|
||||
|
||||
זכותך להתלונן על גנבותיה של הבוגדת המכזיבה או על העלמות המס שלה, גם אם אין זה נאה במיוחד - לפחות החוקים נגד גנבה או העלמת מס הם מובנים והגיוניים באופן כללי. לעומת זאת, תקנה אתית האומרת שיחסי מרצה-סטודנטית הם יחסי מרות, ומרחיבה מכאן לקבוע שגם יחסים רומנטיים שבאו מיוזמתה של הסטודנטית אינם מצביעים על הסכמה חופשית ממש - היא אווילית, מבישה, וסקסיסטית במידה שאינני יכולה לקבל. |
|
||||
|
||||
התקנה תקפה גם למקרה של יחסי מרצה-תלמיד? (בלי תלות בניקוד של "מרצה"). |
|
||||
|
||||
סביר שהתקנה דומה, מה שלא אומר הרב לגבי החיים. |
|
||||
|
||||
אבל אם היא אותו הדבר גם להיפוך התפקידים, למה היא סקסיסטית? |
|
||||
|
||||
לא התקנה עצמה היא סקסיסטית אלא פרשנותה. התקנה הרי איננה מתייחסת ספציפית לשאלה מי יוזם את היחסים אלא קובעת רק שאין מרצה רשאי לקיים יחסים עם סטודנט/ית הלומדים אצלו. אישית אינני מאמינה שסטודנט גבר שהיה יוזם יחסים עם מרצתו היה מחליט בדיעבד - אחרי שזו סיימה את היחסים ביניהם - שהיעתרותה לחיזוריו הפכה את הקשר לכזה שאין בו הסכמה חופשית. ולו היה מחליט כך ומתלונן, אין לי ספק שהיו דוחים את עמדתו, או לכל היותר מסתפקים בנזיפה למרצה. |
|
||||
|
||||
כלומר, את מאשימה את המתלוננת במקרה הנוכחי בסקסיזם? |
|
||||
|
||||
את המתלוננת ואת התומכות/ים בה, את ועדת האתיקה, וכן גם חלקים נרחבים מהשיח בנושאים אלה בארץ. למרבה הצער יש כאן פלג שלם מתוך הפמיניסטיות שמורכב מנשים (עם פריפריה גברית לא מבוטלת) שתפיסתן ה"פמיניסטית" אומרת בעיקר שנשים אינן בני אדם בוגרים ואחראים למעשיהם. |
|
||||
|
||||
מה שבעיני מצער הוא שישנן פמיניסטיות, כמו לדוגמא מרלה ברוורמן שמרגישות מאויימות מכל ניסיון לשיח ציבורי על הטרדות מיניות ומציאת דרכים ממסדיות להתמודד איתן, משום שהן סבורות שזה פוגע להן בשיח ההעצמה. |
|
||||
|
||||
לא מ"כל" נסיון, אלא מנסיונות מסויימים דווקא. מן הסתם מהסוג שמיוצג פה בטענות האמוציונליות של כמה נקבות*. *משפט זה הועתק מדבריה של 'היא' ורק המין הוחלף. אני לא נוהג להשתמש במשפטים שוביניסטיים כאלה. |
|
||||
|
||||
ודייק: "לא מ"כל" נסיון, אלא מנסיונות מסויימים דווקא. מן הסתם מהסוג שמיוצג כאן בהתנפלות אמוציונליות של כמה איילות נקבות." אלא מה, שלא היתה פה התנפלות אמוציונלית של אף איילת. טווידלדי, למיטב ידיעתי אתה ממין זכר. מעבר לכך כבר בהודעה הראשונה שלך כאן תקפת את האישה שבסיפור בשתי החזיתות, המוסרית, והשכלית, תוך שימוש ברטוריקה אמוציונלית לטעמי, וכל זאת למרות שלמיטב ידיעתי אינך מכיר את האישה. לא היית האייל היחיד ממין זכר שהגיב בדרך זו. כך שנוצר כאן שיח רב משתתפים בעל אופי אגרסיבי - מה שאני מכנה התנפלות אמוציונלית. אני רציתי להבין את פשר העניין. ועל הדרך ניתנה גם לאיילות (ממין נקבה) האפשרות להסב את תשומת ליבי לכך שגם דעתן אינה נוחה מהמקרה. כך שזיכויי בתואר "שוביניסטית נשית" על ידך הינו מחיר פעוט. לעצם העניין: למעשה סברתי שאני כותבת על דרך ההגזמה, על מנת לתת מענה למשפט הקיצוני על "נשים (עם פריפריה גברית לא מבוטלת) שתפיסתן ה"פמיניסטית" אומרת בעיקר שנשים אינן בני אדם בוגרים ואחראים למעשיהם.". אבל למען האמת, מאחר שברוורמן מאשימה אפילו את נעמי וולף בבכיינות, הרי שבדברי לא הגזמתי כלל ועיקר. |
|
||||
|
||||
הנסיון להגחיך דעות וטיעונים על ידי הפיכתם לאמוציונליים (ולא רציונליים), הגזמה ושימוש בכינוי גנאי - זכר ונקבה בשימוש הנפוץ אינם תארי שבח או נייטרליים - הוא שיטה מזלזלת ושוביניסטית ידועה כשהוא מופנה כלפי נשים, והוא שוביניסטי גם כשהוא מופנה כלפי גברים, ודיינו בזה. |
|
||||
|
||||
גם אתה וגם כמה מן האיילים ממין זכר האחרים לא טרחתם להפעיל צנזורה מסוג זה בהתבטאויותכם הראשונות בנושא. וכפי שציינתי קודם, התקפתם את אותה אישה בכמה חזיתות ולא ממש בצורה עניינית. לפיכך (מאחר שזה היה פוגעני בעיני), לי אין כל סיבה להתייחס אליכם בעדינות, משל הייתם פרחי נזירות בנות 16. רצונך בכבוד, נהג בכבוד. |
|
||||
|
||||
לא ביקשתי עדינות, ביקשתי הגינות. התגובות שלך פה היו פשוט לא הגונות, מתחילה ועד סוף, ובבירור לא ענייניות. וכך נשארו, ואין שום סיבה להמשיך בדיון זה. |
|
||||
|
||||
השימוש שלך כאן במילה ''הגינות'' אינה נהירה לי. לא ברור לי כיצד לדעתך הייתי לא הוגנת בדיון. התגובות שלי הן לא פחות (ולפעמים אף יותר) ענייניות משלך. |
|
||||
|
||||
לא השתכנעתי שברוורמן מרגישה מאוימת ''מכל ניסיון לשיח וגו'''. אולי כתבת ''כל'' על דרך ההפלגה. לי נראה שמה שמטריד אותה הוא הכפפת המאבק הפמיניסטי למאבקים אחרים שהיא אינה מזדהה עמם (נגד נישואים, נגד קפיטליזם, נגד הצבא, נגד מדינת הלאום, נגד עיקרון הבחירה האישית). אחד ההשגים האדירים של הפמיניזם הוא שאפשר להיות שמרנית ופמיניסטית. (לא שאהבתי את המאמר המקושר, עייפתי באיזה שלב מההגחכה של הפמיניזם הרדיקלי). |
|
||||
|
||||
כן, נכון. הסימן לכך שתנועה לזכויות הצליחה הוא שחבריה לא חייבים להוותר ליברלים (ולראיה, מספרם הגדל באירופה של חברי פרלמנט שמרנים שהם גם הומוסקסואלים מוצהרים). לגבי ברוורמן, אני יכולה לגלות לך <ספויילר!> שעד סוף המאמר היא לא מספרת אילו תלונות על הטרדה מינית כן מקובלות עליה, וגם לא מציעה חלופות בהתמודדות עם התופעה. |
|
||||
|
||||
גם עמדתה של הסטודנטית, שלא מדובר בהסכמה מדעת, לא התקבלה על ידי האוניברסיטה. |
|
||||
|
||||
מה לא מובן והגיוני בקביעה שאסור למרצה לזיין סטודניות שלו? בעיניי זה כלל פשוט, הוגן ובריא. |
|
||||
|
||||
ואם יורשה לי להוסיף - גם בקביעה שלמרצה אסורה להזדיין עם סטודנט/ית שלו/ה. ולו בגלל הצד השלישי בסיפור - הסטודנטים האחרים. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה עם הסטודנטים האחרים? |
|
||||
|
||||
השפעה על תגמול ויחסים מורה תלמיד עם *כל* הכיתה. ז"א פייווריטיזם. |
|
||||
|
||||
הנה מורה (בתיכון) שמנסה לבלום את עצמו בזמן: |
|
||||
|
||||
מפתיע ביותר! אף פעם לא הקשבתי למילים של השיר הזה, וגם בחיים לא הייתי מנחש שהוא במקור של מייק אולדפילד. |
|
||||
|
||||
ויש גם משלנו, בעברית. שמוליק קראוס "לוח וגיר". |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |