 |
מעומק רגשי הנחיתות העמוקים שלי, אבהיר שוב את עמדתי בצורה קצת אחרת, למרות שאני חושב שדבריי עד כה היו מספיק ברורים.
האם נוכל להשיג שלום ו"סיום הכיבוש" על סמך גבולות 67 ? אי אפשר לדעת. כל שאנו יודעים הוא שניסיון בדרך מטומטמת להשיג זאת כשל, והביא עלינו צרה ואסון גדולים כל כך שהשד יודע איך נצא מהם, למרות שלמרבה הצער אין אנו שומעים אף מילה קטנה של חרטה והכאה על חטא מצד היוזמים. ניסיון בדרך חכמה יותר אולי יצלח (ואולי לא).
האם נוכל להשיג שלום ו"סיום הכיבוש" על סמך הדוגמה שהבאתי בהודעה קודמת, כלומר הקמת מדינה לפלשתינים בכמה ערים שלהם ? אי אפשר לדעת. תלוי איך נכלכל את מעשנו ואיך יעמדו הנחישות וכוח העמידה שלנו מול אלה של האויב.
האם נוכל להשיג שלום על סמך ויתור יותר גדול מגבולות 67 וחזרה, למשל, לגבולות החלוקה או קבלת זכות השיבה ? גם את זאת אי אפשר לדעת. (ההיסטוריון "החדש" המאוד לא ימני, בני מוריס פרסם לא מכבר דברים בהם אמר שעלינו להילחם עתה, משום שהפלשתינים רוצים את הכול. קצת מאוחר אמנם, אך גם הוא גילה סוף סוף את אמריקה.)
האם נוכל להשיג הסדר שבו תועבר האוכלוסייה הפלשתינית למדינות ערביות אחרות במזרח התיכון כפי שנעשה במקרים אחרים בהיסטוריה וכפי שאני הייתי רוצה ? גם את זאת אי אפשר לדעת.
אני לא אצביע בעד החלופה הראשונה, אבל אם הציבור יחליט ללכת על זה אקבל זאת. מדוע כל כך קשה להבין זאת, ודרושות הבהרות ?
אגב, האם אתה היית מצביע עבור החלופה השלישית, ואם כפי שאני מקווה, לא היית מצביע עבור הסדר כזה, מה יש עליך להבהיר עוד ? איש איש, רצונותיו ודעותיו ואין דבר כזה: 67 אלוהנו 67 אחד. אין שום קדושה ב 67.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות