקרבתן חמש משחתות בריטיות נוספות. "מדינת היהודים" הוקפה בשלב זה בארבע משחתות, בעודה ממשיכה בהפלגתה לתל אביב. החל משעות הצהריים של ה-2 באוקטובר ניסו הבריטים להשתלט על האונייה. תוך תימרונים הצליחה האחרונה לחמוק מקרבתן של המשחתות, שניסו שוב ושוב להתקרב אליה וכל אותו זמן המשיכה במסעה מזרחה, לכיוון החוף. בשעה שש בערב החלו הבריטים לירות פצצות גז מדמיע ולהתיז סילוני מים על הסיפון במשך 25 דקות. מגיני האונייה ונוסעים נפגעו, בהם תינוק שנחנק למוות מהגז3. השליטה על האונייה הועברה מהגשר לחדר בירכתיים ששימש כחדר הגה משני. שתי משחתות התקרבו אליה והיא הצליחה לנגוח באחת מהן ולהסב לה נזק. אולם המשחתת השנייה הצליחה להנחית חיילים על האונייה. בקרב שהתפתח ללא נשק חם היו נפגעים משני הצדדים, בנוסף לנפגעים שכבר היו על הספינה קודם לכן, בהם התינוק שנהרג מהגז. וכל אותה עת המשיכה האונייה להפליג מזרחה אל החוף. רק לאחר שהבריטים הצליחו לפרוץ פתח בסיפון, לחדור לחדר המכונות ולנתק את צינורות הדלק נעצרה האונייה במרחק של כעשרה קילומטרים מחוף תל אביב |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |