בתשובה לעמר אורי, 23/02/02 19:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני קורא ופשוט לא מאמין... שלטון יהודי-פלשתינאי? איפה אתה חי? אתה חושב ששלטון כזה אכן יתקים? שתתכן פה מדינה דמוקרטית ערבית יהודית? מתי השמאל הסהרורי יפסיק להקשיב לעצמו ויתחיל להקשיב לשכנינו ובני דודנו הערבים? ערפאת וחבריו טוענים שוב ושוב שמה שהם רוצים זה לא "מדינה דו לאומית", לא "צדק" ולא "שוויון" אלא *זכות השיבה* - וזכות השיבה על פי הפלסטינאים בשטחים ובפזורה פירושה שאתה ואני נחזור לאירופה או לארצות ערב - או לים. מה שאני למדתי מההרפתקאה הזו שהשמאל הכניס אותנו אליה(ובזה אני מכליל - שלא לומר מפליל - את עצמי - שהייתי שייך למחנה השמאל עד לשנה האחרונה) הוא שאנו, הישראלים (כולל הערבים הישראלים), החיים במנעמי הדמוקרטיה הקטנה פה, מסוגלים להפליג בתיאוריות יפות ומענינות, לדבר על "מזרח תיכון חדש", על דו קיום, על עתיד של שלום. כאשר כולנו מתעלמים מהצד השני - קרי הצד הפלסטינאי שמעולם לא הפסיק לומר: לא שלום, לא דו קיום ולא שתי מדינות לשני עמים - אלא זכות השיבה - וזכות השיבה תוך כדי הפעלת אלימות - גירוש כל הפולשים הציוניים (כתוב באמנה הפלסטינאית) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מודה שבעבר היתה שותף לדרך מחשבה הזוי. זה שעכשיו אתה כופר בתאוריה הזויה אחת לא מוכיח את נכונות התאוריות ההזויות החדשות בהן אתה מחזיק. בשל עברך כמחזיק בתאוריות הזויות (על פי הודעתך) עליך להזהר מהזיות אחרות כתחליף. התאוריות ההזויות החדשות שלך (''...אתה ואני נחזור לאירופה או לארצות ערב - או לים'', ''...לא שתי מדינות לשני עמים- אלא זכות השיבה'') הזויות לפחות כמו הזיות ה''מזרח תיכון חדש'' מהן התפקחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שדרך המחשבה שהחזקתי בה בעבר, וחלק מחברי מחזיקים בה היום היא הזויה - חלילה. אך העובדה היא שדרך זו הביאה אותנו למצב בו אנו נמצאים היום. אני עומד היום בפני מצב שבו הדעה שהחזקתי בה - שניתן להגיע לשלום עם הפלסטינאים, שתי מדינות לשני עמים, מזרח תיכון וכו' (ולעדות ניתן לראות את תגובותי לכתבות בתקופה קודמת של "האייל") - אינה רלוונטית עוד. כשאני חושב על כך כיום, כשאני נוכח לדעת כי הכיוון שהמחנה שלי (ואני) הוביל אליו היה שגוי, אני נאלץ לבחור לעצמי כיוון חדש - הישן הכזיב. אז החלטתי להקשיב - לא להקשיב לעצמי או למחנה שלי - אלא להקשיב לפרטנרים האמיתיים שלנו - הפלסטינאים. דיברתי עם רבים מהם - בעיקר באינטרנט, וקראתי נאומים של ערפאת (יותר נכון תרגומים שלהם) ולאט לאט הבנתי שהם, קרי הימנים המתלהמים שנהגתי ללגלג עליהם ועל המדבקות ההיסטריות שלהם: "אל תתנו להם רובים!" "זה לא שלום, זה טרור!" וכו' - צודקים. או לפחות יש יותר צדק בדבריהם מאשר במה שהמחנה שלי טוען. אתה יכול ללגלג ולומר שדעותי (ודעותיהם) הזויות - אבל העובדה היא שתחזיותיהם התממשו אחת לאחת - הם צדקו, למצער ולא אני. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |