|
||||
|
||||
אסור לחלום? דמיין שתי חברות אחת שיש בה רמה "דובית" של מעורבות אזרחית בפוליטיקה (והמעורבות היא לא תוצאה של כפייה אלא חלק מהתרבות של אותה חברה) לעומת חברה שנייה שבה האזרחים יכולים לבחור את רמת המעורבות שלהם (ואין שום מחיר לחוסר השתתפות) באיזו משתי החברות בנאדם שהוא לא פריק של פוליטיקה יעדיף לחיות? אם תחליף את המילה "פוליטיקה" ב"ספורט" התשובה תהייה עוד יותר ברורה במציאות ,כמובן, חייבים לקבל החלטות קבוצתיות ויש מחיר לחוסר השתתפות בקבלת ההחלטות אתה חושב שהדרך הנכונה היא שההחלטות האלו יתקבלו באופן הכי שיוויוני ותוך מעורבות מלאה של כולם (זה תיאור נכון של העמדה שלך?) אני לעומת זאת מעדיף להקטין את מספר וחשיבות ההחלטות הקבוצתיות שצריך שלקבל ולהקטין את המחיר שהאזרח ישלם על חוסר השתתפות כך שהשאלה איך ההחלטות האלו התקבלו נהיית זניחה למה הדרך שלך עדיפה על שלי? |
|
||||
|
||||
מטבע הדברים, ההחלטות שבסופו של דבר יישארו לממשלה, יהיו ההחלטות ה''קשות'' ולכן לא ברור איך דרך ההחלטה תהיה זניחה. |
|
||||
|
||||
לא, אני לא דוגל בדמוקרטיה ישירה. אני פשוט חושב שכשמשאירים את עמדות הכוח בלי פיקוח של מי שהכוח יכול להיות מופעל עליהם, יש סכנה גדולה מאוד לניצול לרעה של הכוח הזה. אז דרך אחת להתמודד עם זה היא השיטה האמריקאית: נסח חוקה שמבטיחה מקסימום חירות לאזרח, ואז צור מערכת פוליטית שלא מסוגלת לתפקד כדי למנוע הגבלה של הזכויות הללו. זה הדבר הכי קרוב שאני מכיר לחברה השניה שלך. אבל גם שם, כמובן, המצב אינו אופטימלי: ברגע שרק שכבה אחת של הציבור מהווה את עיקר המשתתפים במשחק הפוליטי, לאף אחד אין אינטרס שלא להגביל את הזכויות של השכבות שאינן משתתפות, ולהרבה יש אינטרס משותף כן להגביל אותן (או לייצר זכויות יתר לשכבות המשתתפות על חשבון אלו שלא משתתפות) - ואז כל האיזונים והבלמים שבעולם לא יספיקו כדי למנוע פגיעה בחירות. הבעיה עם החברה השניה שלך היא שההחלטה אלו החלטות יתקבלו בדרך קבוצתית צריכה גם היא להתקבל איכשהו, וחייבת להיות דרך לאפשר שינוי של ההחלטה הזו (בעולם האמיתי: חוקה וכלים לשינוי החוקה). מכיוון שכך, כל עוד ברור לכל שלא משנה איזו החלטה תתקבל, חלק מסויים מהציבור לא יהיה שותף לה, החלק הזה מהציבור יפגע. מכיוון שכך, כדי שחברה תהיה צודקת, כי חייבת להבטיח נגישות של הכל לקבלת ההחלטות, וגם לידע לגבי ההחלטות. אם חצי מהציבור צופה כל היום בתוכניות ריאליטי ולא יודע בכלל מה הממשלה שלו עושה, או אם הוא צורך כלי תקשורת מטעם השלטון שרק מלעיטים אותו בכמה הכל טוב ובסדר, לשלטון אין שום סיבה לקבל החלטות שייטיבו עם הציבור הזה. |
|
||||
|
||||
דבר ראשון לא אמרתי שום דבר על דמוקרטיה ישירה איך שאני הבנתי את החזון שלך אחד הדברים שאתה רוצה זה יותר מעורבות פוליטית של האזרחים ופחות אפתיה וציניות בגרוש שהפוליטיקאים יהיו תחת השגחה מתמדת של ציבור הבוחרים שלהם ולא רק ביום הבחירות פעם בכמה שנים - זה כל מה שהתכוונתי אליו כשכתבתי "מעורבות מלאה של כולם" בשביל לפשט את הדיון לסיסמאות בוא נדבר על "העצמת האזרח" ו"החלשת השילטון" הטענה שלי היא שאם אתה מחליש מספיק את השלטון השאלה של העצמת האזרח נהיית זניחה התגובה שלך (ואני הופך את סדר הטיעונים שלך) היא ש א)מכיוון שהמצב היום הוא שחלקים מהציבור מודרים או מדירים את עצמם מהתהליך הפוליטי אז כל דבר שיקרה גם אם הוא יקרה תחת הססמאות של "העצמת האזרח" או "החלשת השלטון" בהכרח ישרת קודם כל את האינטרסים של אלו שהם כרגע בעלי הכח אז אם אני רוצה שינוי אני חייב קודם כל להעצים את האזרחים ו ב)גם אם באיזו דרך קסם אני אצליח להחליש את השלטון המצב הזה הוא לא יציב בלי אזרחים מועצמים ומעורבים פוליטית תהייה שוב הצטברות של כח סיכום מדוייק פחות או יותר? אז איפה אתה טועה? 1) חוסר הבנה של הטבע האנושי וזלזול בחוכמת ההמון אם אנשים מדירים את עצמם מהתהליך הפוליטי זה לא בגלל תודעה כוזבת ו/או חוסר אונים אלא בגלל שזו הבחירה הנוחה להם אדישות ציבורית לפוליטיקה היא דווקא סימן טוב שמראה שהציבור לא תלוי יותר במדינה ובגחמותיה 2) תפישה מונוליטית של הכח הפוליטי מה לדעתך דרך יותר ריאלית להשיג חברה צודקת העצמת האזרחים ע"י שינוי התרבות הפוליטית או החלשת השלטון ע"י הקמת קואליציות ושיסוי האליטות אחת בשנייה 3) ייחוס חשיבות יתר לפוליטיקה כל העניין של החלשת השלטון הוא ליצור מצב שבו השתתפות בתהליך הפוליטי לא מוסיפה כח . (2) ראויה לפירוט הרבה יותר רחב ו(3) כפי שהיא עומדת היא ממש חלשה אבל התגובה הזאת נהייתה יותר מדי ארוכה אז אני אסתפק בזה ואקווה שתשלים בראש את כל מה שלא אמרתי |
|
||||
|
||||
ראשית, רציתי לציין שאני מעריך את הדיון הזה. אלו לא שאלות קלות - למרות שבסופו של דבר התחושה שלי היא שמדובר בשאלה אידאולוגית יותר מאשר שאלה אמפירית. אפנה ישר לשלוש הטענות שלך. 1. ניאו-ליברלים וליברטריאנים אוהבים להציג את העמדה הסוציאל-דמוקרטית כעלבון לאנשים, כאילו הטענה שצריך לעזור לאנשים מעידה על כך שאנחנו מזלזלים בהם. אני לא חושב ככה. אני חושב שאנשים פועלים על פי המידע הקיים בידיהם, והאפשרויות שעומדות בפניהם. במצב הנוכחי, ההשקעה של אדם רגיל כדי להיות מעורה מספיק בפוליטיקה בישראל, מחד, והיכולת להשפיע על התוצאות מאידך, נותנת לאנשים תמריצים לא להיות מעורבים. כלומר - כן, זו הבחירה הנוחה להם, אבל היא נוחה להם כי המערכת סביבם מעצבת את מערך השיקולים שלהם. אם הנגישות למידע אמין ואמיתי, והיכולת להשפיע בצורה מהותית, היו שונות, מערך השיקולים של אנשים היה שונה. הטענה כאילו אדישות ציבורית לפוליטיקה היא סימן לכך שהציבור לא תלוי במדינה היא קלה להפרכה: אינספור מחקרים במגוון מדינות הראו שהמעורבות הפוליטית דווקא עולה ככל שאדם יותר מבוסס כלכלית, וככל שיש לו יותר שנות השכלה. כלומר, דווקא האנשים שהכי פחות תלויים במדינה לקיומם, ואלו שיש להם הכי הרבה אפשרויות "יציאה" (הגירה למדינה אחרת, או סתם העברת ממונם למקלטי מס) הכי מעורבים בפוליטיקה - הן ברמת הכרת העובדות, והן ברמת ההשתתפות המעשית. העשירונים התחתונים מצביעים הרבה פחות מאשר העשירונים העליונים, לדוגמא. 2. הבעיה שלי עם רעיון "שיסוי האליטות" הוא שמישהו צריך לשסות אותן, ולא ברור לי למי יש מספיק כוח פוליטי כדי לעשות את זה - ויותר מכך, איך אפשר למנוע מהן להבין די מהר שזה לגמרי אידיוטי ואפשר להגביר את כוחן הקולקטיבי אם רק ישתפו פעולה וינצלו את חוסר המעורבות של הלא-אליטות. שינוי התרבות הפוליטית זה לפחות משהו שאפשר לדמיין שניתן יהיה לעשות. אני לא מצליח לדמיין את התסריט שלך. אולי הדמיון שלך יותר מוצלח משלי. 3. אבל המשמעות של הפוליטיקה היא המאבק על כח בחברה. בשביל מה נוצרה הדמוקרטיה אם לא כדי לפזר את הכח הזה בין כלל האזרחים? הכח קיים. אתה מאמין שאפשר איכשהו להוציא אותו מידי השלטון בלי להפקיד אותו בידי האזרחים. כלומר, אתה חושב שאפשר להעלים או להחביא אותו. לא ברור לי איך זה אמור לעבוד. |
|
||||
|
||||
איך לפזר את הכח הציבורי באופן הכי שיוויוני בין האזרחים זו שאלה אמפירית (מה הכח הזה צריך להכיל זו השאלה האידאולוגית) הדרך שלך להשיג את השיוויון בכח היא ליצור מצב שבו א.רוב האנשים מעורבים פוליטית לפחות כמוך ב.הם עושים את זה לא רק מתוך שיקולים אישיים/מגזריים ג.הם עושים את זה מרצון ואתה חושב שאפשר להגיע לזה ע"י שינוי תרבותי זה כשל ציניות חמור . דבר ראשון נראה לי שפספסת את הקשר בין מעמד כלכלי ותלות במדינה לצערי במדינה המודרנית ככל שמישהו יותר עשיר או יותר משכיל כך גם התלות שלו במדינה יותר גדולה זה לא שהמערכת מעודדת חוסר מעורבות של אנשים רגילים - אנשים רגילים לא מקבלים תגמול על אי מעורבות או עונש על מעורבות אלא שהתגמול על מעורבות פוליטית (והעונש על אי מעורבות ) הם הרבה יותר גדולים לעשירים ולמשכילים לשרי אריסון או יצחק תשובה משתלם מאוד להיות מעורבים - הם מאוד תלויים בהחלטות ציבוריות לאדם ברחוב לעומת זאת אין הרבה מה להרוויח ממעורבות פוליטית רוב (אם לא כל) הפרופסורים בארץ מתוקצבים ע"י המדינה לעומת זאת רק חלק קטן מהשרברבים הם עובדי מדינה או קבלנים בשירות המדינה (ואלה שהם קבלנים הם היותר גדולים ועשירים) אז אפשר אולי להשיג את א. ולהגביר את המעורבות הפוליטית של כולם אבל רק במחיר של וויתור על ב. והפיכת הפוליטיקה לעוד יותר נגועה בשיקולים אישיים ומגזריים . עוד משהו שאתה מפספס זה שהפוליטיקה היא נושא משעמם תחת לרוב האנשים והדרך היחידה לעורר בהם עניין היא להפעיל לחץ כך שלגבי ג. (ההשתתפות מרצון) תשכח מזה יש גבול למה שחינוך והסברה ותעמולה יכולים להשיג והגבול הזה מוגדר די בקשיחות ע"י אינטרסים והאופי האנושי כמו חובבי מוסיקה קלאסית שמשוכנעים שהסיבה היחידה שלא כולם משוגעים על מאהלר היא שהם לא שמעו אותו מספיק אתה ,שהפכת את לימוד הפוליטיקה לקריירה, משוכנע שהאדישות לפוליטיקה מקורה בחוסר ידע ולא בהעדפה אישית . "שיסוי האליטות" הוא פשוט ביטוי מגניב אבל אם לפרוט אותו לדברים מעשיים אז אני מתכוון להרבה מאד פעולות שהמטרה של כל אחת מהן היא להעביר כוח מהשלטון לאזרחים בנושא מאד מוגדר וכל פעולה כזאת מבוססת על קואליציה שונה של בעלי עניין למשל בשביל לבטל את חוק החלב מארגנים קואליציה של יבואנים ,אנשים פרטיים עם קרקע חקלאית ,רשתות שיווק ,ח"כים פופוליסטיים וסתם קנאים ובשביל לרסן את בג"ץ יש קואליציה של כל נפגעי "שלטון החוק" ובשביל להפסיק את המלחמה בסמים מחברים את כל מי שרוצה להיות מגניב עם נערי האוצר ועם הממסד הרפואי שרוצה להעביר את התקציבים מענישה לטיפול וכו' תזכור שרק בראש שלי כל הדברים האלו הם חלק ממזימה אחת גדולה . הדמוקרטיה נוצרה בגלל פיזור הכוח בין האזרחים ולא בשביל לפזר כח מרוכז וראה את ההבדלים בין המהפכה האמריקאית והצרפתית בכל אופן כח פוליטי הוא לא כמו אנרגיה שתמיד נשמרת או אנטרופיה שתמיד גדלה נגיד במקרה של ביטול חוק החלב חלק מהכוח של המדינה (השפעה על המחירים או קביעת איזה מוצרים ימכרו) יעבור לידי היבואנים והחנויות חלק מהכח (קביעת מי ייצר חלב וכמה חלב ייוצר) יעבור לידי של כלל הציבור וחלק מהכח (חלוקת סובסידיות) פשוט יעלם או אם נקצר או נבטל את השירות הצבאי לידיים של מי יעבור הכח שהיה למדינה לקחת 3 שנים שירות מהאזרחים? אפשר וצריך להיפטר מכח כזה וזו אשלייה שאפשר להשתמש בו לטובה או לחלוק בו באופן שיוויוני אש נאזג דורבטולוק אש נאזג גימבאטול אש נאזג תראקאתולוק אג בורזום אישי קרימפאטול . |
|
||||
|
||||
מילא "אש נאזג גימבאטול" אבל "אג בורזום אישי קרימפאטול"? אפשר הסבר? |
|
||||
|
||||
Ash nazg durbatulûk, ash nazg gimbatul,
ash nazg thrakatulûk agh burzum-ishi krimpatul. When translated into English, these words form the lines: One Ring to rule them all, One Ring to find them, One Ring to bring them all and in the darkness bind them. |
|
||||
|
||||
תודה. בכלל, טוב לדעת שיש בין האורקים דוברי אנגלית ודוברי עברית :-) |
|
||||
|
||||
You have not experienced Tolkien until you have read him in the original Hebrew טבעת למשול בם ולאתרםטבעת למשוך בם ולקשרם בממלכת מורדור בה הצל לא נרדם |
|
||||
|
||||
אה, זה לא נאום של אחמדינג'אד? |
|
||||
|
||||
ו% ההצבעה שם מגיע ל95%. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |