בתשובה לצפריר כהן, 24/02/12 11:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מתייחס להשפעה שהיא מיוחדת דווקא לחולי סרטן? ואם כן, למה? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני מתייחס למחלה סופנית (סרטן יכול להפוך לכזה, בתנאים הלא נכונים) שהשלב הסופני שלה נמשך זמן רב מספיק ושהוא מספיק צפוי. אני מניח שסרטן (מסוגים שונים) הוא דוגמה נפוצה יחסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין, לפי מה מחליטים אם החולה מת ב"תאריך היעד" או לפניו/אחריו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן הסתמכות על תחזיות הרופאים. קצת סדר. אני מתייחס למחקר המתואר בתגובה 591764. להלן הבנתי את המחקר. לכל מה שכתוב כאן צריך לצרף את ההסתייגות "להבנתי". המחקר בא לבדוק את הטענה הבאה: יש כל מיני ימים מיוחדים שחשובים לאנשים. אנשים ישתדלו להאריך את חייהם ("למשוך עוד קצת") כדי להספיק לחיות באותם ימים מיוחדים. לכן המדד הוא אחוזי התמותה בימים שלפני היום המיוחד לעומת אחוזי התמותה הממוצעים (אחוזי התמותה בזמן היום המיוחד יכולים להיות גבוהים יותר גם מסיבות אחרות. בדקו גם את החוזי התמותה לאחר היום המיוחד) אם ההשערה נכונה, יש סיכוי נמוך יותר לתמותה לפני ימים מיוחדים. יש גם מן הסתם הרבה אנשים שעבורם יום ההולדת ו/או חג המולד אינם חגים מיוחדים. אבל מספיק שתהיה קבוצה גדולה שעבורם היום האמור מספיק חשוב, כדי ליצור הטיה מדידה. יש כמובן כל מיני גורמים אחרים, אבל ההשפעה שלהם כנראה זניחה, כלומר: מתבטלת (אם כי הטענה הזו לא נראית לי מובנת מאליה. בהחלט יכול להיות שהתעלמו כאן מהטיה אחרת שהיא מאותו סדר הגודל של מה שנמדד במחקר. אבל לא קראתי את המחקר בעיון). המחקר בדק מספר חגים וכן ימי הולדת. בכמעט אף אחד מהמקרים לא נמצא קשר. נמצא קשר רק במקרה אחד מתוך עשרה (ימי הולדת ונשים?). אם מכ"כ הרבה קבוצות נמצא קשר רק במקרה אחד, זה מעלה את החשד, מן הסתם, שיש כאן הטיה לא קשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבתי לברקת, המחקר הזה לגמרי אידיוטי. הרי מתוך הקבוצה הגדולה שהימים ה"מיוחדים" משמעותיים בשבילם, סביר שיהיו לא מעטים שאותה משמעות היא רעה/מאיימת לגביהם. בכל מקרה, זה ודאי לא אומר שאנשים לא יכולים "לדחות את מותם" באופן כללי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחה היתה, מן הסתם, שמי שהימים הללו ''מאיימים'' עבורם יצטרפו לרקע ולא ישפיעו על התוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנחה מופרכת לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל, למשל, הוא משתנה חשוב שיכול ליצור הטיית מדידה. נדמה לי שחולה סופני בן 25 יתייחס לחג המולד אחרת לגמרי מאשר בן 55 או 75. כך גם גודל המשפחה של החולה. ומידת הדתיות שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה לא חשוב. היופי במחקרים כאלו, על מדגם גדול, זה שמספיק שיש אפקט בינוני על חלק מהאוכלוסיה כדי לקבל אפקט מובהק (אם כי חלש יותר) על כל האוכלוסיה. גם אם רק גברים מעל גיל 55 אוהבים את יום הולדתם ולכן יכולים לדחות את מותם, זה עדיין ישתקף בנתונים הכלליים. מכאן נוכל להסיק על היכולת של נשים לדחות את מותן כדי לראות את הולדת הנכד או נישואי הבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי נתקלתי לאחרונה במקרה הפוך. אדם שהיה חולה במשך כמה שנים ובצרוף מקרים גרוע חלה התדרדרות חמורה במצבו כמה חדשים לפני חתונת בתו והוא אושפז. הזוג החליט להקדים את החתונה שתתקיים בתוך שבוע והחלה התרוצצות להכין בבית אירוע מאולתר אך מכובד. במרוצת השבוע חל שיפור במצב ומייד התדרדרות נוספת. בהתייעצות עם האמא הזוג החליט להקדים את החתונה למחרת. בעזרת ביה''ח הם הצליחו לקיים חתונה באולם מאולתר בביה''ח והאב נפטר בערך יום לאחר מכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת מעציב ביותר. אחת מחברותיי שקלה לזרז את הלידה כשאמה הייתה חולה מאוד. בסופו של דבר האם נפטרה שעה לפני הלידה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |