 |
חברי הכנסת צריכים להנהיג את הדיון הציבורי. הם צריכים להיות הוגי הדעות, העיתונאים החוקרים ומעצבי דעת הקהל.
כל הריסונים שאני מציע נועדו לשכך את השפעתן של התלהמויות קצרות מועד על תהליך קבלת ההחלטות של המדינה ולרסן קבוצות של בעלי עניין. אני לא מבטל את הדמוקרטיה. להיפך, חברי הכנסת וראש הממשלה חייבים לעמוד במבחן דעת הקהל בבחירות. הציבור הוא עדיין מקור הכוח הפוליטי.
כשאני מציע להעמיד לרשות הח"כים את משאבי רשות השידור ומבקר המדינה אני מעניק להם (לכל אחד מהם) שליטה בדעת הקהל. הח"כים מודרים כיום כמעט לחלוטין מהשיח הציבורי, אני חושב שאת רובם אני לא מכיר כלל. הכנסת כיום היא גם שפחה חרופה וגם מרקקה ציבורית של התקשורת, ואני מציע להעמידה במרכז המכובד של השיח הציבורי, וכמעט ליתר את הסיקור הפוליטי של התקשורת.
אם הולכים בכיוון שאני מציע, הכנסת מתחזקת במידה כזאת שראוי לדון בדרכים לרסן כוח זה. אנחנו לא רוצים לחזות באינקוויזיציות אכזריות ומשפילות מדי בשידור חי, ואנחנו לא רוצים ששידורי הכנסת יהיו בעצמם מקור להתלהמות ולדרמה.
אני לא מאמין שברוסיה יש לקבוצה של חברי פרלמנט סמכות וכלים לחקור את הנהלת החשבונות של פוטין, ואחר כך לזמן אותו ופקידים אחרים לשידור חי בטלוויזיה ולחקור אותם על איך הוא מממן את בניית הארמון שלו. אבל אולי אני טועה. אם יש שם סמכות כזאת, אז אני רוצה דמוקרטיה סטייל רוסיה.
___
כמובן שחקיקה זקוקה לאישור הכנסת והכנסת דנה בה ומותר לה להכניס בה שינויים. כמובן שאנשים מסוגלים לנהל משא ומתן וחברי כנסת שיש להם השפעה ציבורית יכולים לפנות לממשלה ויכולים ליזום חקיקה באופן עקיף.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש