בתשובה לשוקי שמאל, 13/02/12 17:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
==>"מי שאינו יודע איך לקבע שבר עם גבס, הוא בהכרח מנתח מוח חשוד במיוחד". לא הבנתי מה האנלוגיה שלך אומרת. האם מנתחי מוח יודעים לטפל בבעיות אורתופדיות מורכבות או שהתאמת תרופות פסיכיאטריות זה דבר טריוויאלי. בכל מקרה זה לא נכון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדתי בין מצבים נפשיים אקוטיים (התקפים פסיכוטיים, קטטוניים, התקפי אלימות, OCD וכיוב') לבין בעיות נפשיות לטווח ארוך (דיכאון, סכיזופרניה, תסביכים, הפרעות ריכוז). בקטגוריה הראשונה טיפול תרופתי משיג תוצאות בזמן שאף אחד לא מציע טיפולים קוגניטיביים למוכי אמוק. באופן מפתיע, לקטגוריה השנייה שהיא ככל הנראה מורכבת בהרבה ושם האפקטיביות של תרופות מאד שנוייה במחלוקת, דוקא שם רוצים שנאמין שהטיפול הקוגניטיבי משיג תוצאות. אני לא אומר שזה בהכרח לא נכון, אבל טוען שהחשד והספקנות בעניין זה מוצדקת בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספקנות זה תמיד טוב אבל הטיפול במצבים הקשים הוא הרבה פעמים שונה מהטיפול במצבים הקלים גם ברפואה ה''רגילה'' לדוגמה חור בשן מרפאים ע''י סתימה חור עמוק ע''י טיפול שורש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מי לדבריך רוצה שנאמין בטענה הזו שתיארת. מכל מקום היא לא ממש מיושמת: סכיזופרניה מטופלת בתרופות כרוניות כבר שנים רבות, לפעמים בתמיכה של טיפול נפשי. כנ"ל דיכאון קליני. יש הבדל בינו לבין מצב הקרוי דכדוך, שהוא פחות בעוצמתו (ואולי עוד הבדלים שלא התעמקתי בהם) ופעמים רבות ניתן לטיפול ללא תרופות. למה כוונתך ב"תסביכים"? פוביות למשל אפשר בד"כ לפתור בטיפול התנהגותי קצר טווח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראי למשל תגובה 591336 . אני מניח שהמחברים הם אנשי מקצוע להבדיל ממני ההדיוט, אבל אני חייב לומר שמה שהם טוענים נראה לי בלשון המעטה מפתיע מאד. האם שיפור במצבים של סכיזופרניה, פרנויה, אנורקסיה, בולמיה, פסיכופטיה באמצעות פסיכואנליזה הוא באמת חזון נפרץ? להרבה טיפולים יש השפעה מטיבה על בריאותו של אדם. בין זה לבין ריפוי המרחק רב. יכולה להיות ביקורת רבה על יעילות התרופות הכימיות ועל תופעות הלואי שלהן, אבל כאשר הן מדכאות סימפטומים שונים של מחלות נפש, יש בכך משום ריפוי ממש. לגבי תסביכים חשבתי על התסביכים האדיפליים שהיו כל כך חביבים על פרוייד. ושוב כהדיוט גמור בתחום, קבלתי את הרושם שהפסיכואנליטיקאים התוכחו וכתבו הרבה על התאוריות השונות שלהם, אבל האפקט התראפויטי של שיטותיהם (נניח בדיכוי סימפטומים) היה צנוע למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעותינו לא מאוד רחוקות זו מזו. אגב, אני תוהה אם אנורקסיה לא מצריכה פשוט תרופות שמשפיעות על בוחן המציאות, כי בוחן המציאות השגוי במחלה הזו קשה מאוד לטיפול פסיכולוגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני מבין אנורקסיה היא מקרה קשה במיוחד משום שהיא מחלה גופנית לא פחות מנפשית. הנערות הללו ''מצליחות'' להוציא מכלל פעולה את מנגנון השובע-רעב שהוא רגיש ובעייתי מלכתחילה, כפי שיכולים להעיד השמנים ביננו. החל משלב מסויים הבנות הללו כלל אינן רעבות. בשלב זה מה שפועל אצלן אינה תפיסת המציאות המעוותת בלבד, אלא גם העובדה שהן כלל אינן רעבות. לרוע המזל אין עדיין תרופות ידועות להסדרת המנגנון הזה. באופן פרדוקסלי, אם וכאשר ימצאו תרופות הרזייה יעילות, אני חושב שיהיה ניתן לטפל כימית גם באנורקסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מריחואנה ידועה כמעוררת תיאבון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי הקשר בין רעב לאכילה... טוב, לא משנה :-) (ברקת, חסידה נלהבת של תיאבון). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |