בתשובה לאינקוגניטו, 26/02/12 11:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למשל: כולם חייבים להתגייס. מתגייסים, עוברים טירונות והכשרה מקצועית, ונניח אפילו תקופה קצרה של תעסוקה מבצעית (קריא: תפקוד במקצועם). לאחר שנה עוברים לכוחות המילואים. פעם בשנתיים שלוש עוברים אימון. הצבא קטן למרות שהנטל (המוקטן) מתחלק על פני יותר נושאים. אפשרות אחרת: אף אחד לא חייב להתגייס. מי שמתאים לצבא והצבא מתאים לו מתגייס לתקופה ארוכה (10, 20 שנים ואף יותר) ומתוגמל כספית בצורה הולמת. הצבא קטן, נהיה מקצועי יותר, והשרות הצבאי הופך למקצוע שבוחרים בו, ואינו נטל שחייבים לשאת, כך ששוב יש שוויון בנטל: איש אינו נושא בו. וכמובן, שילוב של השניים: גרעין מקצועי של צבא קבע, לשימוש שוטף, יחד עם צבא מילואים כעתודה לשעת חרום, שאת ההכשרה שלו כולם חייבים לעבור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האפשרות השנייה שלך טובה אבל אף אחד לא יודע אם היא אפשרית. האפשרות הראשונה שלך תביא להגדלת הצבא ולדרדורו, אם כיום (או אצל ברק) חייל טוב היה משרת שלוש שנים עכשיו הוא משרת רק שנה פלוס אימון העובדה שחיילים רעים מצטרפים לא עוזרת בהרבה. שוויוון בנטל הוא ערך קומוניסטי נהדר אבל משום מה בג''ץ עד היום לא מימש אותו באופן מלא, לדוגמא כשמפקיעים כביש בג''ץ אומר להפקיע כמה שפחות ולא להפקיע לכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שגם כשיש בארצות הברית גיוס חובה דרך מערכת השירות הסלקטיבי [ויקיפדיה] עילות לדחיית השירות הם "לתלמיד בית ספר תיכון או סטודנט עד לסיום לימודיהם או עד הגיעם לגיל 20" ו"למועמד המכשיר עצמו להיות איש דת". כלומר גם כשיש גיוס חובה אין שוויון בנטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוויון בנטל הוא ערך קומוניסטי? נדמה לי שבסוציאליזם (למשל) כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו. כלומר, לגמרי אין שוויון ברמת הנטל שכל אחד מקבל על עצמו, אלא אחריות של כולם לקחת בנטל חלק כלשהו, להוציא חלשים שאינם יכולים להשתתף כלל בהיבט זה או אחר של הנטל (אדם חולה לא יתגייס לצבא אבל כן ישלם מסים) והאחרים תומכים בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולכן הטענות על ''שוויון בנטל'' כלפי החרדים, לא אומרות שצריך שוויון בנטל, אלא שהחרדים אינם אמורים להשתייך לקבוצות החלשות שפטורות מהנטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוויון מעשי, עבודה יזומה ואבטלה סמויה הם מסימני ההיכר של קומוניזם. אם מסתכלים על מדינות קומוניסטיות רואים שהשוויון המעשי וחשיבות עבודת הכפיים היו בהחלט אידאלים עיקריים. בכל מקרה שוויון מעשי הוא לא ערך שמוגן על ידי החוקה,במגילת העצמאות כתוב רק ''ללא הבדל דת גזע ומין'' שזה שוויון תיאורטי חלש. כמו כן ערך זה לא קיים בהרבה מדינות דמוקרטיות לכן אין שום סיבה שבג''ץ יגן עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קצת עושה חביתה מקושקשת מכל מיני ערכים ותיאוריות שאולי קרובים ברוחם אבל לא חופפים, ומדעות מושלכות שלך (למשל ''אבטלה סמויה''). לצערי אין לי כל כך זמן לפרק את זה עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא מבין מה הבעיה. כל מה שאני כותב הוא כמובן דעתי האישית אבל העמדה הרדיקלית שאבטלה סמויה מאפיינית קומוניזם כתובה פחות או יותר באבטלה [ויקיפדיה] " אבטלה סמויה אופיינית גם לשוק העבודה תחת משטרים קומוניסטיים." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להציע הסתייגות לאפשרות השניה של צבא מקצועי מזוית אחרת. בניגוד לבריטניה או ארה''ב שם נהוג צבא מקצועי מבוסס מתנדבים בשכר, ישראל נמצאת במצב אחר. צה''ל לא נשלח למשימות מעבר לים לשם הגנה על אינטרסים כאלה או אחרים או כדי לקדם אידאולוגיה כזו או אחרת, כמו הצבע הבריטי או האמריקאי. הצבא הישראלי נועד אך ורק להגנה על הבית, של כולם. מדובר במדינה קטנה שכל התקפה עליה היא התקפה על כל תושביה (היהודים והמשוייכים אליהם), כך שבמצב חרום אין הפרדה בין צבא הנמצא אי שם בגבול לבין שאר אזרחי המדינה (היהודים וגו'). בשעת חרום הגיוס הוא כללי, ואני לא מתכוון אך ורק לגיוס לצבא. כך שכמה שיותר יהיו מוכשרים, ואפילו ברמה בסיסית של הבנת הצבא, כך יהיה אפשר להגן בצורה טובה יותר על עצם קיומם (לו בהכרח על קיומה של ''המדינה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן האפשרות המועדפת עלי היא השילוב של גרעין צבא מקצועי אשר יגן על המדינה בשוטף, יחד עם צבא מילואים, אשר פרט להכשרה ואימונים יקרא לדגל רק בעת מלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לדעתי לקחת בחשבון אלמנט הגנתי הגנתי חשוב במיחוד - טיפוח הרגשת הסולידריות החברתית. אלא שבחברה הישראלית (כך!) מחד יש שסעים רבים בחתכים שונים ומאידך יש אינטרסים רבים שמעונינים לשמר אותם או שבמעשים ובדיבורים שלהם גורמים לשימור השסעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סולידריות חברתית יכולה להתקיים במקום בו אלו הנושאים בעיקרו של העול (ולעולם לא תהיה חלוקה שווה של העול) יחושו כי האחרים, אלו שנושאים בחלק קטן יותר של העול, או אינם משתתפים בנשיאתו כלל, הינם חלשים אשר אינם מסוגלים לעמוד בנטל של נשיאת העול, לא מפונקים המשתמטים ממנו. סולידריות חברתית יכולה להתקיים במקום בו אלו הנושאים בעיקרו של העול יחושו כי האחרים, אלו שנושאים בחלק קטן יותר של העול, או אינם משתתפים בנשיאתו כלל, הינם מיעוט מבוטל מכלל החברה. סולידריות חברתית יכולה להתקיים במקום בו אלו הנושאים בעיקרו של העול יחושו כי החברה מעריכה ומוקירה את תרומתם, וכי אלו הנושאים בחלק קטן יותר של העול, או אינם משתתפים בנשיאתו כלל, מגונים ע''י החברה. אף אחד מהתנאים האלו לא מתקיים בחברה הישראלית של היום. הנכונות לשאת בעול נישאת היום בעיקר על כתפי האינרציה. זה לא יימשך לנצח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאינך מתכוון שהמילואים יהיו מקרב גרעין הצבא המקצועי לאחר שהשתחרר. זה מזכיר לי את פלוגות החרמ"ש שהיו מורכבות מיוצאי חיל הים. צבא מילואים איכותי יכול להיות רק מאלו שעשו סדיר. גם אנשים שלא עשו סדיר ואומנו יכולים להרכיב יחידות טובות, אבל רק לאחר זמן. הפתרון הוא שירות סדיר של שנה עד שנה וחצי ומתנדבים שישרתו 3 שנים תמורת שכר טוב. הבעיה העיקרית היא בעיה פוליטית ולא צבאית. המצב המלחמתי שאנחנו נמצאים בו עשרות שנים, אינו מאפשר לבנות מערכת צבאית טובה; זו הרי מלחמת שלום ההתנחלויות ולכן יורדים אחוזי הגיוס בכלל וליחידות הקרביות בפרט מקרב החיולוניים, וגדלה הדומיננטיות של הדתיים הלאומיים שחלקם מגינים על הבית. הפתרון היה יכול לבוא כבר לפני 30 שנה- הסכם שלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעיה עם ההצעה שלך, אתה לא יודע אם כמות המתנדבים מספיקה כדי לקיים צבא. גם כי אתה לא יודע מראש כמה מתנדבים יהיו וגם אתה לא יודע כמה מתנדבים הצבא צריך. בשביל זה אתה צריך תקופת ביניים שבה הצבא משחרר את האבטלה הסמויה שלו ומתמקצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי שיש בעיה עם ההצעה שלי.אינני אוהב אותה וכל הצעה אחרת שנאמץ תהיה רעה. כתבתי: הבעיה היא פוליטית: לנהל מלחמה עשרות שנים -ולנו יש לא מעט אחריות שזה כך. בשיחה פרטית זה היה אחד הנימוקים אצל רבין ללכת לתהליך שלום: אי אפשר לנהל מלחמות עשרות שנים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |