בתשובה לטווידלדי, 23/04/12 20:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי להבהיר את עמדתי ולכן אענה בהרחבה. א. הטענה הבסיסית שלי אינה נובעת מתוך הגנה בסיסית וכוללת על גראס. אני מנחש שגראס די קרוב בדעותיו לרויזיוניסטים הגרמניים. איני מתכוון למכחישי שואה אלא להיסטוריונים השמרניים מגרמניה (ארנסט נולטה למשל) שנטו לאזן ביןפשעי הנאצים לפשעי יריביהם (כמו למשל גרוש הגרמנים האתניים מן המזרח בסוף מלה"ע ה-II). היסטוריון אחר בשם הילגרובר התמחה בהשוואת הפשעים נגד האנושות של בריה"מ וגרמניה הנאצית. הוא "נדד" עוד יותר קרוב למכחישי שואה של ממש בטוענו כי השואה היהודית אינה יחודית (נניח ביחס לטבח ולגירוש ההמוני של כל מיני קבוצות אתניות וכלכליות ע"י סטלין). טענה אחרת היתה שמבצע ברברוסה (היטלר תוקף את בריה"מ) לא היה אלא מכת מנע נגד תוקפנות סובייטית מתוכננת נגד הרייך וכן הלאה. בקליפת אגוז השקפת הרויזיוניסטים ראתה בפשעי הנאצים חלק משדה שלם של פשעי מלחמה שבוצעו במאה ה-20 כתוצאה של האידיאולוגיות והטכנולוגיות של המודרנה. בקצרה אני משער שגם גראס אינו רואה בפשעי הנאצים איזושהי נקודה סינגולרית בהיסטוריה האנושית אלא רואה בהם חלק מרצף הזוועות של המאה ה-20. מסיבה זו לא ציפיתי מגראס להיות פרו ישראלי ואיני מופתע במיוחד כאשר מתברר שהוא אנטי-ישראלי. ב. הטענה הבסיסית שלי היא שאין שום ראיה לאנטישמיות של גראס בשום דבר שהוא כתב או התבטא כולל בימי נעוריו. לא ראיתי בשום מקום שהוא טוען או חושב שיש משהו אינהרנטי ביהודים שגורם להם להיות גורם שלילי ומסוכן בהיסטוריה האנושית. טענתי היא שזה מגוחך לראות בכל מי שיש לו טרוניות וטענות כלפי ישראל (מוצדקות או חסרות שחר) באופן אוטומטי גם אנטישמי. (דרך אגב אפשר להזכיר שלא מעט מחובבי ציון הלא יהודים עשו זאת ממניעים אנטישמיים). ג. אני רואה הבדל "מהותי" מאד בין אושוויץ להפצצות-שטיח. ההבדל הוא שמבחינה היסטורית, האידיאולוגיה ותפיסת המציאות הנאצית הביאה גם לאושויץ וגם להפצצות השטיח. כאשר מתיחסים באופן פרטני לזוועות האלו אפשר לומר כי מבחינה סובייקטיבית המעשים הללו די דומים בנפשעותם. בעוד הנאצים גמלו באושויץ לפושעים שגרמו להתרחבות והמשך המלחמה העולמית (ובניגוד למה שמישהו כתב כאן בדיון, אין אפילו בדל של ראיה לכך שהיטלר ועוזריו לא האמינו בנאראטיב שאותו הפיצו), כך בעה"ב ניסו באמצעות הפצצות השטיח נגד אזרחים לא חמושים ל"סחוט" אותם למצב של התנגדות לשלטון הנאצי. העובדה שהשיטה של ערעור הבסיס האזרחי של השלטון הנאצי באמצעות הפצצות זוועה, ככל הנראה לא עבדה בסופו של דבר, רק מדגישה את הנפשעות בדיעבד של המהלך הזה (המשטר הנאצי הובס בסופו של דבר ע"י מהלכים צבאיים קונבנציונליים (קלאוזביציים) ולא בגלל התמוטטות ומרד מבית כפי שקרה במלה"ע ה-I. בסופו של דבר הוורמכט הוכרע ע"י הצבא האדום שלא היה לו כוח אוירי אסטרטגי בכלל). רק דיסוננס קוגניטיבי בעוצמה גבוהה מונע מרבים לראות בהפצצות השטיח גם את הצד של טבח חסר תועלת של חפים מפשע. ד. גם בסוגיית הוואפן ס"ס אין כאן כתב הגנה עליו. מה שהוכיח גולדהאגן באחרונה היה שגם חיילי הוורמאכט עצמם היו מעורבים בפשעי מלחמה מן הסוג בהם התמחה הוואפן-ס"ס. זה לא משנה את ההבדל ביניהם שבא לידי ביטוי בכך שבנירנברג הס"ס הוכרז כארגון נפשע והוורמאכט לא. ברור שיש משהו בדבריך והרבה מעבר לכך שאנשים עברו בין הזרועות השונות של הס"ס. כאמור הואפן-ס"ס טובל בביצה של פשעי מלחמה הרבה מעבר למה שקרה בוורמאכט ככלל. עובדות מרשיעות אלו אין בהם די כדי לזרוק את כל העובדות ההיסטוריות למטחנה מילולית המייצרת דייסה זוועתית אחידה מכל הזרועות של הס"ס. העובדה שאנשים יכלו לעבור מן הואפן-ס"ס לס"ס הרגיל פשוט לא אומרת שום דבר. יחידות שלמות הועברו מן הוורמאכט לוואפן-ס"ס (כמו למשל הקורפוס ה-15 של פרשים קוזאקים) מבלי שאפשר להסיק מכך שלא היה הבדל בין הוורמאכט לס"ס. המשימה של אנשי הוואפן-ס"ס היתה להילחם לצד הוורמאכט (ולטווח הרחוק להחליף אותו). אופרטיבית בשטח היו אנשיו כפופים למפקדות הוורמכט במסגרתן פעלו. ארגונית הם היו כפופים לגנרל ספ דיטריך שדיווח ישירות להיטלר ולא להימלר מפקד הס"ס. כל המבוך הזה, אופייני לתוהו ובוהו המנהלי שאפיין את גרמניה הנאצית ושנועד להבטיח שהיטלר יהיה האדם היחיד שבידיו יהיו כל קצוות החוטים, בפועל כמעט שלא היו אנשי וואפן-ס"ס בשורות הס"ס הרגיל שאנשיו גוייסו ישירות מן האזרחות, המשטרה והצבא. לעומת זאת, אנשי וואפן-ס"ס פעלו באופן שגרתי לצד יחידות של משטרת הס"ס הרגילה (למשל בדיכוי ההתנגדות היהודית לחיסול גטו ורשה ב-43). ב-44, כאשר גוייס גינתר גראס, היה אפשר לגייס מגוייסים ישירות לוואפן-ס"ס בדיוק כפי שאפשר היה לגייס לוורמאכט, כך שההבדל בין מגוייסי הוואפן-ס"ס לסתם מגוייס של הוורמאכט בשלב זה לא ממש משמעותי וגינתר גראס לא היה בהכרח חסיד אדוק של האידיאולוגיה הנאצית יותר מעמיתו הקוזאק בקורפוס הפרשים ה-15 של הוואפן-ס"ס. ה. ועוד, בניגוד למה שמישהו כתב כאן בדיון, אפילו החברים הרשומים של המפלגה הנאצית עצמם לא בהכרח היו אנטישמים קנאיים. זכור לי באופן כללי, כי מחקר שנערך בין אנשים שנרשמו למפלגה הנאצית בראשית שנות ה-30 ביקש מהם לדרג את 5 הסיבות העיקריות שהביאו אותם להירשם למפלגה. מתברר שרק שליש מהם ציינו את האנטישמיות בין הסיבות האלו. כמובן שאנשים שלא יכלו לבלוע את האנטישמיות הזאת לא הצטרפו למפלגה, אלא שגם בין המצטרפים, עניין האנטישמיות לא בהכרח עמד בראש מעייניהם. אני חושב, שאם לא מצאנו בין כתביו של גראס במשך עשרות שנים שום התבטאות אנטישמית, מותר לנו לומר שגם אם גראס של 1944 שירת בוואפן-ס"ס וגם אם גראס של 2011 לא ממש אוהב את מדינת ישראל, עדיין אין זה מטעמי אנטישמיות דוקא. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |