בתשובה לגיל גרור, 04/03/02 23:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
רון הגיב מהר במין ויתור, אבל אני לא הבנתי על מה אתה מדבר בעובדה ב'. האם תוכל להרחיב? אם הרוח שקיומה ידוע לנו בודאות היא האני הקרטזיאני, אז אנו דווקא יודעים בוודאות שהיא משפיעה על העולם הפיזיקלי (בוודאות, כמובן רק עד כמה שקיומו של העולם הפיזיקלי הוא וודאי). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו יודעים שקיים איזושהו קשר ("היד זזה" <-> "חוויה של רצון להזיז את היד") אבל אין משמעות הדבר שהחוויה משפיעה על התזוזה. מודל סימטרי לחלוטין למשל הוא כזה על פיו התזוזה משפיע על החוויה, ואפשר גם להמשיך הלאה עם הדמיון הפרוע ולהציע מודל בו קיימים שני מרחבים מקבילים לחלוטין (מרחב ה"חומר" ומרחב ה"רוח") שאין בינהם שום אינטרקציה, אבל שניהם דטרמיניסטיים ותהליכים מקבילים בהם מתפרשים כאילו יש בינהם קשר. לא שהמודל טוב במיוחד, ולמעשה לא ברור למה נחוץ בו "מרחב החומר", אבל שתי הדוגמאות הן להמחשה בלבד: ידע וודאי שכזה יכול להיות מושג רק על ידי מדידה במסגרת העולם הפיזיקלי, וכזו - ככל הידוע לי - לא נעשתה בנתיים. הבעיה כמובן עקרונית יותר מאשר "בנתיים לא הצליחו למדוד". בתפיסה הפיזיקלית כלל אין מקום למושג "חוויה". לשאלה "האם מכונות כביסה חשות כאב" ("חשות" במובן החוויתי, לא האלקטרוכימי הקשור נסיבתית לחוויה) אין משמעות בעיני הפיזיקאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מהו הרצון הזה. אם נפרק אותו לגורמים נגלה שיש לדון בדברים כמו דחפים, מניעים, תשוקות, משיכות, למידה, משמעות, שיפוט, הכרעה ועוד. הרצון איננו שם-עצם יחיד בעל כשרי מנהיגות והפעלה, למשל כמו שדקארט טען, אלא יש פה מערכת שלמה, מכונה הפועלת כארגון שבו היד זזה אולי כתוצאה של מיתאם בין דחפים, כוונות, מידע מעובד מהסביבה ומקבל משמעות והיוצר פעולה. בתפיסה הפיזיקלית (לפחות זו שאני נלחצתי להגן עליה, ואני חושב שירדן נמצא באותה סירה גם כן) יש ועוד איך מקום לחוויה. אנחנו לא מדברים על אלימינטיביסטיים בסגנון צ'רצ'לנד שרוצים לבטל בכלל את השיח הפסיכולוגי (ואולי הם צודקים, מה אני כבר יודע). מכונות כביסה חשות? אולי צריך לתת קצת קרדיט לעובדה שאנחנו מורכבים מחומר ביולוגי ולא מתכתי, כך שיתכן שכל נושא התחושות קשור למהות החומר הפחמני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במודל שהצגת יש מקום די והותר לא רק לנפש לכל פועל אלא אף לריבוי נפשות (שלא נדע). המקום הוא פשוט- באזור שאינך מסוגל לחזותו: פלוקצואציות בתכולת וזיקולות וריכוזי יונים או אפילו "סתם" אי ודאות ברמה של התהליכים הפיזיקלים. והרי לך גם אפשרות לשילוב הנסתר שהרי תגובות הגוף/חומר ניתנות לחיזוי מראש עד לרמת פעילותה של הנפש היגעה (מהי האינטראקציה בעזרתה עושה הנפש או מה שזה לא יהיה את ההתמרה מרוח לחומר לזאת כמובן לא אוכל אף לרמוז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מודה שלא הבנתי, ירוחם. אני מאד מקווה ש''פלוקצואציות בתכולת וזיקולות'' יפול בצד שגיאות תיקתוק. ריבוי נפשות זה דבר טוב, אבל לא הבנתי איך הגעת לזה, אבל אולי זה לא כ''כ עקרוני. אם ת'זוכר אמרתי שאי אפשר לחזות את פעילות הנפש הערנית או היעפה. קוזאליות כן, דטרמיניזם מוחלט לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי על העיקוב בתשובה. פלוקצו... וגו'- שונות בילתי ניתנת להערכה. ריבוי נפשות- על שום שבהתאם לפרדוקס של המפל (האיזכורים המרובים שלו עלולים לתת את הרושם שאני קורא בדבריו יומם וליל ולא כך היא לצערי) לא ניתן לפסול קיום הסברים אלטרנטיבים פרט לנבדק והווה אומר כי הקו המקשר בין נקודות המוצא דרך הנפש לפעולה יכול לעבור במסלולים (נפשות) רבים שרובם ככולם אינם מדידים פיזיקלית. (ובזאת הגעתי לניסוח הכי דואליסטי שאני מסוגל לו ככל הנראה) אודה אף כי אבוש אך לא זכורה לי השלמה שלך עם קיום נפש ועל כן המשפט האחרון המגביל את תוצאת פעולת הנפש לברת השתקפות קוזאלית אך לא דטרמיניסטית לא ברור לי. בכל מקרה התפשרות על אינדטרמיניזם גורסת להבנתי כי לעולם לא יובנו ה-''אני'' ה-''תודעה'' וה-''רצון'' באמצעים פיזיקליסטים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>בכל מקרה התפשרות על אינדטרמיניזם גורסת להבנתי כי לעולם לא יובנ >ה-"אני" ה-"תודעה" וה-"רצון" באמצעים פיזיקליסטים יכול להיות. אם אתה זוכר, עוד במאמר על התודעה הדגשתי שאותו מודל לא ניסה להסביר מה זה תודעה אלא מה דרוש למצב/ים מנטלי/ם להיות במצב תודעה. "מה זאת" תודעה אולי לא נדע, אבל אולי הענין הוא לא רק במה שאנחנו שואלים אלא היכן להפסיק לשאול, כמו מה היה לפני המפץ הגדול או מהיכן "כל זה" מגיע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |