בתשובה להאלמוני המזוהה, 15/01/12 21:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האומנם? זה לא ברור כלל. בסרטים של נשיונל ג'יאוגרפיק, למשל, שיש להם מקום של כבוד בז'אנר סרטי הטבע, התקבע סטנדרד שלפיו חיים ומוות ביד הצילום (ולעתים אף הפריים הבודד), והצלם יעשה הרבה מאוד כדי להשיג צילומים כמה שיותר אותנטיים, מקיפים ועקביים, כולל כל מיני טריקים ליצירת קשר או הערמה על בעל החיים כך שיאפשר את הצילום. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מתן עכברים מתים לינשוף (מתוך התקציר למעלה) הוא טריק מאותו הסוג והבעיה היא עם צילומים מגן החיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה של מי? עניתי לעניין ה"ברור שזה כך". אני באמת לא יודעת אם הצלמים של נשיונל ג'יאוגרפיק נותנים עכברים מתים לינשופים, או פעולות דומות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שראיתי את הסדרה המדוברת, אבל גם לדעתי יש כאן בהחלט טעם לפגם. לפני כמה שנים יצא הסרט התעודי Standing in the Shadows of Motown, שעסק במוזיקאים האלמונים (עבור הציבור הרחב) שעמדו מאחורי הלהיטים של כוכבי חברת התקליטים "מוטאון" בשנות השישים והשבעים: סטיווי וונדר, דיאנה רוס, מרווין גיי, הטמפטיישנס וכו'. הסרט ניסה די בכח, לטעמי, לרכוב על ההצלחה של "בואנה ויסטה סוסיאל קלאב" (עוד סרט תעודי על מוזיקאים שלכאורה עבר זמנם, אבל הפעם בקובה), ואחד הדברים שהפריעו לי בו היו ראיונות שהופיעו בשחור-לבן, למרות שהם צולמו בשנות השמונים, עמוק בתוך עידן הצבע. זו היתה מניפולציה ברורה שניסתה להעניק לסרט ניחוח עתיק יותר, והפחיתה הרבה מההערכה (הנמוכה ממילא) שלי אליו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |