|
אתה עונה לה כמו שענו לה הטוקבקיבטים: את לא דתיה. איך זה בדיוק מסדר את העניין? הסיפור הוא לא על הדתיות שלה אלא על החינוך הדתי/לאומי. אם היא היתה נשארת באותו מקום שהיתה בגיל 18, לא היו מתעוררים בה ספקות והיא לא היתה כותבת את הטור. זה נשמע לך טבעי, אבל משפט כמו "אנחנו לא מפרנסים ערבים" הוא משפט שאין מצב שמורה או מדריך או מדריכה בבית הספר היסודי או בתיכון או בתנועה במגזר החילוני היו אומרים. (עם זאת, סיימתי ללמוד הרבה לפני שגדעון סער נעשה שר החינוך). הכותבת גדלה מגיל רך בידיעה שאנחנו עליונים ומגיע לנו, והערבים תת אדם בזויים - סוג ב' - ועכשיו היא מתחילה לפקפק בזה. הסיפור הוא על חינוך. מה זה מזכיר?
|
|