|
||||
|
||||
יש באינטרנט דרך לשדר מסרים בדומה לטלוויזיה. ליתר דיוק, יש שתי דרכים פופולריות עיקריות: 1. זרם מידע פשוט - streaming. מקביל לשידור חי של תחנה. פחות יעיל מכיוון שכל משתמש צורך את רוחב הפס בנפרד. אמורים להיות פרוטוקולים יעילים יותר לשידור אבל בפועל לא משתמשים בהם. 2. "סדרה של פרקים" - הודעה על פרקים קודמים ועל פרקים חדשים (כשמגיעים) - בעזרת RSS. בעזרת התוכנה המתאימה אפשר להפוך את זה לשידור אוטומטי. לדוגמה בעזרת Miro [Wikipedia] על מחשב אישי. כמוכן אפשר ליצור שירות של "ערוצי תוכן" למי שיותר מדי בטטה למציאת תוכן שיתאים לו אישית: יש כבר היום לא מעט אתרים שמשתמשים ב־RSS (טקסטואלי) מאתרים אחרים כדרך זולה "ליצור תוכן" משל עצמם. הבעיה שלי עם המגבלות שיש על טלוויזיה היא שהן תפורות על המדיה ולא על המהות. ברור שיהיה מי שירצה להשיתן ללא מחשבה יתרה על האינטרנט, ויהיה מי שיתנגד. אבל רצוי להבין קודם מה המגבלות הללו אמורות השיג. נראה לי שיהיה יותר מועיל להסתכל על עיתונות באינטרנט. יש כל מיני מגבלות בארץ על עיתון. מהו עיתון באינטרנט? כיום (לרוב הצרכים) - אתר שמחשיב את עצמו מספיק רציני כדי לקרוא לעצמו עיתון. |
|
||||
|
||||
תשמע, אתה זורק לי מושגים של פרופסור למחשבים בשביל לבלבל אותי, אבל זה לא ילך לך. אין לי מושג מה כתבת, אבל אני אסביר לך מה צריך לעשות במחשב בשביל שיהיה כמו טלוויזה. אתה נכנס לאתר, אתה לוחץ על כפתור "צפיה", ואז כל המבקרים רואים מה שהאתר משדר באותו רגע, ויש תוכן רוב היום. אם יש את זה, לא מעניין אותי streaming או שמינינג או מה שלא יהיה. אתה יכול לעשות את זה עם כל המושגים שזרקת ביחד, או עם בליל מונחי קסם מבלבלים אף יותר. אם מישהו בוחר במה לצפות מתוך מבחר (גם אם הוא יכול לבקש שישלחו לו כל פעם קלטת וידאו אחרת אוטומאטית), זה כבר לא טלוויזיה, אלא חנות וידאו משוכללת. עיתונות זה באמת מעניין. מה מגדיר עיתון בתור עיתון, ולא בתור מגזין, או פלייר פרסומי? המדיה היא אותה מדיה (חלוקת ניירות מודפסים לאנשים\מנויים). |
|
||||
|
||||
בבקשה, ערוץ חוקי לחלוטין . כאשר "כל שידורי הערוץ מועברים בשידור ישיר באתר הכנסת" |
|
||||
|
||||
אחד ההגדרות לערוץ היא, ערוץ שמספר גדול מאפס של אנשים צופים בו, אבל מסכים. על הערוץ הזה היה צריך להיות פיקוח (טוב, כנראה שיש עליו פיקוח של הכנסת איך שלא יהיה...). |
|
||||
|
||||
כאמור, יש שתי שיטות. האחת היא מה שעליה דיברת. הבעיה איתה היא שהיא הרבה פחות מתאימה לאינטרנט (וגם לאנשים שלא רוצים לראות תוכנית דווקא עכשיו. ע"ע VOD). השיטה השניה: לספק תוכן מגוון ולאפשר לאחרים לצפות בו בזמנם החופשי. כמו שהסברתי, אפשר להגיע מכאן לחויית צפיה שתתאים לבטטה בהינתן מספיק תוכן. ר' לדוגמה מירו, מהקישור בהודעה שלי למעלה. עיתון (או מחזנית או מלקחת פירסומית) באינטרנט הם מאותו המדיום כמו עיתון כתוב? אבל אולי בכל זאת יש משהו משותף? NRG והארץ באינטרנט הם עיתונים? וואלה? ynet? בלוג של עיתונאי? בלוג מצוי? |
|
||||
|
||||
(מחסנית, לא מחזנית) |
|
||||
|
||||
השיטה שלא מתאימה לאינטרנט, היא אולי שיטה מעניינת, אבל טלוויזיה היא לא. לדוגמה, אי אפשר לשדר תכנית לכל המדינה ברצות בעל האתר. גם אם כולם רואים אותו, הרי אתה בוחר במה לצפות ומתי. אני אפילו לא דיברתי על עיתון באינטרנט. שאלתי מה ההבדל בין עיתון שבועי, (שחלים עליו חוקי העיתונות), לבין מגזין שבועי של לשכת עורכי הדין, שעליו לא חלים החוקים הנ''ל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |