בתשובה להאלמוני המזוהה, 23/02/12 18:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה בודק רק חגים וימי הולדת, זו בדיקה לא מספיקה: החשיבות של חג X או של יום ההולדת האישי משתנה מאוד מאדם לאדם. כדי לבדוק באמת את הטענה, יש צורך לברר איזה תאריכים אישיים היו משמעותיים עבור כל חולה וחולה - באופן פרטני או לפחות בסבירות גבוהה. נניח, על פי דתם וההרכב המשפחתי שלהם. נניח, לידה צפויה של נכד ראשון (מתוך הנחה שאין יחסי התנכרות עם הבן/בת). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי חגים יש דווקא טענה כמעט הפוכה: יש עליה במספר מקרי המוות הקשורים למפגשים המשפחתיים והמתח הרב הכרוך בחגים. מקור: זכור לי ששמעתי את זה איפשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, יש מחקרים שמראים עלייה בשיעור ההתאבדויות לקראת החגים, וגם בשיעורי הפנייה למיון בי"ח למשל. אבל אלה לא אותם האנשים. אנשים עריריים או עם מתחים ולחצים במשפחתם, נמצאים (=עשויים להימצא) בקבוצה של "מתאבדי החגים". ואילו אנשים עם יחסים משפחתיים טובים, כשהם כבר על ערש דווי ויודעים שקצם קרב, הם בקבוצת "שורדי החגים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר ממש במעורפל שפעם קראתי על השפעת חג הפסח על תאריך המוות. זה היה בארצות הברית וגילו שגברים יהודים חולים נוטים להאריך ימים לעד אחר חג הפסח. לא נמצאה תופעה כזו (מול פסח) אצל יפנים. מה שהיה עוד יותר מעניין שלא נמצאה תופעה כזו אצל נשים יהודיות מה שיכול להוביל לתיאוריות רבות שהן כנראה לא נכונות אבל בטוח מאד מצחיקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שחג הפסח הורג אותם. אולי ההתרגשות של אכילת החמץ הראשון אחרי החג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחקר הזה כלל מעל מליון איש, אז אי אפשר לשאול כל אחד מה התאריך שחשוב לו. לרבים מהם להיפגש עם המשפחה פעם אחרונה בחג המולד או ביום ההולדת זה משהו משמעותי, אם לא רואים שום דבר שם, כנראה שאין לחולה את היכולת לדחות את תאריך מותו (וכמובן שזה לא רלוונטי למוות מהתקפי לב, שכן יכולים להיות שכיחים יותר למשל בחגים). המחקר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאי אפשר לשאול כל אחד. השאלה היא אם חשוב לברר את זה. הצצתי בקישור ולא הבנתי כמה דברים. נניח שחולה מסוים קיבל 5 חודשים לחיות, עכשיו ינואר ויום ההולדת שלו הוא בספטמבר הקרוב. אם כך נצפה שהוא יחיה 4 חודשים יותר מתחזית הרופאים. אם הוא יחיה רק חודשיים יותר, איזה הסבר ניתן לנתון הזה? ("הוא השתדל להגיע ליום ההולדת ולבסוף כשל"? "תחזית הרופאים לא מדויקת"? "הוא בעצם ניסה לחיות עד יום ההולדת של נכדו שחל במארס"?) ומה קורה עם חולה שיום ההולדת שלו כבר חלף לפני חודש, ועכשיו הרופאים נותנים לו חצי שנה לחיות? כמה זמן תצפה שהוא ימשוך את זה? ואם כל זה קורה בקיץ, והוא מת מאושר באמצע חופשה משפחתית על חוף הים, אבל לא הספיק להגיע לחג ההודיה? האם "הצליח" או "לא הצליח"? בקיצור, יש יותר מדי גורמים - שאם אי אפשר לברר אותם בסקר גדול כזה שאינו איכותני, אז אולי לא למדנו הרבה. (אין לי באמת דעה מוצקה בשאלה אם אנשים מצליחים לדחות את תאריך מותם כרצונם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא שאל את הרופאים כמה זמן נותר לו לחיות. על הרבה מאוד חולים, התמותה שלהם צריכה להתפלג באופן אחיד פחות או יותר (ואנחנו יודעים כמה פחות וכמה יותר) על פני כל השנה. אם ההתפלגות מוטה סביב החגים או יום ההולדת, אפשר להסיק שבאמצעים כל-שהם המוות נדחה. זה לא קרה. מכאן שלחולים, שעבורם זה יום ההולדת האחרון/חג אחרון עם המשפחה לא היתה את היכולת לדחות את המוות שלהם, ולכן יותר מסביר שאין להם שום השפעה על תאריך מותם (שוב, כי לחלק מהם זה תאריך חשוב, לא לכולם), ולא יכלו לדחות אותו ולו ביום גם אם גורל האנושות היה תלוי בכך. כמובן היות ומדובר במחקר סטטיסטי, לא נפסלת האפשרות שתת קבוצה קטנה כן יכולה לעשות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני התייחסתי לשאלה של תאריך המוות לעומת תאריך המוות המשוער. זה נושא למחקר אחר. ושוב, יש תאריכים שצריך תחקור קצת יותר משמעותי כדי לבדוק אותם (כפי שהזכרתי, לידת נכד, יום נישואין, טקס פרישה מהעבודה אחרי 40 שנה באותה משרה, יום הולדת של האח שלכבודו מגיעים בני הדודים מקצה היבשת וכולי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי המחקר נראה לי כמעט ראוי לפרס איגנובל. בין אותם מיליון איש סביר שהיו אנשים שהדבר האחרון שהתחשק להם היה לבלות עוד חג לבדם, או בחברת משפחה שהם לא סובלים, או כשהאדם שאהבו ביותר כבר איננו איתם, או... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |