בתשובה ליוסי כהן, 05/03/02 22:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מר כהן הנכבד, הבוז והשנאה כלפי אריאל שרון באירופה קיבלו בחודשיים האחרונים תפנית מרכזית על ידי דווחיהם המגמתיים והחד צדדיים של אנשי התקשורת ביבשת זו, אשר מראים בעיקר תוצאות פעולות תגמול ישראליות ללא כל ניתוח מעמיק של ממש לסיבותיהן הכלליות של התדרדרות זו, וללא כל נסיון ראשוני להעמיד בסימן שאלה את יכולתו של ערפאת לשמש כפרטנר לכל מו''מ שלום בהווה ובעתיד. העובדה שהאדם אריאל שרון הוא שנוי במחלוקת אינה חדשה, ואין בי כל רצון להגן עליו ועל דמותו, היות ואיני מאמין בגישתו הכללית לסיכסוך. יחד עם זאת עליי להבהיר שעם כל הביקורת הקשה שיש לי כנגד מהלכיו השונים של אדם זה לאורך היסטוריית מדינת ישראל מדובר מבחינתי בראש ממשלה נבחר דמוקרטית, אשר מולו עומד אדם שעשה הרבה להפיל את קודמו של שרון בתפקיד ואף למעלה מזאת, אדם אשר משמש בתפקידו כארבעה עשורים רציפים, ללא כל אופוזיציה אמיתית בשטח וללא כל אתיקת הנהגה מקובלת גם במושגים פנים-ערביים, כך שמבחינתי אדם זה מהווה מכשול לשלום ממש כיריבו הפוליטי אריאל שרון, אשר גם הוא אינו מסוגל להביא כל שלום, ונבחר לאחר ייאוש הישראלים מדרך השלום שהובילה לעשרות הרוגים ופיגועי טרור נוספים. אשר לסיבות השונות באירופה לשנאת שרון הרי שאלו מגוונות, ומסתמכות על מעלליו השונים בעבר - אך יחד עם זאת דומה שתיעוב כללי זה מגלם לעיתים את הדחייה הכללית הקיימת כלפי מדינת ישראל בחוגי ממשל, תקשורת ואקדמיה באירופה, אשר דווקא גרמניה היא דוגמה טובה למיעוט תופעה זו, אולי בשל עברה. בברכה א. מאן |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |