|
אני שמח שנמצא עוד מישהו שמסכים עמי בנקודה רגישה זו. בדרך כלל כשאני משמיע טיעונים כאלה, יש לי תחושה שאני שומע מסביבי קול גרגור כמו קולו של כלב כשאתה מנסה להרחיק ממנו את אוכלו או להפריע לו בסעודתו, ועליך להיזהר מאד שאצבעותך לא יהפכו לחלק מהסעודה . . . אני גם די מסכים להגדרתך שבמקרה הזה מדובר יותר בסיפור בעל מימד טראגי מאשר סיפור של רוע. אולי לא נכון להאשים מישהו על שספג רוע מהסביבה בילדותו, כי באמת הוא לא בחר להיות בסביבה הזאת בתקופה הרגישה בחייו. סיפרתי כמה תגובות למעלה על הרושם העז שעשה עלי סיפורו של דרוזר שפעל בילדותו בתוך כנופית בריונים אנטישמיים. ברור שהדברים שהוא עשה הם ''רוע'', אבל איך אפשר להאשים ילד קטן שבסך הכול עושה מה שכל חבריו עושים.
ובכל זאת אני מפנה אצבע מאשימה כלפי גינטר גראס ומנסה להסביר שוב ושוב מה המקור האמיתי לדבריו. הסיבה להתייחסותי זו היא שרבים, כמו איציק בתגובתו האחרונה בתשובתו לדבריי, לא מוכנים לקבל את ההסבר הזה, ומנסים לפרש ולהסביר את הסיבה לדבריו כאילו יש מאחוריהם איזו סיבה הגיונית.
|
|