 |
|
 |
||
|
||||
 |
ביקורת על הספר "הלוח החלק" של פינקר 1. "מה קובע את טבע האדם – התורשה או הסביבה?" - שאלה זאת מעידה על הטייה מראש מכיוון שזוהי לא השאלה האמיתית שהספר שואל. הספר לא מדבר על 2 אופציות אלא על 3- תורשה, סביבה, רצון חופשי. וכשמוסיפים את האופציה השלישית פתאום עולה השאלה הביקורתית מאוד- מהו רצון חופשי והאם הוא קיים? בתור חוקר מוח, היית מצפה מפינקר לתת על כך את הדעת, שכן אם אין דבר כזה רצון חופשי, אזי כל ההשפעה שהוא ייחס לו אמורה לעבור לסביבה. 2. "הלוח החלק והפרא האציל" - בניגוד למה שפינסקר טוען, אין היום אקדמאי אחד שמסכים עם אחת מהתפיסות הללו. הלוח החלק אומר בהכרח שאנו נולדים ללא גנים. אין אקדמאי אחד היום שטוען שאין דבר כזה גנים. הפרא האציל יוצר פרדוקס פנימי, שכן אם האדם נולד לוח חלק, הוא בהכרח לא יכול להיוולד אציל, וגם את זה האקדמאי הממוצע יודע ומבין. לכן הביקורת של פינסקר כלפי אקדמאים רבים שטוענים שהאדם הוא לוח חלק או פרא אציל מתפוגגת כלא הייתה. מה שנשאר הוא השאלה- מה משפיע יותר- התורשה או הסביבה? 3. קהילות "שוחרות שלום" - פרדוקס פנימי שפינקר כנראה לא שם לב אליו. מצד אחד הוא יוצא נגד ה"ראיות" השקריות בדבר שבטים שבהם לא הייתה אלימות מתועדת ומוכיח אחרת. ומצד שני הוא טוען שפניה של האנושות אל עבר היעדר אלימות. בהנחה שהגנים אכן אינם משתנים במהלך אלפי שנים (אבולוציה היא שינוי הנמתח לאורך מיליוני שנים), מה גורם להיעדר האלימות בקהילות שלמות בעולם? מה גורם להיעדר האלימות במדינות מסוימות על פני מדינות אחרות? מה גרם לגרמניה להפוך ממדינה אלימה למדינה שוחרת שלום? אין לפינקר תשובה על כך מלבד תשובה שאותה הוא לא מציין- "רצון חופשי". אם אין לגנים חלק בשינוי הזה, ואין לסביבה חלק בשינוי הזה, אז מה שנשאר הוא רק רצון חופשי. אם פינקר מדען מוח אמיתי, הוא אמור לדעת כבר שאין דבר כזה רצון חופשי (רצון חופשי = היכולת לבחור בלי להיות תלוי בתורשה שלי ובסביבה שלי). הנה הוכחה: 4. הבדלים מגדריים - "הורמוני המין הגבריים והנשיים, בהתאמה – התגלו כמשפיעות על האמביציה, התפיסה המרחבית, הנטייה לצרוך פורנוגרפיה ושלל תכונות אחרות, באופן העולה בקנה אחד עם הסטראוטיפים המיניים האנושיים." - מחקרים קורלטיביים אינם מוכיחים סיבתיות. "בכל התרבויות האנושיות שתועדו, לרבות תרבויות מבודדות שחבריהן לא באו במגע עם העולם המערבי, גברים נוטים יותר לגנוב, להיות תוקפניים, ולקיים יחסי מין תמורת תשלום או גמול אחר" - לא בכל התרבויות. היו תרבויות שתועדו שבהן הממצאים היו הפוכים. מספיק תרבות אחת שבה הממצאים הפוכים בשביל להוכיח שאלה לא הגנים בלבד שמכריעים על התנהגות אנושית. 5. "כשרון מולד הוא רק גורם אחד המשפיע על הסטטוס החברתי; הגורמים האחרים כוללים מזל, קשרים, השכלה, ועושר חומרי העובר בירושה. לכן, גם אם בני קבוצה כלשהי נמצאים בתחתית הסולם החברתי באופן קבוע, כלל לא ברור אם הסיבה לכך היא גנים "פגומים". - במילים אחרות, לסביבה יש יותר השפעה על סטטוס חברתי? "גם אילו כשרונות מולדים היו הגורם הבלעדי להצלחה חברתית־כלכלית, עדיין לא נובע מכך כי הצלחה שכזו היא ראויה מוסרית. מכך שתופעה מתקיימת מקדמת־דנא בטבע או בחברה האנושית, לא בהכרח נובע כי עלינו לקבל אותה כ"נכונה", "ראויה" או "טובה"; במקרים מסוימים ההיפך הוא הנכון, ועלינו דווקא להילחם בה" - אין אדם שאין לו כישרון, יהיה זה מולד או נרכש. אם כבר, יש אדם שהכישרון שלו מדוכא ע"י החברה. ולכן, הטענה שהחברה אמורה לעזור לאלה ש"אין להם כישרון" היא טענה ריקה מתוכן מבסיסה. 6. "יש להבדיל בין עובדות ביולוגיות לבין ערכים מוסריים" - רגע רגע רגע, מאיפה נובעים ערכים מוסריים אם לא מהתורשה??? 7. ההשלכות לחשיבה של פינקר באות לידי ביטוי למשל במשפט: "בין הורים לילדים נוצרת מערכת־יחסים אנושית; כשם שבני זוג הם נחמדים זה לזה מתוך אהבה, אך לא מתיימרים לעצב זה את אישיותו של זה, כך טיב היחסים בין הורה לילד מושפע מהתנהגותם זה כלפי זה" - טיב היחסים בין הורה לילד מושפע מהתנהגותם זה כלפי זה? כלומר, אם אתנהג לילד באופן מסוים, היחס שלו אליי ישתנה? כיצד זה אפשרי אם ההשפעה הגנטית חזקה יותר? נניח שהילד נולד אלים, לא משנה איך אתנהג אליו, היחס שלו יישאר אלים, לפחות על פי הגישה של פינקר. כלומר, פינקר סותר עצמו עוד פעם. שאלה חשובה יותר היא החינוך באופן כללי- האם בבית ספר המורה אמורה להשקיע בילד שמתקשה בלימודים או שהיא אמורה (על פי הגישה של פינקר) רק למנוע מילדים אחרים "לדרוך" על אותו ילד? האם ההתמודדות עם ילד אלים בבית ספר תהיה כזאת מהסוג של "הרחקה מהחברה"? הרי לא ניתן לשנות אותו לפי פינקר. 8. הצד האפל של הלוח החלק בא לידי ביטוי למשל במשפט: "מי שטוען כי כל גילוי של תוקפנות – למשל, אונס – הוא תוצאה של הבנייה חברתית, צריך להבין כי על פי אותו ההגיון גם סלידה מאונס היא תוצר של הבנייה חברתית, ולכן בעזרת החינוך ה"נכון", נשים יכולות ללמוד להתייחס לאונס בשוויון נפש" - לכל השקפה בעולם יש צד אפל. גם להשקפה הגנטית יש צד אפל לא מבוטל. ברור שהאתגר של גישת ה"הבנייה החברתית" הוא ללמד בני אדם כיצד לספק את הצרכים הביולוגיים, הפסיכולוגיים והסוציולוגיים שלהם, וכאן בדיוק נמצא החיבור בין התורשה לסביבה- יצירת סביבה המעודדת מילוי צרכים תורשתיים אוניברסאליים. לסיכום, אותו החיבור בין התורשה לסביבה מוסבר היטב בסירטון הבא, בו מרואיינים מיטב האקדמאיים מהתחום: |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |