|
מה שטוב אצלך הוא הנקודה. אינך מסכים איתי שהמצב ב-44 ואילך היה שונה מהמצב ב-39-42 ? על פי ה"אנשים עברו מהוואפן ס.ס. למחנות וחזרה" אפשר לחשוב שהיה שם חוק הכלים השלובים והיתה זרימה חופשית בין המחנות ליחידות הלוחמות. הזרימה היתה בעיקר בין הקצינים הגבוהים. 38 אוגדות שעוברות כל הזמן שחיקה מאסיבית וכל מספר חדשים צריכות להבנות מחדש, אינן יכולות לעבור סבבים כפי שאתה מתאר אלא באופן מצומצם ובעיקר אצל הקצינים הגבוהים. גם בצבא הגרמני הרגיל היתה אינדוקטרינציה והחיילים נשבעו שבועת נאמנות לפיהרר. בס.ס. היתה יותר. לא טענתי לוורמאכט הטהור ולא נתתי לס.ס. הכשר. מה שטענתי הוא שבערוב המלחמה יחידות הוואפן ס.ס. היו יחידות צבא לכל דבר. הצבא הגרמני עשה זוועות ובעיקר כשעסק בדיכוי פעולות גרילה. הויכוח הזה ממש לא נוח לי במיוחד שאני יודע שהעיסוק שלך בין היתר הוא בהיסטוריה צבאית. אחד המפקדים הראשונים בוואפן ס.ס. היה שרנר שהיה קצין מיקצועי אבל נאצי קנאי. היו גם קצינים נאצים קנאים בצבא. היחידה של קורט ולדהיים עשתה פשעי מלחמה רבים יותר מדוויזיית השריון מספר 10 של וואפן ס.ס. בה במקרה שרת גראס. בלי להתייחס לצבא הגרמני ש"כבודו" במקומו מונח, אין ולא היה צבא טהור- זה רק באגדות, במיוחד כשהצבא צריך לשמש כצבא כיבוש. ושלא תעז לחשוב אפילו שאני משווה את צה"ל לנאצים. במקומות בהם האוכלוסיה המקומית מגלה התנגדות, כל צבא ביצע ומבצע פשעי מלחמה. הצבא האמריקאי בפיליפינים, הבריטים בכל מקום באימפריה שלהם, הצרפתים, הרוסים וכו'. רק דוגמא קטנה ושולית בה נזכרתי כרגע: בזמן המרד הערבי בשנות ה-30, נכנסה יחידה בריטית לכפר סולם, סידרו את גברי הכפר בשורה וירו באופן אקרעי במספר גברים - כל גבר חמישי או עשירי, אינני זוכר, כדי להשליט טרור על הכפר.
|
|