בתשובה להפונז, 10/05/12 15:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ועוד נקודה חשובה: כמה אנשים ישמעו את הסימפוניה החמישית של בטהובן באולם קונצרטים? כמה ישמעו אותה דווקא ברדיו? וכמה ישמעו אותה (לראשונה?) רק כרינגטון? כמה אנשים יטרחו בכלל להגיע למוזאון שבו מוצגת אחת הצעקות? כמה יראו רק רפרודוקציות (מוקטנות?) שלה? כמה יכירו רק כל מיני דימויים שמבוססים על הדמות הזו? זה לא חוכמה לבסס את התרבות על איכות. צריך בראש ובראשונה להפיץ אותה. האם אתה מעדיף שהסימפוניה החמישית לא תהיה זמינה כרינגטון? ולא התייחסת עדיין לאבחנה הבסיסית שעומדת בבסיסה של דחיסת תמונה מאבדת נתונים: רוב הנתונים שבתמונה הם נתונים מיותרים. אין צורך באמינות של 100%. כך עובדת גם הראיה האנושית שלנו. אתה באמת לא יכול לקלוט את המסר של התמונה ללא מבט בתמונה המקורית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתור משתמש ותיק בטייפ קסטות, אני האחרון לזלזל בעותקים מאיכות בינונית של יצירות מוסיקה. וודאי שתפוצה רחבה מצדיקה הורדת איכות, כזו או אחרת. עם זאת אני מניח שיש פשרה סבירה בין הצורך בהפצה לצורך בשמירה על איכות. ייתכן והזמינות של החמישית כרינגטון לא תגרום לשומעים מספיק רצון לשמוע את הדבר האמיתי - לאו דווקא אולם קונצרטים, אלא לפחות מערכת סטריאו איכותית. בקשר למסר - אם אתה חושב שמטרת ההתבוננות באמנות מצומצמת למסר שלה - אכן הגעת לדעתי לדחיסה האולטימטיבית. ובדרך איבדת את העיקר שהוא החוויה. בהקצנה הייתי אומר שהמסר של תמונה כזו, ושל יצירות אמנות רבות אחרות, מעניין אותי כקליפת השום. כל מתבונן יחווה את החוויה שלו ויסיק מסר אם בא לו. אני מסכים אתך אם כך שאם אנחנו מחפשים רק מסר, ניתן לדחוס היטב תמונות רבות, אפילו ב-JPEG. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון, ובכ"ז יש פער עצום בין ג'ייפג מכווצ'ץ לבין הדבר האמיתי. יש גם הבדל בין הדפסה איכותית על נייר כרומו בספר ובין הדבר האמיתי, אבל זה כבר יותר מייצג. ________________ מנסיוני, לעיתים כשרואים את היצירה המקורית מתאכזבים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |