|
||||
|
||||
גודל טבעי: להזמין שוטר, לספר לעיתון, לעשות קצת רעש. גודל לא טבעי: עצרות עם בהשתתפות אלפי פוליטיקאים. פטפטת אין סופית בטלרדיו 25 שעות ביממה, דיווח נרגש ברשתות זרות, מאלג'זירה ועד CNN. |
|
||||
|
||||
אני זוכר כמה וכמה דוגמאות של ''לספר לעיתון''. לא נראה שהם השפיעו במיוחד. |
|
||||
|
||||
אה, זה סתם גבר שירק על סתם ילדה בסתם אוטובוס, הראויה לכתבה זעירה בעמוד 7, ולשוטר שיבקש מהנשים להתחשב בחרדים המסכנים. כלומר, אין פה נושא מהותי המעיד, למשל, על יחסה של חלק לא מבוטל מן החברה החרדית אל סביבתה החילונית, ומשקף שאיפות להשליט נורמות חרדיות על סביבה זו. ואין כאן עדות נוספת ליחסה של הדת היהודית לאישה, דרך הופעתה הנדרשת ההולכת ונדמית לאחינו המוסלמים, והחובות המשפילים החלים עליה (לצורך העניין, לשבת באחורי האוטובוס זו חובה משפילה, ואין בדעתי לענות להתייחסות סותרת כלשהי) . וחדשות אלו לא באו בדיוק בזמן בו הדרת הנשים מגיעה גם מחזית אחרת לחלוטין, בה הנוכחות החרדית היא, איך לומר, לא לגמרי מייצגת את חלקם באוכלוסיה. אוקיי. |
|
||||
|
||||
אבל הם, ולא רק הם, אומרים כל הזמן שזה "מיעוט מבוטל" ו"שוליים שבשוליים". ובינינו, איך אפשר לדעת באמת כמה הם? ואם הם מעטים (לא חרדים/דתיים וכל הנספחים שלהם, אלא הקיצונים שיורקים, שולחים את הנשים לסוף האוטובוס וצועקים לשוטרים ולחילונים באופן כללי "נאצים") - אז מה כבר הם יכולים לעולל בגדול, חוץ מלשמור על חוקים משלהם בגטאות שלהם ולהפחיד כמה פשפשים? |
|
||||
|
||||
1) את מידת "מבוטלותו" של מיעוט יש לקבוע לפי יחס הסביבה אליו. האם הוחרמו בני המיעוטים הנ"ל ומשפחותיהם? האם כלל החברה החרדית יצאה נגדם? רובה? חלק משמעותי ממנה? 2) הדרת נשים אינה מנת חלקה של "מיעוט מבוטל". היריקות הן רק חלק מן הבעיה, או במובנים רבים קצה הקרחון - אזור חשוף וקטן של בעיה גדולה ונסתרת. 3) "ובינינו, איך אפשר לדעת באמת כמה הם?" באמת איך? אולי הם לא מעטים? לא מספיק לשאול "אולי הם מעטים" ולהמשיך מכאן כאילו זו כבר עובדה. 4) "אז מה כבר הם יכולים לעולל בגדול?" נסה להיזכר, מה יכול "עשב שוטה" יחיד לעולל. חוצמזה, הוויכוח, כזכור נמצא כבר בלב ליבו של הקונצנזוס הלאומי, הצבא, שרחוק מלהיות "בגטאות שלהם". (גטאות. ביטוי מכוער למדי מבלי קשר לקונוטציית שואה. מה רע ב"שכונות"? איך נשמע לך "גטו מאה שערים"?). 5) "ולהפחיד כמה פשפשים" - נסה לדמיין שאחת מיקירותיך הפשפשות - אמך,חברתך, אשתך, בתך, אולי אפילו את בעצמך, יספגו יריקות והשפלות כנ"ל. |
|
||||
|
||||
הטקטיקה של ''נסה לדמיין שאחת מיקירותיך הפשפשות...'' היא מיותרת במקרה זה, לא התכוונתי לסופגי היריקות וההשפלות באופן ישיר, התכוונתי לפוליטיקאים, שהם הרי הפוחדים האמיתיים. חבל שלא הבהרתי את זה, אבל הטון המיליטנטי הכללי, גם בתגובה הזאת וגם בקודמתה (בתגובה הקודמת עוד חשבתי שזה רק נדמה לי) מוציא לי את החשק להמשיך (בסך הכל אנחנו שנינו מאותו הצד), ואסתפק בזאת. |
|
||||
|
||||
המילה "שכונות" זאת קצת אשליה עצמית, בהקשר של הדיון הזה. המילה "שכונות" מעוררת אסוציאציות ישראליות רגילות ויומיומיות שאין שום קשר בינן לבין החרדים בבית שמש ולא בשום מקום חרדי אחר. "גטאות" זה ביטוי מכוער מאוד, אבל פיזית ומעשית זהו הביטוי הנכון. ועד כמה שזה נשמע רע, זהו הפתרון, פחות או יותר, לבעיית החרדים - זהו הפתרון שאיפשר להם במשך עשר שנים לחיות עם שלטי ההרחקה והאזהרה לנשים ואף אחד לא שם לב ואף אחד לא התרגש, כולל כנראה רוב הנשים החרדיות עצמן. להערכתי, כשהתקשורת תעבור לנושאים אחרים (היא עברה כבר היום), ה"גטאות" האלה הם מה שגם ימשיך הלאה, מבחינת השלטונות, להיות הפתרון המעשי בשטח ("מבחינת השלטונות" = כל שלטון שיהיה, לא משנה אם ימין שמאל או מרכז). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |