בתשובה לאילה, 14/05/12 14:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את ההבדל בין הרצוי למצוי. תארי לעצמך שמקימים ועדת חקירה לנושא גיוס חרדים בראשות השר אלי ישי. יושבת הועדה על המדוכה ואז יוצא השר ישי ומודיע שהוא נוכח לדעת שגיוס חרדים זה דבר חיוני וצריך להחיל אותו מרגע זה. ובכן זה יכול לקרות, אבל לא יקרה. באותה מידה "תוצאות הניסוי לא תלויות במבצע הניסוי". מתברר שתוצאות הניסוי תלויות במבצע ביותר מרמה אחת. לא רק זהות החופר קובעות את תוצאות החפירה אלא אפילו התקופה בה עורכים את החפירה או את הפרשנות. פרופ' ישראל פינקלשטיין הפך על פיה את הפרשנות של פרופ' ידין לחפירות של מגידו, חצור וגזר בשנות ה-80. זה לא יכל לקרות לפני מלחמת יוה"כ. "הויכוח הוא רק על הפרשנות והתמונה הכוללת" - נכון, אבל חוץ מזה כל מה שיש זה כמה שברי חרס ואבנים מסותתות. כאשר נמצאה בחומת תל דן שבר לבנה משימוש משני שעליה הופיעו המילים "בית דוד", נהפך עולם הארכיאולוגיה של תקופת המקרא על פיו ואפילו גדולי ה"מינימליסטים" הודו שדוד הוא ככל הנראה דמות היסטורית. מה שעשה את זה היה ה"הפרשנות והתמונה הכוללת". באותה מידה יתכן שיבוא מישהו ויגלה שאבן החומה כיוונה בעצם לבית דוד לוי, שר השיכון של ישראל ואז שוב הכל יתהפך על פניו. מלבד ה"הפרשנות והתמונה הכוללת" כל מה שיש בארכיאולוגיה זה חיטוט בבוץ ובגלי אשפה כדי למצוא שרידים פיזיים עלובים מחורבות העבר המפואר או מפואר פחות. בד"כ כאשר מוצאים מטבע או כמה אותיות ניתנות לפענוח הדבר נחשב לתגלית מרעישה. מלבד תשובה לשאלתך, הנאמר נועד גם לסנוט באסכולה ה"מינימליסטית" המבקשת לבטל את חשיבותו של מסמך היסטורי עשיר ורבגוני לטובת שברי חרסים וסקרי שטח שרק אלוהים לבדו יכול להיות בטוח במשמעותם האמיתית. למען ההגינות, אציין שי. פינקלשטיין וחסידיו, בעצם מבקשים לקבוע כי אי אפשר לקבל את אמינות הסיפר המקראי כל עוד אין בנמצא עדות פיזית (החרסים הלבנים והאותיות הנ"ל) שמאשרת אותה. לטעמי האישי יש כאן הפרזה בודאות ובנכונות של הפרשנות הארכיאולוגית לממצא הפיזי. לטעמי עדיף לומר שאין ברירה אלא לקבל את הסיפור המקראי (נניח מתקופת השופטים והלאה) כל עוד אין ממצא פיזי חד משמעי הסותר אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל התשובה הארוכה הזו קשורה לשאלה מי ינהל את החקירה בשטח? אחרי שיחפור מי שיחפור, יבואו פינקלשטיין או גורפינקל (או ישי) וינסו לפרש את הממצאים כראות עיניהם. כמוכן, אני חושב שההבדל בין גורפינקל לבין פינקלשטיין (מבחינת היחס למסמך ההיסטורי הרב-גוני לעומת הממצאים הארכאולוגיים בשטח) אינו גדול במיוחד. למה לדעתך אם (כטענתו של פינקלשטיין) הסיפור המקראי נכתב בפועל מאות שנים לאחר תקופת השופטים (ויש לו לא מעט עדויות המראות, לשיטתו, שהנוסח שאנו רואים כולל לפחות עיבוד מאוחר מתקופה זו), למה אתה כ"כ שש להסתמך עליו כמקור היסטורי לתקופת השופטים? באותה מידה אבן בית דוד מדברת על כך שמלכי יהודה באותה תקופה כבר התייחסו למישהו בשם דוד, אך אין כאן פרטים נוספים על אותו דוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפני שאין משהו יותר טוב. אם לדייק, ההרגשה שלי היא שהמינימליסטים ממהרים לערער את אמינות הכותב המקראי, על סמך ממצאים פיזיים מעטים שפרשנותם מאד שנוייה במחלוקת. העובדה שניתן להעביר את התיארוך של שערי מגידו, חצור וגזר ב-100 שנה בקלות כזו מעידה עד כמה הפרשנויות הארכיאולוגיות הן ספקולטיביות. אגב, הראיות החזקות ביותר לכך שהמקרא נכתב בימי יאשיהו מלך יהודה באות מפרשנות המקרא ולא מאיזשהו ממצא פיזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובדה שמאה שנים לכאן ולכאן משנות הרבה מעידה על כך שצריכם לגשת בצניעות לממצאים. מה שמטריד אותי היא הרצון שלך להתייחס לטקסט מאוחר (אין מחלוקת רצינית על כך שאפילו התורה נערכה אחרי ימי יאשיהו גם אם כמעט כל חלקיה קדומים יותר) כדברי אלוהים חיים. פינקלשטייןן ושות' טוענים שחלקים במקרא נכתבו (או נערכו) בתקופת יאשיהו בעיקר לפי שמות מקומות שמופיעים בהם שלא היו הגיוניים בתקופות מוקדמות יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנו חוזרים על עצמנו. לגבי ''הרצון שלך להתייחס לטקסט מאוחר כדברי אלוהים חיים.'' אני לא יודע מאיפה לקחת את זה. אני טוען שהממצא הפיזי מתקופת המקרא מאד מצומצם ופרשנותו הארכיאולוגית מאד שנוייה במחלוקת. לכן צריך להיות זהיר מנסים ל''תקן'' את הסיפר המקראי ע''פ הממצא המצומצם הזה. אישית אני דוקא נוטה לגרסה המינימליסטית, בין היתר משום שהיא מתאימה לכמה רמזים שיש במקרא עצמו. (זה מזכיר לי ספר יפה בו ניסה מישהו לזהות את הסופר המקראי בשמו. אאז''ן הוא טען שהסופר הוא ירמיהו מענתות). אני לא בקיא בכתבי פינקלשטיין ויריביו בעניין מועד הכתיבה המקראית. אני זוכר שיש פסוקים במקרא מהם משתמע שנכתבו לפני מותו של המלך יאשיהו במגידו ובהמשך באים פסוקים שנכתבו כבר לאחר מותו. כמו כן שמו של יאשיהו הוא השם היחיד המופיע בספר מלכים מחוץ למסגרת הזמן שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לחלוטין שמה שחשוב זה הפרשנות והתמונה הכוללת. זה נכון בכל מדע (אם בכלל מתיימרת הארכיאולוגיה להיות מדע). אך נראה לי שבהנתן ממצאים מסויימים, זכותו של כל אחד לבוא ולתת להם פרשנות. מה שכתבת על מגידו מאוד מעניין (אחפש עוד מידע על זה, ותודה על ההפניה), אבל הוא מוכיח בדיוק את טענתי. אם הבנתי אותך נכון, פינקלשטיין הציע תאוריה חדשה (המתאימה לתפישת עולמו, לזמן ולמקום בו הוא פועל ושאר עניינים סובייקטיבים המשפיעים כמובן על ה''מדע'') עבור אותם ממצאים בדיוק שגילה ידין מוקדם יותר. אם כך, לא משנה שהיה זה ידין שחפר, ולא הוא עצמו. אם התאוריה של פינקלשטיין משכנעת יותר משל ידין, או לפחות ''מחזיקה מים'', אז היא פרשנות אפשרית, וצד לגיטימי במחלוקת. אני עדיין לא ממש מבינה למה משנה מי האדם שחשף את הממצאים. באותה מידה רשאי יכול מישהו אחר להציע פרשנות חדשה לאתרים שחפר פינקלשטיין. מה שאיני מבינה הוא למה לאדם שחופר יש יתרון תיאורטי (כלומר לתאוריה שלו יש יתרון) על פני שאר הקהילה הרלוונטית. ההסבר של ירדן כבר יותר נשמע לי, וגם עליו יש לי שאלות, אך על זה אגיב כבר שם (בהמשך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא הסברתי עצמי כל כך טוב. למעשה בנקודה זו אני חושב בדיוק כמו ירדן. לב העניין אינו בזכות לפרשנות שיש לכל אחד, אלא ראשית בעובדה שהממצא הפיזי בד"כ אינו "מדבר בשם עצמו" אלא פתוח ליותר מפרשנויות ושנית שהארכאולוג המפרשן ניגש אל הממצא עם הדעות המוקדמות שלו וזה הרבה פעמים משפיע מאד על הפרשנות שהוא מעדיף. על חצור, מגידו וגזר מספר המקרא: "וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא, וְאֵת, חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם; וְאֶת-חָצֹר וְאֶת-מְגִדּוֹ, וְאֶת-גָּזֶר" (מלכים א', ט, ט"ו). יגאל ידין מצא ב-3 האתרים שרידים של מבנה שער עירוני מארכיטקטורה האופיינית לכנען ולתקופת המקרא (חומת סוגרים ושער תאים). באותה תקופה של קום המדינה (1958), האוירה הציונית והנאראטיב של "חדש ימינו כקדם" והדילוג מעל הגולה אל תקופת המקרא והתנ"ך, היו בשיאם. זה בא לידי ביטוי גם באישיותו של יגאל ידין הרמטכ"ל ממלחמת השחרור והארכיאולוג הנודע של מגידו ומצדה. זה פשוט התבקש שידין יראה בממצא שלו הוכחה ואישור לפסוק התנ"כי המתאר את תפארת ממלכת דוד ושלמה בשיאה. התאוריה המינימליסטית של ישראל פינקלשטיין נולדה בשנות ה-80 וה-90 והיא אופיינית לאוירת הפוסט-ציונות של אחרי מלחמת יוה"כ. פינקלשטיין לוקח בדיוק את אותם מבני שער בשלושת הערים ומשנה בנאראטיב של ידין רק דבר קטן אחד: השערים הם מטיפוס אכן מטיפוס דומה, אלא שמועד הקמתם שייך לבית עמרי (אחאב) בתקופת ממלכת ישראל (כ-150 לאחר ממלכת דוד). אחאב היה מלך עשיר חזק ומפורסם (ויש לכך גם ראיות חוץ מקראיות), כך שההסבר הזה מאפשר להחזיק בדעה שבממלכת דוד כלל לא היו ערי חומה עם שערים גדולים, אלא רק כפרים ועיירות. לגבי השמות בויכוח הזה, אני לא מכיר ואין לי שום דעה. כל מה שרציתי להגיד לך שקרוב לודאי שארכיאולוג מינימליסט וארכיאולוג מקסימליסט יבחנו את אותו ממצא עצמו ויגיעו למסקנות הפוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין לבין התברר גם שאותו צוות בנאים בנה ככל הנראה את מגידו ואת שומרון (אבנים עם אותו סימן סתתים). בשומרון לא הייתה בניה קדומה יותר (כאן הממצאים בשטח מאשרים באופן כללי את המסופר בספר מלכים שהעיר הוקמה ע''י עמרי), ושגם היא נבנתה בתבנית דומה (לא זוכר אם גם השערים או רק מבנה העיר). חצור, מגידו וגזר לא היו עיירות קטנות ב''תקופת דוד'' (ראשית תקופת הברזל). נדמה לי ששלושתן היו ערי חומה כנעניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"ן אתה טועה לפחות לגבי חצור. בכל מקרה אני כתבתי על ממלכת דוד. ע"פ הגרסה המינימליסטית, בלי קשר למה שהיה בשלושת הערים במאה ה-10,(עיר חרבה, יישוב כפרי דל או עיירה כנענית עם ביצורים תחת שלטון מצרי ו/או פלישתי), הן לא נכללו בממלכת דוד. לכן מה שנאמר נשאר בתקפו: ממלכת דוד היתה ממלכה שבטית שכללה אולי גם כפרים ועיירות, עם או בלי ביצורים, אך לא ערי ממלכה כפי שהיו שלושת הערים הללו בממלכת ישראל של בית עמרי. סימן הסתתים הוא דוגמה טובה לממצא פיזי הפתוח לפרשנויות רבות: כל סתת סימן את האבנים שלו בסימן ייחודי (בד"כ אות) לצרכי שכר (השכר היה ע"פ מס' האבנים שסיתת). זה שאותו סימן הופיע בחצור ובמגידו יכול לומר שאותו סתת עבד בשתי המקומות ויכול לומר ששמות הסתתים שעבדו בשתי הערים ואולי בתקופות שונות התחילו באותה אות. אגב ראיתי בויקיפדיה ונזכרתי שהמינימליסטים טוענים גם שהשערים בערים הנ"ל אינם דומים גם מבחינת טיפוס. יש שערים עם 4 תאים ושערים עם 6. המקסימליסטים טוענים שמ-2 התאים החסרים בגזר פשוט לא נותרו שרידים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |