בתשובה לברקת, 28/04/12 8:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ישראל לא ניתקה, למשל, את יחסיה עם אוסטריה בתקופת כהונתו של קורט ולדהיים כנשיא, אלא פחות-או-יותר "שמרה אותם על אש קטנה". היו אלה ימי תחנת המעבר באוסטריה ליהודי בריה"מ לפני התפרקותה, וישראל נהגה בזהירות ובתבונה. כדאי להזכיר שלא סעיף חוק כזה או אחר (עפרונית?), לא תקדימים כלשהם, לא ישראל כמדינה ולא הממשלה כממשלה החליטו להחרים את גראס - אלי ישי חובב הרעש והכותרות הוא שהחליט, שלף והכריז (ועשה את זה בניסוח המסגיר את בורותו, אבל לא זו הנקודה), ולממשלה לא נשארה ברירה. פוליטיקאים בישראל מתקוטטים לעין המצלמות בלי בושה בעניינים קטנים וגדולים - אבל בעניין זה היה ברור שגם אם יש בממשלה הזאת כוחות שקולים ומתונים יותר, הם חייבים ליישר איתו קו ולו לצורך השמירה על כסאותיהם. לדעתי אפשר היה להסתפק בגינוי של ביבי לגראס ולשיר, ומוטב היה לא להחרים כל כך מהר אלא לחכות ולהחליט על קו פעולה רק במקרה שגראס יביע את רצונו לבקר בארץ - דבר שאולי לא היה אמור לקרות בכלל, לאור גילו המתקדם ובעיות הלב שלו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פעם נמרחו כתובות "שטראוס ראוס" בכל רחבי העיר. במיוחד אני זוכר כותבת אחת שהייתי רואה כשהאוטובוס היה עובר ליד בית חרושת עלית (היום שנקר) בסוף הירידות של רחוב ארלוזורוב ברמת גן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לא רק מורחים אלמוניים. דוד אבידן פרסם שיר, נדמה לי שבידיעות אחרונות - ''מה חיפש קורט ולדהיים אצל האפיפיור הפולני'', ויוסי שריד קרא לולדהיים ''קורט השקרן'' (לא מצאתי עכשיו ברשת שריד וזכר לביטוי ההוא). אלי ישי עוד היה אז בשלהי הקריירה שלו כמסגר-רתך ורק התחיל בפוליטיקה המקומית כנציג ש''ס במועצת עיריית ירושלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, מדובר בתקופה שקדמה בכשתי עשורים לוולדהיים. שנית, נראה שהתבלבלתי בשם. המחאות היו כנראה "פאולס ראוס" כנגד השגריר הגרמני הראשון רולף פאולס, Rolf_Friedemann_Pauls [Wikipedia]. הוא לא היה חבר מפלגה נאצי אבל היה קצין בוורמכט, קיבל עיטור גבורה נאצי והיה נספח צבאי נאצי בטורקיה. הוא גם היה חלק מהקשר נגד היטלר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז נגיד שבמקרים שבהם יש לישראל הרבה מה להפסיד מחרם, היא באמת תנהג בזהירות או תפעל מאחורי הקלעים, ולא תצא בהכרזות פומביות מיידיות. אבל לא הבנתי למה לנתק קשרים עם מדינה שלמה בגלל עברו של נבחר אחד שלה (האוסטרים אולי בחרו בו בידיעת עברו, אבל לא מתוך כוונה להגשים מדיניות נאצית), ובכל אופן זה לא דומה להחרמה של אדם פרטי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |