בתשובה למאור גרינברג, 06/03/02 1:44
לגשת ישר לעניין 59641
אלכסנדר מאן • בתשובה למאור גרינברג יום ד', 6/3/2002, 3:43
מר גרינברג הנכבד,

אגש ישר לנקודות שהעלית:

א) הכיבוש הוא רע ויש לסיימו כבר אתמול, כפי שאני נוהג לומר פעם אחר פעם. במסגרת נסיון סיום כיבוש זה יש למחות ולהפגין כנגד המשכו, ואף להעביר מסר זה למדינות אירופה השונות, אך יחד עם זאת להדגיש כי ככל ששרון אכן אינו מסוגל/רוצה/יכול להביא לכל סוג פיתרון שהוא, כך גם כפילו ברמאללה, אשר מסתבר כי גם בהחזר מוחלט ושלם של כל שטחי כיבושי 67 ממשיך ודורש למימוש זכות השיבה.
תשובתי היחידה למצב בלתי נסבל זה היתה ונשארה בכוון הנסיגה החד צדדית ללא הסכם וללא חוזה שלום לקווי 67, היות ואין כל סיכוי ממשי להגיע עם ערפאת לשלום. אולי עם משיכיו, למרות שגם בכך איני בטוח.

ב) אכיפה של מדינות זרות? בבקשה. אני חושב בהחלט שניתן להפעיל סאנקציות על מדינת ישראל - אשר מן הסתם גם יגיעו - אך הדרישה ממדינת ישראל חייבת להיות הנסיגה המוחלטת לקווי 67, ללא כל קשר למהלכיו ופעולותיו של ערפאת. במילים אחרות: אין לדרוש עם ישראל לשאת ולתת עם ערפאת, כי אם לסגת באופן חד צדדי וגורף.

ג) לישראל אין יותר 'כביסה מלוכלכת' היות והיא מטיילת לה מזה 18 חודש בעירום בשכונה האירופאית. הבעייה של השמאל הישראלי אינה בהסברת המצב, כי אם באיתור הבנת חומרת המצב אצל האירופאים. שמאל זה צריך להסביר למקבלי ההחלטות באירופה כי על אירופה להפעיל לחץ מאסיבי על ישראל לקיום נסיגה חד צדדית מאשר לנסות ולהושיב את שני המנהיגים הישישים מסביב לשולחן הדיונים, עד יעלה עשן לבן. העשן הלבן נהפך זה מכבר לעשן שחור, והדגל השחור בשני הכוונים הולך ונותן את הטון. הנסיון לתלות סיבות אלו באיש ובצד אחד הם אולי תרגיל אקדמאי מעניין, אך יש לפעול ביעילות ובנחישות לזירוז קיום הנסיגה החד צדדית. זוהי הנקודה החשובה ביותר בדבריי, אשר קוראת לשמאל הישראלי להמשיך ולבקר נחרצות את שרון ומדיניותו, אך בד בבד להבהיר לאירופה כי עליה לפנות אל תחום המעשה, וכי ערפאת מן הסתם כשיר למהלכים מסוג זה ממש כאריאל שרון, שפירושו לא כשיר.
שמאל ישראלי זה חייב גם לברר מדוע מופנית הביקורת הקשה באירופה כנגד שרון בלבד, ללא כל איזכור בעיותיו של הצד הנגדי. מבחינה זו דומה הדבר לשוני בעמדתו של השמאל הישראלי ברשותו של עמוס עוז ויורם קניוק כנגד שאיפות הפאציפיזם בשורות השמאל הגרמני בתקופת מלחמת המפרץ, אשר בחלקן נבעו ממוטיבציות שונות לחלוטין.

בברכה

א. מאן
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות