בתשובה לאלמונימוס, 06/01/12 20:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חלק מהבעיה נמצא בנתק המנטלי בין המתכנתים למעצבי ממשק המשתמש לבין המאפיין\מנהל הפרוייקט של המערכת. כל אחד חושב על התחום שלו והתוצאה למשתמש הקצה ו\או לארגון היא סרבול מיותר עד קולוסאלי. רוב המערכות הארגוניות מבוססות על מוצרי מדף שמותאמים לכל לקוח (לפעמים בעלות של תפירת מערכת) והצרכים והתהליכים ברוב הארגונים שונים והדרך להשיג פשטות עוברת בהבנה מעמיקה כגון תכיפות שימוש, רמת חשיבות, התהליכים, ובגלל שהארגון והספק מפחדים מסיכונים...-מתקבל משהו שהוא לא ברווז ולא חמור. ובקיצור- כדי להגיע למוצר פשוט, צריך לחיות את הצורך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר נוסף: לפעמים לא מדובר בממשק מסובך הנובע מהצרכים המקצועיים של המשתמשים, אלא בממשק מתוסבך שנובע מפיתוח איטרטיבי של הוספת עוד ועוד פיצ'רים, בלי שיהיה זמן לקחת צעד אחורה ולבצע Redesign עפ"י רשימת הדרישות והפיצ'רים הקיימים כרגע. אפליקציות מסוג Photoshop, התחילו בקטן וצמחו ל-Studios שאנחנו מכירים היום באופן איטרטיבי לאורך זמן, עפ"י צרכי ודרישות המשתמשים. סירבול ה-UI נובע לפעמים מאי יכולת של החברה המפתחת לפרק הכל לחלקים ולבצע Design מחדש עפ"י רשימת הפיצ'רים שנוספו לאורך זמן. כמו כן, לפעמים עיצוב ה-UI סוחב איתו השפעות טכנולוגיות שעבר זמנן. דוגמה לממשק מסורבל שכזה ניתן לראות ב-3D Studio Max מרובה הפיצ'רים. האפליקציה גוררת עיצובי UI שמזכירים את המקור ה-Dosי של האפליקציה, עד עצם היום הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |