בתשובה להעלמה עפרונית, 01/04/12 15:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו הנקודה שלי. אם את דואגת לפרטיות - עדיף קודם לנסות לבטל את המאגר של בית החולים וקופת החולים, או לפחות לדאוג שיהיו מאובטחים כמו המאגר הביומטרי. לפי הכתבה אין פרטים שנשמרים במאגר. יש תמונה טביעת אצבע, ומזהה ייחודי שאינו תעודת זהות (ושאפשר להתאים אותו לתעודת זהות במקום אחר). אז אין לך מה לדאוג. התשובה לשאלה למה צריך, לפי הכתבה היא: (1) קושי רב יותר בזיוף דרכונים ותעודות זהות, (2) אפשרות לפיענוח פשעים. מטרות ראויות לדעתי. ואם אפשר גם הפוך, מהי הפגיעה הגדולה בפרטיות שנגרמת לך באופן כפוי וגורף עם המאגר הביומטרי, שלא נגרמת לך מסיבות אחרות, למשל, מצלמות אבטחה שמותקנות ברחוב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ולמה אתה חושב שאני לא מתנגדת למצלמות האבטחה ברחוב? קל יותר למנוע את הקמתו של מאגר שטרם הוקם ושלא קיים (למיטב ידיעתי) בשום מדינה מערבית אחרת, מאשר מאגרים שכבר קיימים ופועלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכתבה טוענים שמאגר כזה קיים בארה"ב לתיירים. אז זה לא בדיוק שהוא לא קיים. איך שלא יהיה, אם אני מבין אותך נכון, את מתנגדת באופן כללי למאגרי מידע ושמירת נתונים. את משתדלת לא להכנס למה שאת לא חייבת, ומנסה להתנגד למה שאפשר. אם היה אפשר לחוקק חוק שמחייב חברות אשראי למחוק את ההסטוריה - היית מחוקקת, אבל זה דבר קשה. לכן, את מתנגדת במיוחד למאגרי מידע חדשים, כי אותם יותר קל למנוע. תסכימי איתי לפחות שהבעיה במאגר הביומטרי קטנה יחסית. הוא מאובטח הרבה יותר, ומכיל הרבה פחות מידע. את המידע שכבר יש שם, לא קשה לקבל עם חוקר פרטי. לא? (שוב, עדיין תתגנדי לו, אבל לפחות כדאי להודות שהוא נמצא בין המאגרים הפחות בעייתיים שיש עלייך כיום) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בלי קושי רב מדי להשיג מידע טביעת אצבע של אדם ספציפי. אף חוקר פרטי בארץ לא מסוגל להביא לך את מידע טביעות האצבע של כל האנשים במדינה, ולא משנה כמה תשלם לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אף פקיד (גם לא שני פקידים) לא יוכלו לעשות זאת לאחר הקמת המאגר הביומטרי. כמו שאמרתי, לפי הכתבה כל חיפוש במאגר יתועד, וחייב להתבצע על ידי שני פקידים. אז הנושא הזה לא משמעותי למאגר. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שהתקנות יישמרו והפקידים לא יעברו על החוק לא תהיה בעיה של דליפה של המאגר. השאלה היא כמה אנחנו סומכים על כך (וזה לא מכניס לתמונה שאלות של Abuse של המאגר על ידי גורמים מורשים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שמערכת המידע עובדת כמו שצריך, ומאפשרת רק לשני פקידים ביחד לשאול את המאגר שאלות, ומתעדת כל שאלה. זה לא קשור להתנהגות הפקידים להבנתי מדובר כאן בתיעוד חובה שמגיע אם המערכת. אם הפקיד לא ייכתוב את הסיבה - הוא לא יקבל תשובה. לפני שהמערכת תתן לו תשובה, היא תתעד את הבקשה. אחראי בטחון המידע כנראה ישים לב אם יהיה פקיד שיבקש המון בקשות. בטח לא מליון. אני גם משער שבמערכת אין אפשרות ''לחץ כאן להורדת מאגר המידע'', גם לא לפקידים. אני יודע לפחות שבבנק הפקיד לא יכול לקבל מידע על הרבה מאד חשבונות, אז אני משער שגם כאן תהיה מערכת דומה. אני חושב ששנינו מסכימים לאחר קריאת הכתבה שדליפת המאגר לא יכולה לקרות, גם אם כל הפקידים עושים יד אחת להדלפתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפחד פחות מהפקידים ויותר מהאחראים על המערכת - גם מכך שהם ינצלו אותה לרעה, וגם מכך שהם יתחילו לעגל פינות ובסופו של דבר יגרמו לפרצה שאפילו פקידים זוטרים יוכלו לנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב ''כל חיפוש במאגר יתועד, וחייב להתבצע על ידי שני פקידים'', ואני קורא ''פתק צהוב מודבק על המסך עם שתי הסיסמאות של הפקידים המורשים''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה עדיין תתועד. אבל איך שלא יהיה, המאגר לא יכול לדלוף ככה, רק שמות בודדים יכולים. טביעת אצבע של שמות בודדים עדיף להשיג דרך חוקר פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד תומכי המאגר אומרים שזה שטויות ולא כל כך נורא אם המאגר ידלוף משום שלא מדובר במידע באמת רגיש (דליפת מאגר משרד הפנים "הרבה יותר מטריד מדליפת מאגר של טביעות אצבעות"). מצד שני תומכי המאגר מנסים לשכנע אותנו שהפעם ממש דואגים לנו ו"יהיה בסדר" משום שהאבטחה סביב המאגר תהיה ברמה של פורט נוקס והדליפה תהיה קשה הרבה יותר ממה שנסיון העבר מלמד אותנו. למה להשקיע כל כך הרבה משאבים בהגנה על מאגר עם מידע כל כך בלתי רגיש? אם הסיבה להשקעה באבטחה גבוהה היא כנה, אז יש סתירה עם הטיעון הראשון ועם העובדה שלא מקימים אבטחה דומה סביב מאגרים רגישים יותר (לשיטת המצדדים במאגר). אולי תחליטו? אם הסיבה להשקעה באבטחה גבוהה היא לא באמת כנה והיא נועדה רק על מנת להשתיק ולהרגיע את המתנגדים לחוק (למרות שהמצדדים לא חושבים שבאמת יש צורך בכל הטררם הזה) אז הנתנגדים לחוק צריכים לדחות את ההבטחות הריקות הללו על הסף. להשקעה בלתי כנה כזו יש משמעות אחת: לאחר שהמאגר יהיה עובדה בשטח, ככל שיעבור הזמן הנהלים יתרופפו, החוק לא יאכף במלואו, יהיו "תיקונים" וקומבינות, עוד ועוד פקידים וגורמים שונים ומשונים יבקשו ויקבלו גישה למאגר ולאט לאט יעגלו עוד ועוד פינות. חקיקה בשיטת הסלמי זה לא טריק חדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אסביר שוב, וחבל שמתנגדי המאמר, לא טורחים לקרוא את הכתבה בה אחראי האבטחה על המאגר עונה על שאלותך. 1) אף אחד לא אומר שזה שטויות. דליפה של רשומות בודדות מהמאגר, זה שטויות. דליפה של כל המאגר - חמורה. 2) נסיון העבר מלמד אותנו על מחדלים, ומלמד אותנו גם על מאגרים שלא נפרצו (כמו המאגר של כ.א.ל.). קשה להסיק משהו חד משמעי מנסיון העבר. 3) כמו שאמרנו, עיקר המשאבים מושקעים במניעת דליפה של כל המאגר. העובדה שמאגרים אחרים יותר רגישים לא נשמרים, אכן מצערת, אבל את זה קשה לשנות. לסיכום, אכן היה יותר טוב אם כל מאגר רגיש היה מאובטח ברמה זו, את זה כבר קשה לשנות. המאגר רגיש מאד כמקשה אחת (אך לא ברשומות בודדות). מאגרים דומים קיימים בעולם ובארץ. הטענה על נהלים רופפים ושיטת הסלאמי, היא טענה תקפה. רק שאפשר למוסס איתה כל חוק, אז קשה להתמודד איתה. אשמח אם תתן דוגמא לחוק שמנע מידע מסויים על אזרחים, והתמסמס. (אני לא תומך במאגר, פשוט קראתי את טענות התומכים, והם שיכנעו אותי. באתי לקרוא את טענות המתנגדים, אך אללי, הם אפילו לא טרחו לקרוא את טענות התומכים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע ל-2, קשה להסיק משהו מהמקרה של כ.א.ל. כי גם לא ברור עד כמה מדובר במאגר שיש רצון לפרוץ אליו ביחס למאגר הביומטרי, וגם לא ברור אם באמת היו נסיונות שכשלו ומה הסיבות לכך. זה מבחן מאוד נסיבתי. מבחן יותר מעניין יהיה תקופת פיילוט של "מאגר" מזוייף שמובטח פרס כספי מכובד למי שמצליח לפרוץ אליו. המבחן כמובן רחוק מלומר משהו על בטיחות המאגר (שהסיכון האמיתי לו הוא לא גורם חיצוני א-לה "סניקרס" אלא עובדים מבפנים ונהלי אבטחה שהופכים לרשלניים עם הזמן) אבל זו התחלה. לא רק שלא עושים דבר כזה, אלא באופן כללי אין שום נסיון להעמיד את המאגר בשום סוג של מבחן, ופרטי המאגר נותרים חסויים מהציבור (מטעמי אבטחה, כמובן). (הערת הסוגריים האחרונה שלך גם שגויה וגם לא לעניין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית בעניין הסוגריים, ההערה כוונה ספציפית למגיב הזה, ששאל שאלות המראות בבירור שלא קרא את הכתבה המקושרת, ולכן ההערות שלו לא היו לעניין. התוצאה של זה היתה שהמגיב הכניס לפי מנהלי\תומכי המאגר דברים שהם לא אמרו, והתעלם מדברים שהם אמרו, זה היה קצת מכוער. בקריאה מחדש ראיתי שהניסוח שלי היה לקוי וכיוון אל כל המתנגדים שאותם אני לא מכיר, ואני מתנצל על ההכללה שאכן לא היתה במקום. אני משער שבתור קצין אבטחת מידע בכמה מקומות, הוא יכול למצוא עוד מאגרים שנשארו מאובטחים, לדוגמא מאגרים בשב"כ שלפי הכתבה הוא היה אמון עליה, אבל זה כבר לא מוזכר בכתבה. הסיכון האמיתי של עובדים מבפנים נשמע לי נכון, אך קיים להבנתי בכל מאגר גם בזה של כ.א.ל. אני מסכים שבתור נקודת בוחן יחידה זה לא אומר הרבה, ואין בכתבה מידע על מאגרים אחרים ואבטחתם. עם זאת ההערה שלך בעניין חשיבות המאגר לא נכונה. המידע על הטרנזקציות של ויזה כ.א.ל שווה המון כסף, מאגרים כאלו מוכרים בפועל ברווחים גדולים, הוא שימושי לגופי בילוש וכו'. יש מוטיבציה גדולה לגורמים פליליים לגנוב אותו. אני לא מבין למה אתה טוען ש"אין רצון לפרוץ אליו". שוב מתנצל על ההערה המכלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצים לפרוץ למאגר, לכל מאגר רוצים לפרוץ כי ידע הוא כוח. השאלה היא מה רמת האיומים על המאגר ולמי זה משתלם. אני מנחש שרוב הסיכון מגיע מצד אנשים ש''רק'' רוצים מידע כרטיסי אשראי, ולהם יש דרכים קלות יותר להשיג את המידע הזה. מכל מקום, הסכנות שנשקפות למאגר הביומטרי, בהנחה שהוא לא יחובר לאינטרנט, הן מסוג שונה מזה של האקרים אינטרנטיים ממילא. כאמור, הדבר העיקרי שאני חושש ממנו הוא שינויים באבטחת המידע שיוכתבו מגבוה על פי גחמות של פוליטיקאים טיפשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכנה בפריצה למאגר כ.א.ל היא מצד גורמים פליליים שרוצים הרבה כסף. אתה מניח משום מה שהדרך היחידה להשיג כסף מהמידע של כ.א.ל היא שימוש לא חוקי במספרים של כרטיסי אשראי, ולא היא. אפשר להשיג הרבה יותר כסף מעצם מכירת המאגר של הטרנזקציות, אפילו, שים לב, אם אין לך את מספרי הכרטיסים עצמם. כל שכן אם יש לך גם וגם. הרווח לגנב עצום עשרות מונים מרווח מפוקפק של ''פריצה'' לחנויות וגניבת כרטיסי אשראי שם. הגורם הפלילי פשוט ימכור את המאגר עצמו. אני מסכים עם מה שאמרת בשורה התחתונה, הסכנות שונות, והאיומים שונים. אין לי כלים למדוד ולדעת עד כמה זה מסוכן. האבחנה היחידה שאני רוצה להצביע עליה היא, שהחשש שלך רלוונטי בעצם לכל מאגר מידע ממשלתי. אין לי כלים לומר אם החשש נכון או לא, אבל מה שאני לא אוהב בו באופן עקרוני שהוא מן ג'וקר כזה שאפשר להניף כל פעם שהמדינה רוצה לארגן משהו. המדינה תחלק תעודות זהות ''גחמות של פוליטיקאים יגרמו לזיופים רחבי היקף וקריסה של המודיעין'', המדינה רוצה לפתח פצצת אטום ''גחמות של פוליטיקאים יחסלו את האבטחה ויתנו בפועל את הטכנולוגיה לחיזבאללה על מגש של כסף'', המדינה רוצה לחלק מזון לנזקקים על פי קריטריונים ''גחמות של פוליטיקאים יגרמו לחלוקת המזון למקורבים, העניים לא יראו מזה כלום''. קשה להתמודד עם טענה כזו. ברור שהיו חוקים שגחמות של פוליטיקאים לא מסמסו, והאבטחה נשארה, וכנראה שהיו כאלה שהממשלה מסמסה את אבטחתם (אשמח לדוגמאות), אבל קשה לי להשתכנע שהמקרה שלנו דומה דווקא למקרים בהם האבטחה יתמסמסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא? בבקשה. חוק רישוי כלי יריה1 קובע (בגדול) שרשיון נשיאת הנשק של מאבטחים יהיה רק לזמן המשמרת שלהם והם יצטרכו להפקיד אותו ולא לשאת אותו עליהם מחוץ לשעות העבודה. מאוחר יותר יצאה הנחיה מטעם המשרד הממשלתי הרלוונטי שחברות האבטחה יכולות לאשר למאבטחים לקחת איתם הנשק. הסיבות לחוק המקורי - למנוע מכלי נשק להסתובב איפה שלא צריך ולצמצם את מספר תקריות הירי שמעורבים בהם אקדחי מאבטחים. הסיבות להנחיה - התחשבות ב"קשיים לוגיסטים"2 של חברות האבטחה. אני לא רואה סיבה בגללה מאגר מידע ישמר בצורה קפדנית יותר ולא יזכה להקלות בהמשך בדומה לחוקים אחרים שעיגלו בהם פינות והחריגו אותם. 1 שהזכרתי אותו בדיון אחר לא מזמן. 2 כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמא טובה. עכשיו, את יכולה לתת לי דוגמא של חוק בענייני אבטחה שהממשלה לא מסמסה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכירה.1 1 זה לא אומר שאין, כמובן. באופן טבעי אני מכירה רק שבריר אחוז מזערי מההנחיות, הכללים והתקנות שמוציאה הממשלה לאחר חקיקת חוקים. גם לעניין עם האקדחים נחשפתי במקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שהחשש שלי רלוונטי לכל מאגר מידע ממשלתי, ובדיוק בגלל זה אני מעדיף שהממשלה תחזיק כמה שפחות מאגרים עלינו, בוודאי כאלו שבהם מידע שזולג החוצה גורם לנזק בלתי הפיך (אין דרך שפויה לשנות טביעת אצבע...). במקרה הספציפי הנוכחי, האופן שבו התנהל כל הליך החקיקה של החוק הנוגע למאגר (בפרט, ההתנהלות של ועדת הכנסת שדנה בו) אכן מעלה בי את החשש שגחמות של פוליטיקאים יכתיבו את המבנה שלו ובסופו של דבר יגרמו לנזק עצום. אני מודה שלראות איך זה הלך במקרה הזה מעלה בי חששות כבדים גם לגבי התנהלות המדינה בסיטואציות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל תסכים איתי שיש מאגרי מידע רגישים שאתה מסכים שהממשלה תחזיק (למשל, תיק מס הכנסה לכל אזרח, שגם הוא רגיש מאד). אז איך אתה מחליט על מה לוותר ועל מה לא? על הכל אפשר לוותר, למשל בארה"ב אין תעודת זהות חובה. איך תחליט מה כן ומה לא? לא עדיף במקום לתקוף מאגר מידע חדש, לבקש שתהיה חקיקה להגברת האבטחה סביב המאגרים הקיימים והבעייתיים? הבעיה היא, שהחשש שלך לא רלוונטי רק לכל מאגר מידע, הוא רלוונטי לכל סוג של אבטחה. נראה לי שיותר מטריד זליגה של נשק אטומי, מאשר זליגה של טביעות אצבעות. ואני לא חושב שאתה טוען שיש להפסיק פיתוח של נשקים שזליגת מידע על ייצורם יכול לעלות ביוקר. אבל עכשיו אתה אומר משהו אחר. יש לך השגה ספציפית על המאגר, בגלל אופן ההתנהלות של הצעת החוק. אני לא מכיר את הנושא, ושווה לשאול כתב פוליטי אם זו אכן דרך שונה מהותית מהתנהלות ועדות אחרות (הייתי בועדה של הכנסת בנושא שולי, ההתנהלות שם מפתיעה אם אתה שם בפעם הראשונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, זו שאלה מאוד קשה להחליט על מה לוותר ועל מה לא. לכן בינתיים אני מסתפק בלדבר על מקרה אחד: על המאגר הביומטרי יש לוותר. (אני לא חושב שזו דרך שונה מהותית מהתנהגות ועדות אחרות, מה שהופך את העניין לעוד יותר מטריד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרדכי רצה לוותר על פצצת האטום, מומו על מאגר המידע של בעלי חשבון מוגבל, גבי על מאגר המידע של העבר בשירותך הצבאי, וציפי על מאגרי המידע של הביטוח הלאומי, גדי רוצה לוותר על המאגר הביומטרי. אז על מה נוותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על המאגר הביומטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, הבנתי את לב הטענה שלך, ואני מצטער אם גרמתי לך אי נוחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אפשר להשיג הרבה יותר כסף מעצם מכירת המאגר של הטרנזקציות" אתה יכול לפרט? מה השוק של זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיאוריה הכל עובד, המציאות הראתה שמאגר האוכלוסין הקיים היום כבר נפרץ ב-2007. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאגר האוכלוסין הקיים לא היה מאובטח בכלל, והתחיל את דרכו כערימת ניירות. זה דווקא יתרון שאני רואה למאגר הביומטרי. אין חשש שאיזשהו משרד יתחיל לשמור טביעות אצבעות (נגיד של עובדים במקום קוד כניסה לבניין) בצורה בלתי מפוקחת כמו שהיה במאגר האוכלוסין. האבטחה של מאגרים כאלה צריכה להיות קבועה בחוק. מי שצריך טביעות אצבע לכל מטרה - יש לו מאגר מאובטח וידוע לפנות אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה מציע לאפשר גישה למאגר הביומטרי לכל "מי שצריך טביעות אצבע לכל מטרה"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף שאם גוף מסויים כבר מחליט לשמור טביעות אצבע (והצליח להעביר חוק שמאפשר לו לעשות זאת), שלא יעשה זאת בעצמו אלא שיעבור דרך המאגר. אני לא רומז ששמירת טביעות אצבע היא דבר חיובי, או נצרך. אבל אם כבר מחליטים לעשות את זה (ונגיד, מעבירים חוק שכל השוטרים חייבים לתת טביעות אצבע) - עדיף שזה יהיה דרך המאגר הקיים והמאובטח, ולא דרך המשטרה. דוגמא מציאותית, אני מעדיף שעבריינים שטביעות אצבעותיהם נשמרות בידי המשטרה כיום, יעברו לשמירת טביעות אצבעותיהם במאגר והמאגר הביומטרי של המשטרה יימחק. אני חושב שקיום המאגר, יהווה גורם מרתיע לגופים אחרים להקים מאגרים משלהם. אני אחזור שוב, למקרה שהניסוח לא היה מובן, אני לא חושב שצריך לעודד גופים ממשלתיים להשתמש בנתונים ביומטריים יותר מהנדרש. (זה לא נשמע לך הגיוני?!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, יש כאן בעיה של הכתבה של אופי המאגר; בשביל מאגר שמטרתו לוודא שאתה אכן מי שאתה מתיימר להיות, אין צורך לשמור ביחד את המידע הביומטרי שלך ואת מידע הזהות שלך אלא ניתן לשמור אותם בנפרד כך שסוג הבדיקה היחידה שיהיה ניתן לבצע הוא "האם טביעת האצבע X מתאימה לזהות של אדם Y?". לעומת זאת המשטרה ודאי תרצה מאגר שמאפשר לה לעשות את הבדיקה "מיהו אדם X לו שייכת טביעת אצבע Y?" שהיא שונה לגמרי ומאגר שאמור להיות מסוגל לענות גם עליה יהיה בטיחותי הרבה פחות (אחת מהבעיות המרכזיות שלי עם המאגר היא שבמקור הוא תואר כמשהו שאמור לענות רק על השאילתא הראשונה, אבל עכשיו כולם מדברים עליו כמשהו ש*מיועד* לענות על השאילתא השניה). ועכשיו תחשוב שיהיה גוף שגם ירצה שיענו לו על השאילתא "מהי טביעת האצבע Y שמתאימה לאדם X?" והנה ראינו איך כל המידע יכול לדלוף מהמאגר על ידי שאילתות חוקיות. שנית, כמה שיותר גישה למאגר, על ידי גופים רבים ושונים, היא כמובן פרצה קוראת לגנב, ופרצה קוראת לפוליטיקאי שישנה את אופי הגנת המאגר מטעמי נוחות לוגיסטית. שלישית, וסלח לי על הבוטות, לא מרתיע ולא נעליים. מה שירתיע הוא חוק נגד הקמת מאגרים ביומטריים "אישיים". חוק כזה לא הועבר, למיטב ידיעתי, במקביל לחוק שהורה על הקמת המאגר הביומטרי הממשלתי. ופרט לכך יש את העניין הזה שמאגרים "אישיים" הם לרוב לא של כל אזרחי המדינה ולא לוקחים טביעות אליהם בכפייה (למעט המאגר המשטרתי והמאגר הצבאי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בקיא בהסטוריה של צרכי המאגר, אבל שני הצריכים נראים לי הגיוניים. המשטרה תרצה לדעת למי שייכת טביעת אצבע מסויימת, והפקידים ירצו לוודא שהאדם לפניהם הוא אכן בעל תעודת הזהות. החסם שהוזכר בעניין דליפת המאגר הוא לא הגבלת סוג השאילתות, אלא הגבלת כמותם, ותיעוד השאילתות. אם למשל, אחרי שבדקו מידע ביומטרי עליך, לא חשוב מאיזו סיבה, תשלח אליך הודעה בדואר? זה מאד ירגיע אותי. אני חוזר שוב, לא קראתי לכמה שיותר גישה למאגר, אמרתי, אם כבר מאגר בידי גוף ממשלתי - אז רק אחד, מאובטח מפוקח וידוע, ולא כמה כפי שיש עכשיו (עכשיו שאתה מזכיר את זה, המאגר הצבאי הוא פחות או יותר מקביל למאגר הביומטרי המוצע, לא? הוא מיועד לזיהוי חללים, ומכיל הרבה יותר מטביעות אצבע. הנה דוגמא. אני מעדיף שהצבא לא יפתח מאגר משלו, אלא ישתמש במאגר הביומטרי.) לא התכוונתי למאגר אישי, התכוונתי למאגר ממשלתי, כמו המאגרים המשטרתיים והצבאיים שהזכרת. אני ארגיש בטוח יותר, אם למשל הם יעברו לגוף אחד, שיתעד כל גישה אליהם. אני אחזור בשלישית, אני לא מעודד כמה שיותר גישה למאגר, הפוך, כמה שפחות. אני יודע שיהיו גופים ממשלתיים שיצטרכו מאגר ביומטרי גם בלי עידודי. כבר יש שניים. אני מעדיף לבטל אותם, ושהם יהיו תחת מטריה של גוף יותר מוסדר. אגב אם כבר הזכרת את המאגר הצבאי, כבר יש מאגר ביומטרי צבאי שאיש לא יודע איך הוא מאובטח. לא כדאי פשוט להחליף אותו במאגר הביומטרי החדש? המצב של הפרטיות יהיה בטוח טוב יותר מהמצב הקיים. בעניין חוק נגד הקמת מאגרים ביומטריים אישיים - מסכים לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ההיסטוריה: המאגר נולד כדי למנוע (או ליתר דיוק: להקשות על) זיוף תעודות זהות. הפקידים ירצו לדעת שהם יכולים לסמוך על תעודת הזהות. אם בכל משרד ממשלתי תאלץ לעבור בדיקת טביעות, זה לא יהיה כיף. אבל גם אם רוצים לאפשר בדיקה כזו אפשר להסתדר ללא מאגר מרכזי עם פרטי טביעות האצבעות: במאגר המרכזי מחזיקים גיבוב של טביעת האצבעות שלי. זה מאפשר לשאול אותו האם טביעת אצבע מסויימת זהה למה שיש אצלו. אך לא מאפשר לשאול אותו מהי טביעת האצבע שלי. המשטרה והשב"כ התערבו יותר מאוחר (ובניגוד לעמדת משרד המשפטים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גיבוב של טביעת האצבע" נשמע נהדר בתיאוריה. איך זה עובד בפועל? פניתי לאנשים שבאמת אחראים לצד הטכני של המאגר ושאלתי אותם האם הם שקלו שימוש בזה. קיבלתי תשובה שכן, אבל שאין כרגע שום דרך לעשות את זה בפועל בצורה אמינה. אני יכול להבין על פניו למה - הרי זיהוי טביעת אצבע הוא תמיד סטטיסטי, ולכן אתה צריך פונקציית גיבוב שהיא עדיין אמינה ועם זאת עדיין משמרת את הקרבה הסטטיסטית. אני לא אומר שזה בלתי אפשרי אלא רק שאין לי מושג איך עושים את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במשרדי הממשלה יבקשו מן הסתם לשלוח הכל בפקס, כהרגלם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתק צהוב? יזהו את הפקידים בעזרת המאגר ביומטרי... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |