|
לא טרחת להסביר מדוע אתה מתייחס לשנאה (זו הקיימת כבר היום או הפוטנציאלית) כאילו היא נחלתו של צד אחד בויכוח. שנאה קיימת בשני הצדדים, ואם כבר עושים תחרות אז דווקא בצד ימין תקבל השנאה פעמים רבות ביטויים באלימות מילולית ופיזית שאינם נהוגים בשמאל. לא שאצל השמאל אי אפשר למצוא מדי פעם גילויים של אלימות, אבל היא לא מהווה חלק יסודי כל כך בדפוסי ההתנהגות כפי שהיא מהווה אצל חוגי ימין נרחבים מאד במדינת ישראל.
ואם נסכים שהשנאה היא בכלל עניין הדדי, מה עניינה לדיון הנוכחי? והרי כל צעד שתעשה ממשלה כלשהי לעולם ימצא חן א-פריורית בעיני חצי העם ויעלה את מפלס השנאה ותחושת הפילוג אצל החצי השני. האם המסקנה היא שבמציאות הישראלית אסור לשום ממשלה לעשות שום דבר?
אגב, לא הבנתי את הכותרת. מי הוא זה שדומה ליגאל עמיר, ולמה הוא דומה לו?
|
|