|
||||
|
||||
לא השתקתי אותו כלל, ולא ביקשתי מאלי אשד (למשל) לסדר את משפטיו בצורה של "אם אלף, אז בית". זה היה הורס הרבה מיופיו של הסיפור (אם כי אולי מונע את אי-הדיוקים שנציג הראלים טרח לתקן). שאלתו של יזהר היתה בנויה כשאלה לוגית, אך חסרת מובן. האם X מוסרי? שאלה, לה כל אחד יענה אחרת, לפי המוסר *שלו*. שאלה השונה לחלוטין מ "האם ברזל הוא מתכת?", הניתנת לתשובה אוביקטיבית. כל שרציתי היה להסב את תשומת הלב לכך. |
|
||||
|
||||
יזהר מפנה את השאלה בדבר הצידוק המוסרי לקיומנו כאן אל א. גוזולצני, מחותמי מכתב הסירוב. החתימה הנ"ל היתה מסיבות מוסריות. השיחה שהתפתחה כאן עוסקת בליבון הטוב והרע (ו-כן, המכוער) שבמצב. על כן ברור שהשאלה היא בעצם- האם יש צידוק לקיומנו כאן לפי המוסר שלך, מר גוזולצני? ובמידה משנית- האם יש צידוק לקיומנו פה לפי המוסר שלך, קורא וקוראת נכבדים? השאלה של יזהר נוסחה בקיצור ומבלי לפרט כל זאת, מפני שלא היה צורך, במקרה זה, לפרט. להשוותה למשהו כמו 'מה יותר, רחוק או אילת' זה קצת מוגזם. ובאופן כללי יותר- רבים מהדיונים באייל נוטים בשלב זה או אחר להיכנס אל "פינת הלוגיקה" ולהשאר שם זמן רב מדי, על חשבון ליבון /אמיתי/ של השאלה המועלית באותו דיון. אני בעד לוגיקה כאמצעי לחידוד והבהרת הבעיה, אך לא עוד ועוד, כמטרה בפני עצמה. אבל אתה לא המתלגק היחיד פה, ואני חוששת שאתה "חטפת" כאן את מה שהצטבר בי מזה זמן, ועל כך- סליחה. |
|
||||
|
||||
אני אוהב לוגיקה בכל ליבי, ושמח על כל התעסקות בה, אינני רואה בה טורח, סטייה של הדיון וכו', אלא דיון לכשעצמו. אבל, זו כמובן בחירה ערכית :-) למעשה, מטרתי פה הייתה יותר אסטרטגית מכפי שהיא נראית, כנראה... התכוונתי לומר, שמוסר מסוים מכתיב דברים מסוימים, ומוסר אחר, יכתיב דברים אחרים. לכן, "ויכוח" ערכי אמיתי, הוא דבר שלא יתכן, אולם ויכוח המצביע על שגיאות מסוימות שאנשים עושים, כאשר הם לא "מפתחים" ('פיתוח' במובן המתמטי של המילה) טוב את האקסיומות של המוסר שלהם לכללים היום-יומיים, ייתכן גם ייתכן. זה בדיוק מה שניסיתי לעשות כאן. להסב את תשומת הלב לכשלים בדיון. הקטע היפה הוא, למרבה האירוניה, שאם לא היו כשלים, לא היה דיון בבחינת האפשר. אה... ולחטוף, אני תמיד אוהב. יש בי הנאה גדולה מויכוח שמתלהט, לא יודע למה... בכל אופן, תמשיכי לצלוף ולכתוב, אני תמיד אשמח לשמוע את עמדתך על כל דבר תחת השמש. |
|
||||
|
||||
לרוע המזל אני נאלצת ללכת עכשיו למקום שבו השיחה תהיה כנראה משמימה יותר מהוויכוחים כאן, וגם יהיה צורך לשמור שם על הפה הגדול... המשך ההחטפות יצטרך לחכות. |
|
||||
|
||||
(מבריק את אזיקי הכסף) אז מה אמרנו, אצלי או אצלך? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |